בכתב האישום המתוקן נטען כי בין השנים 1992-2004, עבדה הנאשמת כמנהלת חשבונות של סניף חיפה
בחברת מט"ב - שהינה עמותה רשומה למתן שירותי רווחה לקהילה. (להלן: "
העמותה" ו/או
"המתלוננת").
במסגרת תפקידה הייתה הנאשמת אחראית על כל הפעילות הכספית של סניף חיפה, לרבות העברת ההמחאות לספקים וכן הכנת משכורות לעובדי המנהלה ומשרתה הייתה משרה של אמון.
כנטען, בשנת 2004 התגלו אי סדרים ברישומי הנהלת החשבונות שערכה הנאשמת והתברר כי הנאשמת מעלה בכספי העמותה בסך של כיותר מ- 1,500,000 ש"ח, מעילה אשר התבצעה ע"י הנאשמת בשני ערוצים שונים, בערוץ המשכורות ובערוץ ההמחאות.
בין השנים 1999-2002 העבירה הנאשמת רשימה של עובדי המנהלה של העמותה ולצידה סכומי המשכורת המגיעים להם, לרבות משכורתה שלה, כאשר לצד משכורתה נהגה לרשום סכום כוזב הנחזה להיות משכורתה, באופן שהוסיפה ספרה חמישית מצד שמאל, כך שמשכורתה נראתה כגבוהה ב-10,000 - 30,000 ש"ח ממשכורתה המקורית.
עקב כך, זוכה חשבונה הפרטי של הנאשמת מדי חודש במשכורת הגבוהה בסך של 10,000-30,000 ש"ח ממשכורתה המקורית וזאת עשתה במרמה, ללא הסכמת המתלוננת, בלי תביעת זכות בתום לב ובכוונה לשלול את הכספים מהמתלוננת שלילת קבע.
על מנת לרמות ולטשטש את עקבות המרמה ולהתגבר על החסר החשבונאי שנוצר, נהגה הנאשמת לשנות את הרישומים החשבונאיים במסמכי העמותה, באופן הנחזה להיות כאילו כספי המעילה שולמו לגורם אחר והרישומים אוזנו על ידה על פי כללי החשבונאות.
כן נטען כי בין השנים 1999-2004, הייתה לנאשמת, מתוקף תפקידה, גישה לפנקסי המחאות שהיו חתומות מראש ע"י מורשות החתימה של העמותה ואשר נשמרו בכספת הסניף.
הנאשמת נהגה למשוך המחאות לפקודתה או לפקודת בן זוגה ואחותה, בסכום של עשרות אלפי שקלים בכל פעם ונהגה להפקיד ההמחאות בחשבונה הפרטי ובחשבון בן זוגה.
כל זאת עשתה הנאשמת ללא הסכמת המתלוננת וללא ידיעתה, בכוונה לרמות וללא סמכות כדין ובאופן הנחזה להיות כאילו משכה את ההמחאות בסמכות כדין.
כתוצאה ממעשיה אלה, זוכה חשבונה הפרטי של הנאשמת מדי פעם בעשרות אלפי שקלים מכספי המתלוננת.
על מנת לרמות ולטשטש את עקבי המרמה ולהתגבר על החסר החשבונאי שנוצר, נהגה הנאשמת לשנות את הרישומים החשבונאיים במסמכי העמותה, באופן הנחזה להיות כאילו כספי המעילה שולמו לגורם אחרו והרישומים אוזנו על ידה על פי כללי החשבונאות.
בפעולותיה, כך, הנאשמת גנבה מהעמותה וקיבלה מהבנק במרמה בנסיבות מחמירות סך של 889,500 ש"ח בערוץ המשכורות; כן גנבה סך של 670,214 ש"ח ממעסיקתה בערוץ ההמחאות, תוך שהינה מזייפת את ההמחאות ועושה שימוש בהמחאות בנסיבות מחמירות.
העבירות אשר יוחסו לנאשמת בגין מסכת עובדתית זו הינן גניבה בידי עובד ( ערוץ המשכורות- 44 מקרים, ערוץ ההמחאות-24 מקרים), זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות (ערוץ ההמחאות- 24 מקרים), שימוש במסמך מזויף (ערוץ ההמחאות- 24 מקרים) וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (שני הערוצים- 68 מקרים), עבירות לפי סעיפים 383(א)(1)+ 391, 383(א)(2)+ 391, 418 סיפא, 420 , 415 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
בתחילת ההליכים בתיק, ביקשה ב"כ הנאשמת לדחות את ההקראה לצורך פנייה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לעיכוב ההליכים המשפטיים כנגד הנאשמת בשל מצבה הרפואי, כפי שפורט.
בקשה זו נדחתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
בהסכמת באות כוח הצדדים, נשלחה הנאשמת להסתכלות פסיכיאטרית בתנאי אשפוז, על מנת לבדוק את יכולתה לעמוד לדין.
בחוות הדעת הפסיכיאטרית שנתקבלה בבית המשפט וסומנה א' נקבע כי הנאשמת מסוגלת לעמוד לדין ואחראית על מעשיה.
בישיבת בית המשפט מיום 15.7.07, במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים ואשר סומן ב', הודתה הנאשמת בעובדות כתב האישום המתוקן ובעבירות המיוחסות לה בו והורשעה בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום המתוקן.