1. הנאשם הורשע על-פי הודאתו, בהסדר טיעון, בהתפרצות ובהצתה.
2. במהלך שנת 2005 עבד הנאשם במסעדת "מיט-בורגר" ברחוב הלל בירושלים, שם הציג עצמו כ"סאמי", צעיר ממוצא צ'רקסי מצפון הארץ. בחודש יוני 2005 הסתכסך הנאשם עם בעל המסעדה ופוטר מהעבודה. או אז הודיע לעובדים אחרים במסעדה על כוונתו להתנקם בבעל המסעדה על פיטוריו, ובשל חוב כספי שבעל המסעדה חייב לו ומסרב לפרעו. הנאשם החליט לפרוץ למסעדה, לגנוב את כספי הפדיון ולהצית את המסעדה. כדי להוציא לפועל את תכניתו, פנה הנאשם אל אחד מעובדי המסעדה וניסה לברר פרטים הקשורים לפדיון היומי, שעת הסגירה, המקום שבו נמצא הכסף וכיוצא בפרטים הללו, על מנת לבדוק אם חלו שינויים ביחס לתקופה שקדמה לפיטוריו. ביום 8.11.05 לפנות בוקר הגיע הנאשם למסעדה ביחד עם אחר, פרץ את דלת הכניסה ונכנס פנימה. ביודעו כי במסעדה מותקנות מצלמות אבטחה, הסתיר הנאשם את פניו באמצעות כובע חולצת מיזע הפוכה שלבש ואת פני חברו בפאה נוכרית. הנאשם לבש כפפות גומי חד-פעמיות על ידיו, כדי להסתיר את טביעות אצבעותיו. הנאשם ניגש אל הקופה, הקיש את הסיסמה ואת הקוד, גנב מהקופה את הכסף שהיה בה וניסה לאתר כסף נוסף במקפיא, שם ידע כי נהוג להסתיר כסף. לאחר מכן התיז הנאשם חומר דליק לכל עבר, מבקבוק פלסטיק אשר הכין מבעוד מועד, הצית אש ונמלט עם האחר מן המקום. האש שפרצה גרמה נזק כבד למסעדה, כילתה את הריהוט, שני אופנועי שליחויות שהיו במקום, ואת יתר תכולת המסעדה. הנזק שנגרם למסעדה מוערך בכמאה אלף דולר.
3. ב"כ המאשימה מבקש להשית על הנאשם את העונש המכסימלי שעליו הוסכם בהסדר הטיעון, קרי, 33 חודשי מאסר לריצוי בפועל ומאסר-על-תנאי; ב"כ הנאשם מבקשת להסתפק בתקופת מעצרו.
4. דומה כי אין צורך להכביר במילים על חומרת המעשה וב"כ המאשימה טען בעניין זה באופן פשוט, ברור והחלטי.
המעשה גרם לנזק כספי כבד, ולא ניתן יהיה להיפרע מן הנאשם, איש דל ללא משאבים כספיים. חומרה יתרה נודעת למעשה מחמת הטבע הידוע של אש, להתפשט ולכלות, להזיק לרכוש ולסכן את הנפש. פוטנציאל הסכנה אשר טמון באש הוא עצום ורב והדברים עתיקים וידועים. הנאשם שקד על תכנון המעשה באופן מפורט, אסף מידע והצטייד בביגוד מתאים ובחומר דליק, והכל מחמת תחושת נקמה חסרת מעצורים על רקע של סכסוך כספי.
לחובת הנאשם עבר פלילי בעבירות רכוש ועוד, ותלוי ועומד נגדו עונש של מאסר-על-תנאי למשך שישה חודשים בת"פ (שלום י-ם) 1807/03.
5. על הרקע הזה, נראה עונש של 33 חודשי מאסר סביר והגיוני. גם ב"כ הנאשם מסכימה כי מדובר במעשה קשה ונורא, אך היא מבקשת למוד לנאשם את עונשו באופן אינדיבידואלי, בהתחשב בנסיבות חייו הקשות והמסובכות. בנחישות ובבהירות תארה את תלאותיו. הנאשם נולד בחברון כילד רגיש שמשפחתו דחתה אותו עד שברח פעם ופעמיים וניסה למצוא את מקומו בישראל כאיש בודד וללא תמיכה כלשהי. הנאשם איננו רשאי לשהות בישראל, ומנגד, בקרב הפלשתינאים הוא נחשד בשת"פ עם ישראל. לדבריו עבר מסכת קשה של חקירות תחת איומים ועינויים, מכות חשמל ואלימות, והוא נתון בסכנת חיים ממשית. אם יחזור לחברון - ימות; ובישראל הריהו שוהה כעבריין נמלט. הנאשם נמצא במילכוד ולא מסוגל להחלץ ממנו. לדברי באת-כוחו, הנאשם נע ונד במשך חודשים בהיותו חסר בית, הגיע לפת לחם, ועבירות גניבה שביצע נבעו ממצוקה ורעב. המסעדה שאותה הצית היתה למעשה ביתו של הנאשם. שם הרגיש שייכות עד שפוטר בשל מחלוקת כספית. ב"כ הנאשם טענה על ניצול שנוצל הנאשם באופן העסקתו מדי יום ולילה תוך הלנת שכרו הנמוך בלאו הכי. ב"כ המאשימה התנגד לטענות הללו משום שלא הוכחו. הדין עימו. ברם, אני מקבל את עמדת ההגנה לפיה בעיני הנאשם יותר משמדובר בפיטורין, מדובר בגירוש מן הבית אל הרחוב. מבית-משפחתו גורש פעם ופעמיים, ומן המסעדה שהייתה לו תחליף לבית, גורש בשלישית.
6. ברוב ייאושו, לא היה הנאשם מסוגל ליתן אמון באדם כלשהו, סרב לשתף פעולה עם סנגורים שמונו לו מטעם הסנגוריה הציבורית ושהה חודשים ארוכים במעצר מבלי שניתן היה לקדם את משפטו. הכל, לטענת באת-כוחו, בגלל תחושה של רדיפה, כביכול כל העולם נגדו. חברו כנראה כמה גורמים יחדיו עד שהנאשם התעשת, בא לידי הכרה שיש המבקשים לסייעו וכי ראוי שישתף עימם פעולה. מדובר בזמן שחלף, בגידול שהתגלה בצווארו, במסירות ובעקשנות מצדה של באת-כוחו ובתמיכה האנושית החמה שלה זכה הנאשם מצדה של עמותת "עלם".
7. ראוי לומר מילות שבח אחדות על העמותה הזו אשר אוספת אל חיקה צעירים חסרי בית מרחובות ירושלים. 3 שנים הסתובב הנאשם בירושלים, בשוליים, בזהות בדויה, עד שאותר באמצעות פרוייקט "גלגל" שמפעילה העמותה, בלילה חורפי, כשהוא חולה ורעב. אוכל ניתן לו ומקלחת חמה ואז לראשונה סיפר את סיפורו. מאז, גם בעת שהייתו במעצר, נמשך קשר עקבי בין הנאשם לבין העמותה. פעמיים בשבוע משוחח הנאשם בטלפון שעה ארוכה עם מתנדבות העמותה. ארבע מהן התייצבו למעמד הטיעונים לעונש בבית המשפט, וניכרה אצל הנאשם מבוכה, התרגשות והכרת תודה על הטובה שהמתנדבות הללו גמלו עמו. לבד מאוזן קשבת, עצה טובה, אוכל, מקלחת ושאר צרכים בסיסיים, מנסים מתנדבי העמותה לסייע בשום שכל בפתרון קשיים דוחקים. בעניינו של הנאשם פעלה העמותה אצל ועדת המאוימים במשרד הבטחון על מנת להכשיר את שהייתו בישראל. הדבר לא צלח כי לא באו ראיות מספיקות בפני הוועדה על האיומים ועל הסכנה הצפויה לחייו של הנאשם אם ישוב לשטחי הרש"פ. כמו כן סייעו מתנדבי העמותה לנאשם בהגשת תביעה לבית הדין לעבודה בגין טענותיו נגד בעלי המסעדה על הלנת שכרו.
8. במסגרת השיקולים לקולא בגזירת עונשו של הנאשם, הבאתי בחשבון את התאורים שתארה מנהלת פרוייקט "גלגל" על הרקע האישי הקשה של הנאשם ועל הקשר האמיץ שנקשר עמו. ראוי הנאשם למידה הגונה של רחמים ולזריקת עידוד לקראת המשך חייו. לזכותו ייאמר עוד, ולזכות שב"ס גם, כי נטל חלק פעיל בקורסים שונים בעת שהותו במעצר, השכלת יסוד, לימודי העשרה, פסיכולוגיה, שליטה בכעסים ועוד. ראוי לומר גם מילה טובה למורה יונתן חוברה. ב"כ הנאשם הציגה מכתב מאת המורה ובו ניכרת התייחסות אישית ומעודדת. כך כתב לנאשם:
"
אל: מחמד אבו סביח
הנה הסתיים קורס זה בזמנו. הספקנו ללמוד מה שהספקנו, לא הרבה אך לא מעט. אני שמח שנטלת חלק בכיתת הלימוד הנוכחית, אני מאמין שלמדת דברים חדשים שתוכל להשתמש בהם בעתיד.
ידעת לכבד ולומר את אשר בליבך.
אני מאחל לך הצלחה בהמשך. תתאזר בסבלנות וקווה לטוב.
הכל בסופו של דבר עובר ונגמר, ומתחיל עידן חדש.
חזק ואמץ!
ידידך, יונתן חוברה
מורה הכיתה".
9. לא אחת הננו נוזפים בבתי המעצר ובשב"ס על פגיעה בזכויות עצירים ואסירים, ואיננו מרבים במילות הערכה. עתה, כשהזדמן לנו, ראוי לומר יישר כוח למורה. תוכן מכתבו מרשים. מילה טובה גם לשב"ס על הקורסים החינוכיים והשיקומיים הללו. הנאשם הפיק מהם רבות, גם ידע וגם גאווה.