פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
|
40066-05
14/05/2007
|
בפני השופט:
דר' עדנה קפלן-הגלר ס"נ
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד שניידרמן ניר
|
הנתבע:
דוידיאן אפרים עו"ד דינור ראובן
|
גזר דין |
ביום 22.1.06 הודה הנאשם בעובדות המנויות בכתב האישום המתוקן מאותו יום והורשע על פי הודייתו.
התביעה הודיעה אותה עת כי היא עותרת להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל,כמו גם מאסר על תנאי והסניגוריה תהא רשאית לטעון כרצונה.
עוד הוסכם, כי תוכלנה להיות מוגשות חוות דעת פסיכיאטריות,הן על ידי תביעה והן על ידי סניגוריה,והכל ללא צורך בחקירה נגדית.
ביום 30.1.06 טענו הצדדים לעונשו של הנאשם, כל צד על פי מידותיו.
הגב' עו"ד גלאובך, טענה בבהירות. הפנתה היא לעובדות כתב האישום כתיקונו.
על פי עובדות אלה,בקצרה,במרץ 2005 פנה הנאשם לאדם איתו לא הייתה לו כל היכרות מוקדמת,ביקש ממנו כי יחטוף את בת זוגו, יכלא אותה בדירה, יכה אותה, יאיים עליה עד שתתרצה ותשיב כספו.
אותו אדם פנה למשטרת ישראל, דיווח, ובהנחיית המשטרה הומשך הקשר בין השניים, כאשר בפגישה נוספת חזר הנאשם על ההצעה.
בפגישה הנוספת, הנאשם הוסיף וביקש כי צריכה החטיפה להיות לדירה מבודדת, כגון מקלט חשוך, וכי יש להכות את בת זוגו של הנאשם, לאיים עליה, כי במידה ולא תמסור את הכסף ישבור את ידיה ורגליה.
הורה הנאשם לשוטר מוסווה לחפור קבר ולקחת לשם את בת זוגו לשם הפעלת לחץ עליה. זאת - בהצעת כסף לשוטר המוסווה.
בדברי תביעה מלומדת כי הנאשם אינו בוחל בשום דרך לביצוע משימתו. רק בדרך נס לא יצאה היא לפועל; כי מדובר במי אשר מסר מיד למשטרה מה קרה.
הפנתה תביעה, כי הנאשם לא הביע חרטה במהלך הדברים ולא חזר בו מתוכניתו.
לדבריה, גם במקרה דומה, באישום קודם (ת/ע/3), גם שם מדובר היה בטענות נאשם כלפי כולי עלמא כי לקחו לו כספים. בסכסוכיו, במעשיו, באיום, בדרך האיום.
בדברי תביעה מלומדת כי המעשים כאן בוצעו פחות משנה לאחר גזר הדין בת/ע/3, חרף התוצאה העונשית המקילה עד מאוד כדברי תביעה שם.
שוב, חוזר הנאשם כאן, בעליית מדרגה, בחומרת העבירות כאן.
הפנתה תביעה מלומדת לחוות דעת פסיכיאטר המחוזי בעניינו של הנאשם, לאחר בדיקה מקיפה.
בדברי הרופא
שם, לאחר 14 ימי הסתכלות, כי הנאשם פעל והתנהג בצורה מניפולטיבית, כאשר מטרתו להמנע ממאסר.
בדברי תביעה מלומדת, כי גם אם קיימת התחלת מחלת אלצהיימר - הרי אינה מסוג המקרים החמורים.
בהפניית תביעה מלומדת לחוות דעת ההגנה. באמירתה, כי לא מצאו על סמך מה נקבע כי הנאשם סובל מהפרעת אישיות; לא נערכו לו מבחני אישיות ולא נקבע כך על ידי התביעה (וראה שם עמ' 3).
בסיכום - דברי תביעה מלומדת מאותה ישיבה כי יש להטיל על הנאשם כאמור עונש מאסר בפועל
חרף גילו.
עו"ד דינור, הסניגור המלומד בא כוחו של הנאשם, עשה למען מרשו כל שניתן בסניגוריה ראויה. טען הוא לנאשם אותה עת כי הנאשם עומד מאחורי הודאתו בפני בית המשפט ולוקח מלוא האחריות לגבי ביצוע המעשים כעובדות כתב האישום, כתיקונו. שאל סניגור מלומד מה הסיכוי כי הנאשם היה אכן
מבצע את זממו?
הנאשם - פנה לאדם אנונימי, אקראי; הוא פנה למי אשר היה לו קיוסק על אם הדרך, בסבירות נמוכה, הקרובה לאפס, כי המעשה היה מתבצע בפועל.