1. הנאשם הורשע עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של סחר בסם מסוכן - עבירה לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נ"ח], תשל"ג - 1973 (להלן: החוק) והחזקה שלא לשימוש עצמי - עבירה לפי סעיף 7(א)(2) לחוק.
2. בהתאם לכתב האישום המתוקן, בתאריך 7.2.06 סמוך לשעה 19:40 בבית הנאשם בב"ש, החזיק הנאשם בסם מסוכן, מסוג קוקאין במשקל 0.6291 גרם נטו שלא לצריכה עצמית שלא כדין וללא היתר מאת המנהל.
בתאריך 6.4.06, סמוך לשעה 21:15, ברחוב השלום בקרבת "קולנוע אורות" בב"ש, סחר הנאשם בסם מסוכן, בכך שמכר לסוכן המשטרתי, שמעון אבוטבול, סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל 0.6096 גרם נטו, תמורת 300 ש"ח, שלא כדין וללא היתר מאת המנהל.
3. בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר של שירות המבחן. מהתסקיר עולה, כי הנאשם בן 46, נשוי ואב ל-6 ילדים, כאשר טרם מעצרו לא עבד וציין בפני שירות המבחן, כי סובל ממספר בעיות רפואיות. התרשמות שירות המבחן הייתה כי לאורך השנים ניהל הנאשם אורח חיים שולי המאפיין שימוש בסמים. מהתסקיר עולה, כי הנאשם החל לצרוך סמים קשים מגיל 28 על רקע משבר אישי. עוד מצוין, כי במסגרת שליש מהמאסר האחרון, שולב בבית חוסן, אך התקשה להתמיד בטיפול ולאחר מספר חודשים עזב.
לדברי הנאשם בפני שירות המבחן, הוא הפסיק את השימוש בסמים עד לפני כ-9 חודשים, ומאז חזר לשימוש בסמים. ביחס לעבירה, מציין שירות המבחן כי הנאשם הודה בפניהם, אך התרשמותם היא כי הוא נוטה לטשטש את אורחות חייו.
התרשמות שירות המבחן הינה כי המדובר באדם בעל דפוסים עבריינים מושרשים שאינו בשל להתערבות טיפולית ולכן נמנעו מהמלצה בעניינו.
4. בטיעוניו לעונש, הדגיש ב"כ המאשימה את העובדה, כי המדובר בנאשם שהורשע הן בעבירה של סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין והן בהחזקה שלא לצריכה עצמית של אותו סם במקרה אחר, ומכאן חומרת העבירות. הוא הדגיש, כי הנאשם בעל 12 הרשעות קודמות ואף ריצה מאסרים בגין עבירות סחר בסמים ועל כן, ביקש להשית על הנאשם עונש של מאסר ארוך ומרתיע, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע וכן קנס ופסילת רישיון.
5. ב"כ הנאשם מנגד, ביקש להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם, ציין, כי המדובר בסחר כמות קטנה ובסוכן שהוא פרובוקטור שהתחנן בפני הנאשם לקבל סם. עוד ציין, כי הנאשם חולה במחלות רבות, עבר צינטורים וסובל מסכרת ואסטמה וכי עברו של הנאשם הינו ישן באופן יחסי.
6. הנאשם שבפני הורשע בעבירת סחר בסם מסוכן מסוג קוקאין וכן בעבירה של החזקת סם שלא לצריכתו העצמית. אין צורך להכביר מילים על חומרתן של עבירות סחר בסמים ועל כך, שחובה על ביהמ"ש לתרום למלחמה בנגע זה שפשט במקומותינו.
צודק ב"כ המאשימה שאף המחוקק, בבואו לקבוע את העונש בגין עבירות אלו, קבע, ולא בכדי, עונש של 20 שנות מאסר. מעשיו של הנאשם ובכלל זה עבירת הסחר בסם מהווה פגיעה חמורה בשלום הציבור ובגופו ובנפשו של מי שצורך את אותם סמים.
עברו של הנאשם, אף אם אכן העבירה האחרונה נעברה בסוף שנת 97', כולל הרשעות בעבירות סמים, כאשר הרשעתו האחרונה האמורה הייתה אף היא בעבירות של סחר בסמים שבגינה ריצה הנאשם עונש של 24 חודשי מאסר בפועל.
אף תסקיר שירות המבחן אינו מטיב עם הנאשם, כאשר עולה ממנו כי הנאשם מכור לסמים קשים מזה שנים רבות והינו בעל דפוסים עבריינים מושרשים ואינו בשל להליך טיפולי, ובשים לב לאמור לעיל עולה אף מסוכנותו העתידית לשלום הציבור וביטחונו וגובר הצורך בעונש ממשי, מוחשי ומרתיע שיהיה בו כדי להבהיר לנאשם את חומרת מעשיו ולהרתיעו מלבצע עבירות דומות.
בית-משפט העליון חזר לא פעם על הצורך בנקיטת מדיניות ענישה מרתיעה בעבירות סמים. ראויים לענייננו הדברים שנאמרו בע"פ 6373/06
מדינת ישראל נ' עווד אלנשמי (טרם פורסם) :
"כאשר בעבירות סמים עסקינן, לא ניתן להתעלם מהחובה המוטלת עלינו כמערכת וכחברה להיאבק בנגע הסמים. פן חשוב של מאבק זה הינו הטלת עונשים מחמירים על מי שבוחרים לעסוק בסחר בסמים. הסחר בסמים מסוכנים הינו אמצעי קל ונוח לעשיית רווחים נכבדים. ענישתם של מי שסחרו בסמים מסוכנים צריכה ליתן מענה גם לפיתוי זה ובמילים אחרות - על מי אשר שוקל לשלוח ידו בסחר בסמים להעמיד לנגד עיניו לא רק את הפיתוי לשלשל לכיסו סכומי כסף נכבדים אלא גם את הסיכון של שהיה ממושכת מאחורי סורג ובריח"
7. עיון בפסיקה שהוגשה לי עולה, כי בתיק דומה בו דובר בעבירה של סחר בסם מסוכן וניסיון לסחר בסם מסוכן - ת.פ. 40633/06, הוטל על הנאשם עונש של 24 חודשי מאסר בפועל, תוך הפעלת מאסר מותנה, חציו במצטבר.
אציין, כי שם אכן מדובר בסם בכמות גדולה יותר וביהמ"ש התייחס לכמות הגדולה של הסם, אם כי מדובר בסם מסוכן מסוג חשיש.
בתיק נוסף ת.פ. 2781/05, בו הושת על הנאשם עונש של 36 חודשי מאסר בפועל, אם כי שם דובר בשתי עבירות של סחר בסמים ועבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ואילו בפני המדובר בעבירת סחר אחת בלבד ועבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית.
8. אכן, כפי שציין ב"כ הנאשם, הענישה הינה אינדיבידואלית, ובענייננו אף אשקול את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את בעיותיו הרפואיות כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים וכן את הודאתו אשר חסכה זמן שיפוטי יקר ואת הבעת החרטה שהביע בפני.
- אשר על כן, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים לקולא ולחומרא, חומרת העבירות מחד, האמור בתסקיר ונסיבותיו האישיות של הנאשם, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: