גורביץ' נ' שנקר - בית-ספר גבוה להנדסה ולעיצוב

החלטה

לפני בקשת התובעת ( להלן: "המבקשת" ) לזימון עדים להפרכת עדויות הנתבעת ( להלן: "המשיבה" ) והארכת מועד להגשת סיכומים.

לטענת המבקשת, לאחר קריאת פרוטוקול עדותו של פרופ' וינברג, התברר כי פרופ' וינברג העלה טענות חדשות, בנוגע למפגשיו עם הסטודנטים.

לאור האמור מבקשת, לזמן לעדות את גב' סיגל מורדוך, רפרנטית מהמועצה להשכלה גבוהה, שתעיד על התנהלות שנקר, מול המל"ג ,לצורך סתירת עדותו של פרופ וינברג, לגבי קיומו של "הסכם" שאישר, כביכול לשנקר שלא להודיע לסטודנטים על החלטות המל"ג ועדותה לגבי מהותה ומעמדה של התוכנית, במסלול תקשורת, במסגרת המחלקה לתקשורת חזותית.

עוד מתבקש, זימון הסטודנט נדב דב בורצקי, שהקליט את המפגשים, לצורך הגשת הקלטות.

מדובר בעדויות שמטרתן להפריך את טענות הנתבעת, ולהשליך על מהימנותו של פרופ וינברג.

המשיבה עותרת לדחיית הבקשה, שכן לשיטת המשיבה, דבר לא מנע מהמבקשת לזמן את סיגל מורדוך מהמל"ג או להגיש את הקלטות עוד במועד שמיעת הראיות.

לשיטתה, לפי דיני הראיות, יש להגיש את הראיות ב"חבילה אחת" לכן, כדי לסטות מהכלל יש להצביע על טעמים של ממש, ובית המשפט, יתחשב באופי הראיה הנוספת, השלב שאליו הגיע המשפט ובשאלה אם המבקש ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה .

לשיטת המשיבה מדובר בבקשה להבאת ראיות נוספות במסווה של "ראיות מפריכות". אין מדובר בראיות מפריכות שכן לא הייתה הפתעה בטיעונים או בראיות שעליה צריכה המבקשת להגיב, אלא מדובר בבקשה להגשת ראיות נוספות במסווה של ראיות מפריכות.

לתובע אין זכות מוקנת להביא ראיות מפריכות בתום פרשת התביעה והדבר מסור לשיקול דעת בית המשפט שלא יתיר הבאת ראיות מפריכות אלא במקרים יוצאי דופן כשהתובע הופתע מטיעוני הנתבע או כדי לערער את מהימנותו של עד הגנה.

המבקשת לא יכולה להיות מופתעת בטענה או ראיה שהועלתה ע"י פרופ וינברג שכן נספחים ז' ו-ח' , הנזכרים בחקירתו היו ברשות המבקשת כבר בתחילת ההליך.

המבקשת בתגובתה, טוענת כי הצורך בזימון העדים עלה רק לאחר חקירת עדי ההגנה שכן רק אז עלתה טענה מפתיעה שאינה קיימת בכתבי הטענות או בתצהיר העד לפיה קיבל את הסכמת המל"ג שלא לדווח בנובמבר 2009 לסטודנטים שהתואר שלהם מותנה בתוצאות הדיון וכן להתנהלות המל"ג מול שנקר. מאחר והעד הצביע על סיגל מורדוך כמי שנתנה כביכול אישור לשנקר לפעול בניגוד להחלטת המל"ג מיום 18.11.09.

לעניין הקלטות, טוענת המבקשת כי מדובר בעד הגנה , שהרושם שהתקבל מעדותו הנו, כי העד הוכן לעדות על סמך הקלטות ולכן באמצעות הקלטות ניתן יהיה לאשר את הרושם האמור.

דיון:

האם ראוי להתיר לתובעת להגיש ראיה נוספת לאחר סיום שלב ההוכחות והגשת סיכומיה ?

הכלל קובע כי אין להגיש ראיות נוספות לאחר סיום שלב ההוכחות:

"...הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב "חבילה אחת". רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע "א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו (742 ,738 (3; ע"א ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי ואח', פ"ד יט (339 ,337 (4)..." רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, תק-על 2002(2), 1142 , 1143 (2002)

ראה עוד על הרציונאל המנחה:

"...ואולם משעברנו את השערים ונכנסנו אל הטרקלין, מחובתנו לשמור על סדרים שקבע בעל-הבית ולא כל הרוצה ליטול בא ונוטל. כלל הוא לענין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן ב"חבילה אחת" - כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם.
והטעם לדבר?