חלקו של הנאשם בפרשיית הסמים
בחודש מאי 2003 נקשר קשר, על-ידי אחרים, לייבא סם מסוכן מסוג MDMA מהולנד באמצעות בלדר, כאשר הסמים יוסלקו במזוודתו. על-פי תוכנית הקשר, גוייס הבלדר, הוא צוייד בדרכון מזוייף וטס לאמסטרדם, שם קיבל את המזוודה ובה 34,841 טבליות סם במשקל כולל של כ-7 ק"ג. הבלדר שב ארצה ביום 19.6.2003 ונעצר בנתב"ג על-ידי משטרת ישראל.
לאחר שנעצר הבלדר הוציאו שוטרי משטרת ישראל את חבילות הסם ממזוודתו, והותירו בה 50 טבליות סם וכן חומר דמה נוסף.
עובר ליום 20.6.2003 קשרו הנאשמים 3 ו-4 בתיק זה עם הנאשם 1 והנאשם (משה דדון), ועם אדם אחר, קשר, שתכליתו הייתה לתאם את המקום אליו תובא המזוודה. על-פי דרישת המשטרה, המשיך הבלדר, שנעצר, כאמור, במגעיו עם האחרים, וכך תואם, כי ביום 20.6.2003 יגיע נאשם 1 למלון שבו שהה, אותה עת, הבלדר, בפיקוח המשטרה, כדי ליטול ממנו את הסם.
בצהרי אותו יום, הגיע הנאשם 1 ברכבו אל המלון וקיבל מן הבלדר את המזוודה ובה הסם. בשעות אחר-הצהריים קבע הנאשם 1 עם הנאשם, כי זה ייפגש עימו בסמוך למחלף לה-גרדיה בנתיבי "איילון דרום", כאשר ברשות הנאשם 1 המזוודה.
המפגש התקיים לאחר שהנאשם 1 נסע בנתיבי "איילון דרום", עצר את רכבו בסמוך למחלף, והמתין לנאשם. זה הגיע למקום ברכבו, האט את נסיעתו, כאשר הבחין בנאשם 1, והשניים המשיכו בנסיעה לכיוון מושב שתולים: הנאשם מוביל ונאשם 1 נוסע אחריו.
בשעה 17:15 לערך הגיעו השניים למושב שתולים. הנאשם האט בסמוך לכביש הגישה לקרוואן במשק 103, בו התגוררה הנאשמת 4. הנאשם 1 נכנס עם רכבו בשביל הגישה לקרוואן ועצר שם, ובשלב זה עזב הנאשם את המקום ברכבו שלו. לאחר מכן יצאה נאשמת 4 מתוך הקרוואן, נטלה את המזוודה מרכבו של הנאשם 1 והחביאה אותה בחדר-השינה.
על-פי אלה, הודה הנאשם במעשים המתוארים, לקראת סיום פרשת התביעה, ומכוחם הורשע, בכתב-אישום מתוקן בשנית, בעבירה של
סיוע להחזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי, לפי
סעיפים 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, יחד עם
סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לאחר שנמחקה בו העבירה של קשירת קשר, שהואשם בה מלכתחילה, ועבירת ההחזקה הוחלפה, כנזכר, בעבירה של סיוע להחזקה.
הנסיבות האישיות
הזמנתי תסקיר מטעם שירות-המבחן בעבור הנאשם. מתוך התסקיר מתברר, כי לשירות היכרות רבת-שנים עם הנאשם. הוא מוכר לשירות עוד משנת 1995 ובהמשך, כפי שאפרט להלן, משנת 2002 ועד לאחרונה.
לנאשם, כבן 33 שנים, נשוי ואב לשני ילדים קטנים, הרשעות קודמות, במספר מכביד למדי, עוד משנת 1993. עיקר ההרשעות בעבירות סמים ורכוש. צריך לציין, כי בשנת 1993 הורשע ונידון בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, בין היתר, למאסר בפועל למשך 4 שנים. לאחרונה, ביום 12.5.2003, נידון בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו ב-
ת.פ. 3087/02
ל-5 חודשי מאסר בפועל לנשיאה בעבודות-שירות, ול-12 חודשי מאסר על-תנאי לשנתיים, שלא יעבור עבירת סם מסוג פשע. בבצעו את העבירה נשוא התיק שבפניי, הפר הנאשם את התנאי הכרוך במאסר המותנה הנזכר.
בתסקיר הובאו קורות חייו של הנאשם ותולדות משפחתו, כולל הקשר המיוחד שהיה לו עם הוריו והאחריות הבלעדית שנטל, כולל לאחרונה, על הטיפול והדאגה לאחיו המוגבל ולהוריו, הסובלים, כיום, מבריאות רעועה והגבלות בתיפקודם הפיזי.
מתוך התסקיר מתברר, כי הנאשם החל להשתמש בסמים עוד בהיותו נער. על רקע זה הסתבך בפלילים, למרות שנגמל פיזית, בשעתו, בעת שנשלח לצרפת, להתגורר אצל בני-משפחתו, כדי לנתקו מן החברה, עימה התרועע, הוא שב והתדרדר לסמים, כולל סמים קשים, לאחר שחזר משם.
במהלך הדיון בבית-משפט השלום, לאחר שהורשע על-פי הודאתו, בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית (כמויות של סמים מסוגים שונים, כולל כ-300 כדורי MDMA וכ-17 גרם קוקאין) והחזקת כלים, איפשר כב' השופט צ' קאפח לנאשם להתחיל תהליך גמילה ארוך וממושך, שבסופו לא החמיר עימו בגזירת דינו, כפי שהזכרתי. לזאת צריך להוסיף, כי החלטת כב' השופט קאפח בעניין עבודות-השירות, לאחר שקיבל את חוות-דעת הממונה, ניתנה ביום 10.6.2003, ואת עבודות-השירות צריך היה הנאשם להתחיל ביום 21.6.2003.
מתוך עיון בתסקיר, ובמיוחד מתוך דברי הסניגור הנכבד, בטיעוניו לעונש, מקיפים ובהירים, למדתי לדעת גם על תיפקודו הנוכחי של הנאשם והשתלבותו בתחום העיסוק של נגרות רהיטים ופתיחת עסק לשיווק הרהיטים, תיפקוד נורמטיבי ותקין לחלוטין.
טיעוני הצדדים
באת-כוח התביעה הנכבדת, לאחר שסקרה את הפרשייה נשוא תיק זה, שהנאשם נטל בה חלק, עמדה על חלקו זה והדגישה, כי על-אף שהמדובר בעבירה של סיוע, עדיין עניין לנו במעורבות ממשית ובעלת חשיבות במסגרת של תוכנית הקשר כולה.
עוד עמדה על עברו הפלילי המכביד של הנאשם, וכן על הצורך להילחם מלחמת חורמה בסמים, מה שדורש ענישה קשה ומכבידה, תוך מתן משקל מועט לנסיבות אישיות. הדבר ישים, לא רק לכרישי הסם, אלא גם לכל מי הנוטל חלק בשרשרת עבריינות הסם.
לאחר שציינה את ההבחנה בין עניינו של הנאשם לבין עניינה של הנאשמת 4 בתיק, סברה כי הוא גבוה במדרג ממנה, ועל-כן הוא ראוי גם לעונש חמור מזה שלה. להזכיר, בעבור הנאשמת 4, חסרת-עבר-פלילי, שהורשעה, על-פי הודאתה, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, הציעו שני הצדדים במשותף, לפני שנגזר דינה, להסתפק בענישת מאסר לנשיאה בעבודות-שירות, במאסר מותנה ובקנס. קיבלתי, אז, את עתירת הצדדים וגזרתי את דינה, על-פי הצעתם. כיוצא מזה, הציעה התובעת להטיל על הנאשם עונש מאסר משמעותי, מאסר על-תנאי וקנס. כמו-כן ביקשה להפעיל את המאסר המותנה ולחלט את הרכב שבאמצעותו ביצע הנאשם את העבירה.