גרופר נ' הנתיב המהיר בע"מ

1. במוקד הערר דנן תיק ההוצל"פ שפתחה המשיבה נגד העורר (תיק מס' 5137440616, להלן: "תיק ההוצל"פ"), לגבי קרן חוב בת 35 ₪.
2. במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב XXX (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס – 2000 (להלן: "חוק נתיבים מהירים"), חייבה את העורר בחיוב אגרה בסך 7 ₪ בגין שימוש שנעשה בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר") ביום 6.15 (להלן: "הנסיעה") וב- 28 ₪ כחיוב פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותו בחוק נתיבים מהירים ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות"), היות שהנסיעה בוצעה מבלי שהרכב היה רשום כמנוי לנתיב המהיר ומבלי ששולם עבור הנסיעה במהלכה.
3. לגבי החיובים הנ"ל הופק ביום 6.15 חשבון (מס' 9111104103, נספח 1 לתגובת המשיבה, להלן: "החשבון המקורי"), שנשלח לעורר בדואר רשום לכתובת "YYY", (להלן: "הכתובת הרשומה"). על פי פלט הדואר שצירפה המשיבה, החשבון "נמסר ליעדו בתאריך 5.7.2015 באמצעות יחידת הדואר אשר בעתלית" (להלן: "פלט הדואר").
4. ביום 6.16 פתחה המשיבה נגד העורר את תיק ההוצל"פ על סכומי החשבון המקורי, שנוספו להם הפרשי הצמדה, ריבית, שכ"ט עו"ד והוצאות נוספות והחוב תפח עשרות מונים, לכדי כ- 608 ₪, נכון למועד פתיחת התיק וכ- 800 ₪ (46 ₪ החוב המקורי המשוערך, 118 ₪ אגרת פתיחת תיק הוצל"פ, 180 ₪ הוצאות ו-458 ₪ שכ"ט א) נכון ליום 9.10.16 (מועד הפקת תדפיס תיק ההוצל"פ שצורף כנספח 6 לתגובת המשיבה לערר).
5. סמכות המשיבה לנקוט הליכי הוצל"פ קבועה בסעיף 5 לחוק נתיבים מהירים [בשילוב חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) התשנ"ה – 1995, כמפורט בסעיף], שלפיו היא רשאית לפתוח תיק הוצל"פ ביחס לחוב שלא שולם והפך חלוט ("חוב חלוט", לפי סעיף ההגדרות הוא חוב שלא הוגש לגביו ערר תוך המועד שנקצב לכך, או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן לערעור עוד).
6. בכתב הערר ביקש העורר לבטל את הליכי ההוצל"פ ולחייבו לשלם אך ורק את סכום האגרה והפו"ה, בשיעור 35 ש"ח. בנוסף מבקש העורר להטיל על המשיבה "הוצאות לדוגמה".

להלן קיצור טענות העורר בכתב הערר:

רק בחודש אוגוסט 2016, התקבל אצלו מכתב התראה מאת המשיבה (נושא תאריך 5.5.16, להלן: "מכתב ההתראה") ורק אז נודע לו על  כך שהמשיבה דורשת ממנו תשלום. ביום 6.9.16 העורר יצר קשר טלפוני עם המשיבה ואז למד לדעת על תיק ההוצל"פ וכן על כך שהמשיבה דורשת ממנו סך של כ-800 ₪. המשיבה ציינה באזניו כי ניסתה להתקשר עמו מספר פעמים למספרי טלפון שונים אך ללא הצלחה. לעניין זה טען העורר כי חיפוש פשוט במודיעין 144 מעלה את מספר הטלפון הנכון שלו. העורר טוען כי המשיבה נקטה בהליכי הוצל"פ שלא בתום לב. העורר מוסיף כי ניסה לברר בסניף הדואר את פשר הפלט הדואר המעיד לכאורה על משיכת החשבון המקורי עבורו אולם שם נמסר לו שרישומי הדואר נשמרים למשך שנה בלבד. על בסיס זה טען העורר כי המשיבה מנעה ממנו את זכותו לשלול את חזקת המסירה של הדואר. העורר ציין בנוסף כי הערר הוגש במועד שכן רק ביום 4.9.16 נודע לו על החיובים הנוספים שהוטלו עליו בהוצל"פ.

7. בתשובתה לערר, טענה המשיבה שדין הערר להידחות על הסף מחמת איחור בהגשתו ומחמת העדר עילה. לחילופין טענה המשיבה שדינו להידחות לגופו. בין היתר טענה המשיבה כי החשבון המקורי התקבל אצל העורר ביום 5.7.15 והמשיבה לא הסתפקה במשלוחו אלא הוסיפה ושלחה מכתב מיום 6.11.15 וכן את מכתב ההתראה מיום 5.5.16. לגבי מכתב זה צירפה המשיבה אסמתכא מבית דפוס "בארי" המעיד לדידה על משלוח המכתב ביום 5.5.16 כאמור וטענה לחזקה עובדתית שנמסר ליעדו. כן טוענת המשיבה כי נשלחה אל העוררת הודעת SMS "למספר טלפון סלולארי שאותר" וכן נעשו ניסיונות להשיגו ב- 4 מספרי טלפון שונים שאותרו. העורר יצר קשר רק לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, טען שהוא "שנים לא גר בכתובת ומשאירה מסיבות אישיות (מחיר למשתכן)...". קיצורם של דברים המשיבה טוענת לתקינות החיובים שהוטלו על העורר ועל תקינות הליכי ההוצל"פ שננקטו.
8. דיון בתיק זה התקיים בפני הוועדה ביום 12.9.2017 ובמהלכו שמענו את עדות העורר וסיכומי הצדדים.

דיון

9. לעניין טענת המשיבה שדין ערר להידחות על הסף מחמת איחור בהגשתו, דינה דחייה. בכל הנוגע לחיובים שבחשבון המקורי, העורר אינו כופר בהם וממילא אין רלוונטיות לשאלה האם קיים איחור לגביהם. לגבי עצם פתיחת תיק ההוצל"פ והחיובים שבאו לעולם עם פתיחתו, אין חולק שאלו הובאו לידיעת העורר לכל המוקדם בשיחת הטלפון שהתקיימה ביום 6.9.16. ביחס למועד זה אין איחור. גם הטענה שהערר אינו מגלה עילה מלכתחילה, דינה דחייה. הערר כולל טענות שככל שתתקבלנה עשויות להביא להתערבות הוועדה בפעולות שנקטה המשיבה ובכלל זה הטענה אודות חוסר תום לב מצד המשיבה והטענה אודות אי מסירת החשבון המקורי. ממילא, אין יסוד לטענת המשיבה כי הערר אינו מגלה עילה, כטענת סף.
10. לעניין השאלה האם תיק ההוצל"פ נפתח כדין, נביא תחילה תמצית של המצב המשפטי הנוגע לסוגיה זו. הסוגיה עלתה במקרים רבים שעמדו להכרעת הוועדה. בלא מעט מקרים הגיעה הוועדה למסקנה שמבחינה פורמאלית נפתח תיק ההוצל"פ כדין ברם בד בבד נמצאהו פגמים בהתנהלות המשיבה בכל הנוגע לתום הלב שלה בעת פתיחת התיק. לעיתים מצאה הוועדה שדינו של התיק להיסגר כליל נוכח חוסר תום הלב ולעיתים סברה שיש לאזן בין התנהלות העורר, שלעיתים מזומנות נמצאה גם היא פגומה, עד כדי תרומה ניכרת לכך שנפתח תיק הוצל"פ בסופו של דבר, לבין הפגמים שנמצאו בהתנהלותה משיבה. במקרים אלו, הדרך שמצאה הוועדה כמתאימה להבאת האיזון לידי ביטוי אופרטיבי, הייתה באמצעות התערבות בשיעור החוב הכולל שעמד בתיק ההוצל"פ (ראה למשל ההחלטות בעררים 111/3014, 346/3013, 409/3012, 408/3012, 158/3014, 471/3012). דרך זו של הוועדה לא הייתה מקובלת על המשיבה והדברים באו לידי ביטוי נרחב וממצה בדיון שהתקיים בערר 45/3015 בעניין דורון שמואל (להלן: "עניין שמואל"). עמדת המשיבה כפי שבאה לידי ביטוי בעניין שמואל הייתה שלוועדה אין למעשה כל סמכות להתערב בתיקי ההוצל"פ הנפתחים על ידי המשיבה, לא לגבי תקינות פתיחת תיק ההוצל"פ וממילא גם לא לגבי החיובים שנוצרו עקב פתיחתו או לאחר מכן. עמדת המשיבה נדחתה על ידי הוועדה בעניין שמואל ונקבע כי הוועדה מוסמכת לדון בתקינות פתיחת תיק ההוצל"פ וכי מדובר ב"הפעלת סמכות" לפי החוק נתיבים מהירים וממילא מדובר בעניין הנתון לסמכות הוועדה בהתאם לסעיף 4 ח לחוק נתיבים מהירים הקובע שזכאי לפנות לוועדה "מי שחולק על חיוב ומי שרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי חוק זה". על החלטת הוועדה המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רע"א 22035-03-17). במסגרת זו, בדיון שהתקיים במחוזי ביום 26.6.17, הסכימו הצדדים לקבל את הצעת בית המשפט (כב' השופטת אביגיל כהן) שלפיה תינתן רשות ערעור והערעור יתקבל בחלקו, ובין היתר, בנוגע לסוגיה הרלוונטית לתיק דנן כדלקמן:

"יש לשנות את הקביעות שנקבעו בהחלטת ועדת הערר מיום 8.2.2017 כדלקמן...

• בנוגע לסמכות ועדת הערר לבטל חיובים בגין הליכי הוצל"פ: מובהר כי בסמכות הועדה לקבוע כי הערר מתקבל או נדחה ואין חולק על כך. ככל שועדת הערר קובעת כי תיק ההוצל"פ נפתח כדין, רק רשם ההוצל"פ רשאי להורות על ביטול ו/או שינוי מי מהחיובים שנוספו לתיק ההוצל"פ בשל הוצאות ו/או שכ"ט עו"ד.
• השאלה המשפטית האם פתיחת תיק הוצל"פ מהווה "הפעלת סמכות" של המבקשת מכוח סעיף 4ח לחוק נתיבים מהירים... תישאר בצריך עיון ותוכרע במקרה עתידי, ככל שיהיה בכך צורך, לאחר שתתבקש עמדת הרשות הממונה, אבהיר כי מצופה מהרשות הממונה להביע את עמדתה במקרה עתידי כזה".

11. בדיון שהתקיים בתיק דנן, התייחסה המשיבה לעניין סמכות הוועדה, נתלתה בפסק הדין בערעור בעניין שמואל וטענה (שורה 118 לפרוטוקול) "תיק שנפתח כדין לא ניתן להפחית ממנו סכומים אלא באמצעות ההוצאה לפועל. לא על ידי וועדת ערר. לפיכך מבוקש לדחות את הערר ולחייב בהוצאות ובשכר טרחה".

לעמדה זו של המשיבה יש כמובן תמונת ראי, והיא שבמקרה בו מצאה הוועדה פגמים בפתיחת תיק ההוצל"פ הרי שהתוצאה הנגזרת מכך היא, אליבא דהמשיבה, שיש להורות על סגירת תיק ההוצל"פ ללא תנאי ומבלי שנתונה לוועדה הסמכות לחייב את העורר בהוצאות פתיחת התיק או בסכומים אחרים כלשהם שבאו לעולם עקב פתיחתו.