ד"מ 12420-02-16

1.לפני בקשת הנתבעת למחיקת התביעה על הסף.

2.עיקר טיעונה של הנתבעת בבקשתה, כי התביעה בהליך זה (להלן: התביעה השנייה) הוגשה לבית הדין בגין אותה 'עילה' העומדת ביסוד תביעה נוספת שהגישה התובעת נגד הנתבעת, התלויה ועומדת בפני בית דין זה בתיק סע"ש 60123-06-14 (להלן: התביעה הראשונה). הואיל ומדובר בתביעה שהוגשה בגין אותה עילה, סבורה הנתבעת, כי אין להיזקק לה ללא מתן היתר לפיצול סעדיה של התובעת.

3.התובעת ביקשה מבית הדין לדחות את הבקשה, תוך שטענה, כי העילות העומדות ביסוד תביעה זו וביסוד התביעה בתיק סע"ש 60123-06-14 הן עילות תביעה שונות, ולפיכך אין היא נדרשת לקבלת היתר לפיצול סעדיה.

4.המונח "עילה" זכה להגדרה רחבה בפסיקת בית המשפט העליון בכל הנוגע לתקנות 44-45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 העוסקות בפיצול סעדים, כאשר המבחן הקובע הוא "כל אשר בלשון בני אדם נחשב לסיבה הדומיננטית של התביעה שהוגשה" (ראו: אורי גורן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה 11 בעמוד 335 וההפניות שם; ראו גם ע"א 512/08 שופרסל בע"מ נ' מוחמד עבד אלקאדר ושות', 16.5.2011). בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, הגדרת המונח 'עילה' בכל הנוגע לפיצול סעדים, חורגת מעבר למשמעותה הרגילה, כאשר השיקול המנחה הוא שלא להטריד את הנתבע בתביעות רבות בשל אותו מעשה (ע"א 527/80 שטורך-רגב מפעלי בניה נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(4) 51, 55). עוד נפסק, כי לבחינת זהות העילות "אין צורך שתהיה חפיפה מוחלטת בין העניינים הנדונים בשתי התביעות, כל עוד השאלה המהותית בשתיהן זהה" (ע"א 259/83 אריה חברה לביטוח נ' סקום (ישראל) בע"מ, פ"ד לט(4) 141 146).

5.בבתי הדין לעבודה, הוסדרה סוגיית פיצול הסעדים בתקנה 26 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, כאשר אף בהתאם לתקנה זו, נדרש התובע לכלול את כל סעדיו בגין אותה עילה במסגרת תביעה אחת, אלא אם קיבל רשות מבית הדין לפיצול סעדיו. בפסיקת בית הדין לעבודה, נעשתה על פי רוב אבחנה בין עילות תביעה הנובעות מקיומם של יחסי עבודה לבין עילות תביעה הנובעות מסיומם של יחסי העבודה (ראו למשל: ע"ע (ארצי) 300416/97 מרדכי ברקן – טלדיין אינטרקונטיננטל בע"מ, 19.7.2001; דב"ע נה/3-57 לוסטמן – מפעלי גומי חיפה בע"מ, פד"ע כח, 297), כאשר בית הדין קבע, כי לא נדרשת הגשת בקשה לפיצול סעדים במקרה בו התביעה הראשונה עוסקת למשל בזכויות הנובעות מקיומם של יחסי עבודה, בעוד התביעה השנייה עוסקת בזכויות הנובעות מסיומם של יחסי עבודה. בפסק דין לוסטמן נקבע לעניין זה כך: "תקנה 26(ב) לתקנות סדרי הדין מתייחסת למצב שבו עילה אחת מזכה בסעדים אחדים (לדוגמה: פיטורים של עובד ('העילה') שבעקבותיהם נעשה העובד זכאי, לדוגמה, לפיצויי פיטורים, לפיצויים בשל הפרת חוזה, לתמורת הודעה מוקדמת לפיטורים ולפדיון חופשה (ארבעת הסעדים)...". ובהמשך הדברים נקבע באותה פרשה: "...מכאן, שאין מדובר בעילת תביעה אחת ומספר סעדים, אלא בשתי עילות תביעה נפרדות (הפיטורים וזכויות הנובעות מכך, לעומת העבודה בפועל וזכויות הנובעות מכך)".

6.מן הכלל אל הפרט: לאחר בחינת טיעוני הצדדים ועיון בכלל החומר המצוי בתיק בית הדין באתי לכלל מסקנה, כי הגשת תביעתה השנייה של התובעת טעונה מתן היתר לפיצול סעדים. אמנם, ניתן היה לסבור, כי התביעה השנייה, שעניינה פיצוי בגין הפסד תשלום דמי אבטלה, נובעת מהפרת חובות חוזיות של הנתבעת או מהפרת חובה חקוקה למתן מכתב סיום יחסי עבודה על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים או התפטרות, וככזו, היא אינה נובעת מ"אותה עילה" העומדת ביסוד התביעה הראשונה, שעוסקת בסעדים הנובעים מהתפטרותה של התובעת מעבודתה. עם זאת שוכנעתי, כי נוכח ההגדרה הרחבה שאומצה בהלכה הפסוקה לגבי המונח "עילה" בקשר להגשת בקשה לפיצול סעדים, הואיל ופסיקת בית הדין לעבודה התייחסה לסעדים הנובעים מסיום יחסי העבודה ככאלה הצומחים מעילה אחת, ומטעמים של מדיניות שיפוטית, יש לראות בכלל הסעדים הנתבעים על ידי התובעת בשתי תביעותיה כנובעים מעילה אחת, באופן המצריך מתן היתר לפיצול סעדים. זאת מן הטעם, שהן הסעדים הנתבעים בתביעה הראשונה והן אלה הנתבעים בתביעה השנייה נובעים כולם מנסיבות סיום עבודתה של התובעת, וכפי הנראה יצריכו שמיעת מסכת ראיות דומה. בנסיבות אלה, טעמים של מדיניות שיפוטית מצדיקים שלא לאפשר לתובעת להטריד את הנתבעת פעמיים בגין אותה מסכת עובדתית.

7.לאור האמור, רשאית התובעת לפעול באחת משתי דרכים אלה: הגשת בקשה לפיצול סעדים בהליך זה בהתאם לתקנה 26(ג) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. לחלופין, רשאית התובעת לפנות לבית הדין בבקשה לתיקון כתב התביעה בתיק סע"ש 60123-06-14, תוך מחיקת התביעה בהליך זה.

8.התובעת תודיע לבית הדין בתוך 10 ימים מבוקשה בהתאם לאמור.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ו, (12 מאי 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.