העובדות
1. במסגרת הסדר טיעון הודו הנאשמים בכתב אישום מתוקן, המייחס להם ביצוע עבירה של ייבוא סם מסוכן, עבירה לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג-1973 (להלן -
"פקודת הסמים").
על-פי האמור בכתב האישום, בסוף חודש דצמבר 2007 או בראשית חודש ינואר 2008, פנה אחד בשם אלי סבג (להלן -
"סבג") לנאשם 2 בבקשה שישיג לו בלדר להעברה של מזוודה מחוץ לישראל תמורת סך של 50,000 ש"ח וכן ביקש ממנו שישקיע 25,000 ש"ח מכספו. הנאשם 2 חשד באופן ממשי, כי מדובר במזוודה שיש בה סמים מסוכנים, אך עצם את עיניו לאפשרות זו.
במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, בסמוך לאחר מכן, העביר הנאשם 2 סך של 25,000 ש"ח לסבג על מנת שיוכל לבצע את עסקה באמצעות בלדר. בסמוך לאחר מכן, הציע הנאשם 2 לנאשם 1 להעביר מזוודה מבלגיה לישראל תמורת סך של
20,000 ש"ח והנאשם 1 נענה לבקשתו.
במהלך חודש ינואר 2008, בישיבת "מיר" בירושלים, נתן הנאשם 2 לנאשם 1 800 דולר ארה"ב על מנת שירכוש כרטיס טיסה לבלגיה והנאשם 1 קנה כרטיס טיסה לשם. הנאשם 2 מסר לנאשם 1 כתובת של מלון ומספר חדר בבריסל לשם עליו להגיע, פרטים אותם קיבל מסבג.
ביום 9.1.2008 טס הנאשם 1 באמצעות כרטיס הטיסה שרכש לבלגיה והגיע לחדר במלון בבריסל, לפי הפרטים שמסר לו הנאשם 2. הנאשם 1 פגש בחדר המלון את סבג ושהה עמו עד ליום 17.1.2008.
ביום 14.1.2008, במהלך שהותם של נאשם 1 וסבג בבריסל, העביר הנאשם 2, באמצעות אחר, סך של 2,200 ש"ח לכיסוי הוצאותיהם של השניים. ביום 17.1.2008 ביקש סבג מהנאשם 1 שיסע לאמסטרדם להיפגש עם אדם בשם ג'ון ויביא ממנו מזוודה ושילם עבור המונית לנסיעה זו. הנאשם 1 נסע לאמסטרדם ופגש אדם בשם ג'ון, קיבל ממנו שקית ובה סם מסוכן מסוג MDMA במשקל 1994.7 גרם, אותה הסליק ג'ון בנוכחותו למזוודה בעלת דופן כפול. באותה עת חשד הנאשם 1 חשד ממשי, כי המדובר בסם מסוכן ועצם את עיניו באשר לחשד זה. נאשם 1 חזר לבריסל, עלה על מטוס וטס חזרה לישראל, כשברשותו המזוודה ובה מוסלק הסם המסוכן המתואר לעיל. מיד עם הגעתו לארץ, נסע הנאשם 1 כשבידו המזוודה, להיפגש עם הנאשם 2 ועם סבג בדירתו של הנאשם 2 ברחוב מאה שערים 3 בירושלים, על מנת להעביר להם את המזוודה ובתוכה הסם המסוכן המתואר לעיל.
עד כאן עובדות כתב האישום.
הסדר הטיעון
2. הנאשמים, שכפרו תחילה בעובדות כתב האישום המקורי, חזרו מהכפירה והודו בעובדות כתב האישום המתוקן, בהתאם להסדר הטיעון שנחתם עם כל אחד מהם. לעניין העונש הוסכם בין הצדדים, כי התביעה תעתור להטלת עונש על הנאשם 1 של שלוש שנות מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו וכן מאסר על תנאי, ולהטלת עונש על הנאשם 2 של 40 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו וכן מאסר על תנאי. כן הוסכם, כי ההגנה תהיה חופשית בטיעוניה באשר לעונש שיוטל על כל אחד משני הנאשמים.
תסקירי שירות המבחן
3. התסקירים מטעם שירות המבחן נמנעו מהמלצה לגבי שני הנאשמים וביקשו מבית המשפט בבואו לגזור את הדין לשקול גם את העובדה, כי לשני הנאשמים אין הרשעות קודמות, כי הם צעירים בראשית שנות העשרים לחייהם וביכולתם להשתלב בעתיד בחברה באופן נורמטיבי.
אשר לנאשם 1, נאמר בתסקיר כי לצד כישורים ויכולת למידה טובים אשר באו לידי מימוש, באו לידי ביטוי גם רצון לעצמאות אישית וחוסר תלות במובן הכלכלי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בניסיון שלו לארגן הסעות של חרדים בתקופת הקיץ לים, עסק אשר בגינו נקלע לחובות כספיים ולכן היה לו נוח להתפתות למעורבות לביצוע העבירה על מנת לפרוע את חובותיו.
הנאשם 1 הביע לפני שירות המבחן צער רב וחרטה על מעורבותו בביצוע העבירה, על הנזק שגרם לעצמו ולמשפחתו. הנאשם 1 מאשים עצמו ומבין כי פעל מתוך יצר ושיקול דעת מוטעה. כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם ממשיך בלימודיו בבית המעצר, והישגיו נבחנים באמצעות בחינות אשר נשלחות אליו מטעם הישיבה. שירות המבחן סיכם את התסקיר בציינו, כי מדובר בבחור צעיר, בעל הישגים תורניים טובים, אשר כשל והתפתה לרווח כספי מהיר וגדול וזאת על רקע חוב כספי שתפח ללא יכולת למצוא לו מקורות כספיים לכיסויו. הנאשם 1 הוא בעל יכולת להשתלב בחיים הנורמטיביים וכנראה יזכה לתמיכה והכוונה על ידי הוריו וגורמים אחרים בישיבת "מיר", אף שהאירוע מהווה פגיעה בסטיגמה של המשפחה, דבר שייתן אותותיו בקרב הקהילה.
כעולה מתסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם 2, הלה למד קודם למעצרו בישיבת "מיר" בשעות היום, ואחר הצהרים עבד בחנות ספרים. שירות המבחן התרשם מבחור בעל רמת אינטליגנציה גבוהה, ורבלי, בעל יכולות אישיות ליצירת קשר ולהשפיע על הסובב אותו, אך עדיין אינו מגובש באישיותו וקיים אצלו צורך לסיפוק מיידי של צרכיו. נראה כי במסגרת ישיבת "מיר" התקשה הנאשם 2 לבלוט ולבטא את עצמו באופן מלא בהישגים לימודיים ואז חל שינוי בתפיסת עצמו ובשאיפותיו לעתיד. נראה כי תחום הלימודים לא נתן מענה לכל ציפיותיו וצרכיו והוא חש רצון לנהל אורח חיים עצמאי יותר עם יכולת לכלכל עצמו ולהשתכר בעצמו. הנאשם 2 החל לעבוד בחנות ספרים בשעות הערב. נראה כי הנאשם 2 התפתה לחבור לסבג נוכח האפשרות הכספית הגלומה במעורבותו בביצוע העבירה, דבר שגרם לו "להסתנוור", השפיע על שיקול הדעת שלו וגרם לו לטשטוש ערכי. שירות המבחן התרשם, כי בשיחה עמו שיתף אותם הנאשם 2 באופן חלקי לגבי מעורבותו בביצוע העבירה, אך יחד עם זאת הוא התרשם, כי מדובר בבחור שאינו פועל על פי קודים עברייניים וכי מדובר באירוע חריג וקשה עבורו שבא על רקע עיוות קשה בחשיבה לגבי יכולת השתכרות כספית רבה ובאופן מהיר. גם הנאשם 2 ממשיך בלימודיו בתקופת מעצרו והוא אף עומד בבחינות שנשלחו אליו על-ידי הישיבה.
ראיות ההגנה לעונש
4. בישיבה שבה נשמעו הטיעונים לעונש, הוגשו לי מכתבים של רבנים המצויים בקשר עם הנאשמים וכן הועלו על דוכן העדים, על-ידי הסנגורים, עדי הגנה רבים, בעיקר רבנים אשר טענו בחום ובהתרגשות, והעלו על נס את סגולותיהם המיוחדות של שני הנאשמים, אשר אוהבים לעזור לזולת וציינו לשבח הצטיינותם בלימודים. הרב אורי זוהר, אשר בעברו השתמש, לדבריו, בסמים, העיד כי הוא שייך לארגון התנדבותי "לב אחים", העוסק בנוער בסיכון וכי הוא מוכן לשבץ את הנאשם 1 במערכת ההסברה של הארגון כדי למנוע מעידות מאחרים.
הנאשמים העלו על הכתב את בקשותיהם להקלה בעונש וכן הביעו חרטה גמורה על המעשה החמור, אשר נטלו בו חלק.
הנאשם 1 כתב, כי פרסם מכתב בעיתונות החרדית שבו התריע והזהיר את בחורי הישיבות, שלא להתפתות לשום דבר שמריח ממנו ריח של פשע. הפרסום צורף לתיק בית המשפט כחלק מראיות ההגנה במסגרת הטיעונים לעונש.
הנאשם 2 תיאר במכתבו, בין היתר, תנאי המעצר הקשים, אשר בו הוא נתון מאז מעצרו. לדבריו, אם ישלח לכלא, עלול הדבר לפגוע בסיכוייו להתחתן וכן יפגע בלימודיו בישיבה.
הטיעונים לעונש