1. הנאשמת 1 שהינה חברה בע"מ (להלן: "החברה", "הנאשמת") והנאשם 2, מנהלה ונושא משרה בה (להלן: "הנאשם") הורשעו לאחר ניהול הוכחות בעבירה של איסור התקנת שלטים על פי חוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966 (להלן: "החוק") ובעבירות איסור לכלוך על פי חוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984.
2. עובדות המקרה פורטו בהרחבה בהכרעת הדין, אך לצורך גזר הדין אומר בתמצית כי במהלך השנים 2005 ו-2006 נמצאו עשרות רבות של שלטי פרסום חוצות גדולים מאוד (בגודל של כ- 5x 2 מ') מוצמדים לגדרות, לעמודים, לעמודי חשמל, גדרות הפרדה, עצים ותמרורי הכוונה, לאורך ולצידי דרכים בינעירוניות וכן בצמתים שונים בגליל ובעמק יזרעאל ובהם הכיתוב: "מיישבי הגליל 890-300-800-1" או "מיישבי הגליל מיישבים את העמק והגליל 890-300-800-1" (להלן: "השלטים"). השלטים נתלו כולם והונחו בשטח פתוח ברשות הרבים, לצידי הדרך ולאורך כבישים בינעירוניים, ונראו לעיני מי שנוהג בדרך בין עירונית, מבלי שניתן לכך היתר לפי חוק.
על אף שהנאשמים נדרשו בימים 8.12.05 וכן 1.2.06 להפסיק את תליית השלטים ולהסירם מייד, נמנעו מלעשות כן.
3. ביחד עם כתב האישום הגישה המאשימה בקשה למתן צו לפי סעיף 14 לחוק שמירת הניקיון, לחייב את הנאשמים לחדול מיד מתליית שלטים שלא כחוק ולהסיר מיד כל שלט שהותקן לצדי דרכים בינעירוניות שלא כחוק (ב.ש. 3148/06).
ביום 19.6.06 ניתנה, בהסכמת הצדדים החלטה ולפיה נצטוו הנאשמים לחדול מיד מתליית שלטים ולהסיר בתוך 15 יום את כל השלטים נשוא כתב האישום, כמפורט בסעיף 4 לכתב האישום.
הנאשמים לא עמדו בחובתם זו, ועל כן הגישה המאשימה ביום 4.8.06 בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט (ב.ש. 4090/06). הבקשה בוטלה לאחר מספר דיונים, לאחר שהנאשמים הסירו את השלטים נשוא ההחלטה.
4. יצויין כי כיום תלויה ועומדת בקשה נוספת לפי פקודת בזיון בית משפט (ב.ש. 4864/07) בקשר עם שלטים חדשים שהוצבו, לטענת המאשימה, שלא כחוק, אך בקשה זו אינה מענייננו כאן, שכן אין הדברים נוגעים לשלטים שבגינם הוגש כתב האישום, ומכל מקום הדברים שם טרם נתבררו עובדתית.
טיעוני הצדדים לעונש
5. ב"כ המאשימה מבקש להטיל על הנאשמים קנסות גבוהים במיוחד, וכן התחייבויות בסכומים גבוהים למשך שלוש שנים.
ב"כ המאשימה מדגיש את חומרת המעשים וטוען כי המדובר בעשרות מקרים של תליית שלטים, כאשר הקנס המירבי על פי החוק בעבירות מסוג זה הינו 63,000 ש"ח בגין כל תליית שלט.
עוד מפנה ב"כ המאשימה לעובדה כי בחקירתו של הנאשם במשרדי המשטרה הירוקה, הבהיר הנאשם כי הוא דוגל בתליית השלטים, בין אם הדבר חוקי או לאו.
לטענת ב"כ המאשימה, העבירות אותן ביצעו הנאשמים הינן עבירות כלכליות גרידא, המצדיקות הטלת קנסות כבדים.
6. הנאשם שבחר להעיד לעניין העונש, מסר בעדותו כי במהלך חייו תרם למדינה רבות, הן במסגרת שירותו הצבאי ובשב"כ, והן במסגרת פיתוח הגליל. לטענת הנאשם, במשך 20 השנים האחרונות, עשה כל שלאל ידו על מנת להרחיב את ההתיישבות בגליל באמצעות גיוס תרומות ,פנייה למשלה, ומאמץ כביר להביא משפחות שיאכלסו את הגליל.
לטענתו, הנאשמת משקיעה כספים רבים באמצעי פרסום הן בעיתונות הכתובה והן בטלוויזיויה וברדיו, ובמסגרת מאמציה, פעלה גם בתליית שלטים שהתגלו כלא חוקיים.
הנאשם חוזר על גרסתו במהלך המשפט כי מהרגע בו נודע לו שהשלטים אינם חוקיים, דאג להסירם ונמנע מלתלות חדשים, למרות שמתחריו ממשיכים לעשות כן. לדבריו, כיום לא תלוי אף שלט של הנאשמת בצידי הדרכים, ונותרו רק שלטים על משרדי הנאשמת ובתוך היישובים.
עוד טוען הנאשם כי להסרת השלטים היתה תוצאה כספית כואבת, מאחר וכמות המכירות ירדה בצורה חדה ומשמעותית, והנאשמת נאלצה לפטר עובדים רבים.
7. בחקירתו הנגדית לב"כ המאשימה הכחיש הנאשם כי הנאשמת תלתה שלטים נוספים בחודשים מרץ ומאי 2007, וטען כי לאחר חודש ינואר 2007 לא נתלו שלטים נוספים.
כאשר נדרש הנאשם לשלט התלוי כיום מעל משרדי הנאשמת בתחנת הדלק בצומת מגידו, שאורכו 10-12 מטר, טען הוא כי אמנם אין לו רישיון להצבת השלט, אך יש לו אישור מבעלי תחנת הדלק, בדומה לשלטים אחרים שמצויים במקום. לטענתו, לא ידע ממי צריך לבקש רישיון ולא ידע כיצד.
כאשר מופנה הנאשם לשלט נוסף של הנאשמת, המוצב בקיבוץ מבוא חמה, טוען הנאשם כי השלט מוצב בשטח הקיבוץ, למרות שמהתמונה שהוצגה לו נראה שער הקיבוץ והתמונה עצמה צולמה מחוץ לקיבוץ. יצויין התמונה עצמה לא הוגשה, ולא אוכל, איפוא, לחוות דעתי לגביה.
8. בחקירתו החוזרת השיב הנאשם כי לא הביא את עדי האופי מטעמו למרות שהעיד שיעשה כן, מאחר ואחד מהם נמצא בתרגיל מבצעי ולא יכול היה להגיע, והשני מטופל בבית החולים.