1. ביום 15.9.2005, הוגש כתב אישום נגד שני הנאשמים, מהראן ג'אבר (להלן:
"נאשם 1"), ועלא עבדל קאדר (להלן:
"נאשם 2"), בו יוחסו להם שתי עבירות: נשיאת נשק והובלתו וכן חבלה בכוונה מחמירה.
לנאשם 1 מיוחסת עבירה נוספת של הפרת הוראה חוקית, ואילו נאשם 2 מואשם בעבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה.
שני הנאשמים הודו בעובדות ובעבירות המיוחסות להם, במסגרת הסדר טיעון עם התביעה.
מהעובדות המתוארות בכתב האישום עולה, כי נאשם 2 הינו קרוב משפחה של ויסאם עבדל קאדר (להלן:
"המתלונן"). בין נאשם 1 למתלונן קיימת היכרות מוקדמת, על רקע היותם תושבי העיר טייבה.
עוד מוסכם, כי נאשם 2 אינו מורשה בנהיגה ומעולם לא החזיק ברשותו רשיון נהיגה, כדין.
עובדה נוספת שאינה שנויה במחלוקת היא, כי נאשם 1 חוייב להמצא בביתו שבטייבה, במסגרת מעצר בית מלא, בתוקף החלטה שניתנה ביום 20.7.2005, ע"י ביהמ"ש לתעבורה בנתניה (תיק ב"ש 209/05).
ביום 24.7.2005, או בסמוך לכך, מסר המתלונן מכשיר סלולרי השייך לו לשימושה של ארוסתו, למא ג'בארה (להלן:
"למא").
בסמוך למועד זה, החל נאשם 2 להתקשר למכשיר הסלולרי של למא, ולהטרידה. בשל אותן הטרדות טלפוניות, החליטה למא, ביום 8.8.2005, להחזיר את המכשיר למתלונן, תוך שהיא מיידעת אותו כי נאשם 2 הטרידה.
באותו יום, בשעות הערב, התקשר המתלונן אל המכשיר הסלולרי ממנו התקבלו השיחות שהופנו אל למא, ומן העבר השני ענה אחד מהנאשמים. בין המתלונן לבין מקבל השיחה התפתח ויכוח, במהלכו קילל המתלונן את הדובר, והשניים נועדו להפגש, תוך דקות ספורות, מתחת לביתו של המתלונן בטייבה.
בהמשך לאותה שיחה, הצטיידו הנאשמים באקדח, אותו החזיקו שלא כדין, ונסעו ברכב אל מתחת לביתו של המתלונן. נאשם 2 הוא שנהג ברכב, ואילו נאשם 1 ישב לידו, כשהוא חבוש כובע מצחייה כהה, והאקדח בידו.
כנטען בכתב האישום, עשו הנאשמים את המתואר לעיל
"במטרה לירות אל עבר המתלונן ולגרום לו חבלה חמורה".
בסמוך לשעה 21:20 הגיעו הנאשמים אל מתחת לבית המתלונן. נאשם 1 יצא את הרכב וצעק
"איפה ויסאם?", משלא הבחין במתלונן החליטו הנאשמים לעזוב את המקום, וחזרו כעבור מספר דקות, תוך המתנה לבואו של המתלונן.
כעשר דקות מאוחר יותר הגיע המתלונן, כשהוא נוהג ברכבו, לקרבת הבית, ועצר את הרכב במקביל למכוניתם של הנאשמים מצידה הימני, במרחק של כ-2 מטר, כשחלונות הרכב פתוחים.
בשלב זה, שלף נאשם 1 את האקדח שהחזיק ברשותו, כיוונו לעבר המתלונן, וירה כ-9 יריות בכוונה לגרום לו חבלה חמורה, בעוד המתלונן מנסה לחמוק מהירי ע"י הסטת גופו לאחור ונסיעה מהמקום.
כתוצאה מהירי, נפצע המתלונן בזרוע שמאל, נגרם לו שבר פתוח, הוא נותח והקליע שחדר לזרועו הוצא ממנו.
בכתב האישום טוענת התביעה כי
"במעשיהם האמורים לעיל, בצוותא חדא, נשאו הנאשמים נשק והובילוהו ללא רשות עפ"י דין וגרמו למתלונן חבלה בכוונה מחמירה ... נאשם 1 הפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט ונאשם 2 נהג ברכב, ללא שהחזיק רשיון נהיגה כדין".
2. בשל גילו הצעיר, הופנה נאשם 1 אל שירות המבחן לצורך הכנת תסקיר מבחן בעניינו.
מהתסקיר עולה, כי מדובר בצעיר כבן 22, רווק, תושב טייבה. הנאשם הינו הבכור מבין ארבעה אחים ואחיות, בגילאי 7-22.
אביו של הנאשם, כבן 45, אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות. האב מוכר כחולה נפש ומטופל פסיכיאטרית, ועקב כך לא היה מעורב בגידול ילדיו.