גולומב נ' סתוי נ.מ.ש. תחנות דלק בע"מ ואח'

פסק דין

בכתב התביעה שסכומו 9,607 ₪ נטען כי ביום 20/7/10 נכנס התובע עם רכבו לתחנת דלק השייכת לנתבעת 1 ואשר מנוהלת ע"י הנתבע 2 , והחל לתדלק את הרכב בעצמו. בגמר התדלוק, הבחין התובע כי בטעות מילא בנזין במקום סולר. הוא קרא לנתבע 2 שאמר בפניו שתקלות מהסוג מתרחשות באופן תדיר, וייעץ לו לקרוא לבחור בשם יוסוף על מנת שישאב את הבנזין מתוך המיכל.

התובע יחד עם הנתבע 2 דחפו את הרכב למקום צדדי, וקראו ליוסוף (השואב).

לטענת התובע, יוסוף החל לשאוב את הדלק מתוך המיכל לג'ריקן, ובכל פעם שהיה מתמלא הוא ביקש מהתובע לרוקן את הג'ריקן בתוך תעלת ניקוז העוברת ליד המשאבות. לטענתו, הוא שאל את הנתבע 2 ואת המתדלקים במקום אם בטוח לעשות מהלך כזה, ונענה שזה המקום היחיד שניתן לשפוך לתוכו את הבנזין.

לטענת התובע, בזמן שיוסוף המשיך בשאיבה וכשהוא עצמו היה במרחק של כ-20 מטר מהרכב, פרצה שריפה ליד רכבו והתפשטה לרכב. אחד המתדלקים, רץ עם מטח כיבוי והשתלט על השריפה שהספיקה לגרום נזקים לרכב.

עוד נטען, כי לאחר המקרה הוא הבין מיוסוף והנתבע 2 כי השריפה דלקה בעקבות התקלות אחד הילדים, כנראה הבן של הנתבע 2, וחוטי חשמל שהיו מחוברים למשאבה ושגרמו לניצוץ חשמלי שגרם לשריפה.

בכתב הגנתם טוענים הנתבעים כי הנזק נגרם עקב רשלנות התובע ו/או מי שביצע את השאיבה מטעמו.

לטענת הנתבעים, לאחר שהתובע סיים לתדלק את הרכב ופנה לנתבע 2, ייעץ לו האחרון שלא להניע את הרכב ועזר לו לדחוף את הרכב למגרש חנייה הסמוך לתחנה ואשר אינו מהווה חלק משטח התחנה.

נתבע 2 ייעץ לתובע להזמין איש מקצוע שיבצע שאיבה למיכל הדלק, והיות שהתובע לא הכיר אדם שיעשה את העבודה הציע לו הנתבע לפנות ליוסוף והקפיד להבהיר לו כי אין לתחנה או לנתבע 2 קשר אישי ליוסוף וכי עליו ליצור קשר עימו בעצמו וללא קשר לתחנה.

הנתבעים מכחישים כי אחד מילדיו של הנתבע 2 נתקל בחוטי חשמל שגרמו לניצוץ, ממידע שקיבל הנתבע 2 התברר כי אותו יוסוף בעצמו גרם לניצוץ עקב המגע בחוטי החשמל.

בדיון שהתקיים בפני שמעתי את הצדדים.

לא מצאתי רשלנות של הנתבעים או מי מהם.

ברור שהתדלוק בוצע בצורה כושלת ע"י התובע עצמו בעמדת התדלוק העצמי, וברור שאותו יוסוף התרשל בריקון הדלק תוך שימוש בחוטי מצבר גלויים, אך הוא לא היה עובד ואף לא קבלן שפועל עבור הנתבעים, אלא בעל מקצוע שהוזמן לבקשת התובע, שהתובע אמור היה לשלם לו (גם אם התובע אינו מבין שהוא אמור לשלם עבור הטעות שלו בתדלוק העצמי), שלנתבעים לא היה נסיון רע איתו בעבר וממילא אין לומר שהנתבעים התרשלו כשמסרו את שמו לתובע כאחת האופציות לפתרון הבעייה (בעייה שהתובע עצמו יצר).

התביעה נדחית.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ומוסברת להם האפשרות להגיש בתוך 15 ימים בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתן היום, י"ג ניסן תשע"א, 17 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.