ד"מ 19216-12-13

1.לבית הדין הוגשה בקשה לביטול פסק דין קרוב לשנה ומחצה מאז שזה ניתן.

הנתבעים טענו בבקשתם כי הנתבע לא התייצב לדיון בשל מחלתו ובשל העובדה כי שכח מהדיון. האישור הרפואי שצורף הינו מיום 23.12.13 חצי שנה לפני מועד הדיון ולא צורף כל אישור רפואי אחר ממועד זה ועד למועד הדיון.

התובע טען כי יש לו טענות הגנה טובות כנגד טענות התובע בתביעתו.

יודגש כי הנתבעים לא הגישו כתב הגנה בתיק זה בכל שלב עד הגשת הבקשה וגם לא לאחריה.

2.מאידך התובע התנגד לבקשה וטען כי הנתבעים ידעו על הדיון, כי אין הכחשה כי אישורי המסירה נמסרו להם וכי הגשת הבקשה רק לאחר נקיטת הליכי הוצל"פ ואי תשלום פסק הדין למעלה משנה מצביעה על חוסר תום ליבם בהגשת הבקשה. זאת ועוד הנתבע ידע על פסק הדין בשיחה טלפונית למחרת הדיון וכן תיק ההוצל"פ נפתח בספטמבר 2014 בעוד שהנתבעים בחרו רק 8 חודשים לאחר פתיחתו להגיש בקשתם.

3.לאחר שבחנתי את נימוקי הנתבעים , אשר אין בהם ממש בשים לב לאישורים הרפואיים וטענות הגנה חלקיות בלבד, ומאידך לאור כל טענות התובע והתנגדותו וכן בשים לב להתעלמות הנתבעים הן מהזימון לדיון כאשר נערכה להם מסירה כדין, אי הגשת כתב הגנה טרם הדיון וכן אי הגשת בקשה בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, דין הבקשה להדיחות ופסק הדין ישאר על כנו.

זהו המקרה בו על הנתבע אשר כושל בהתנהלותו לאורך כל ההליך , אשר קיבל לידיו את כתב התביעה ובחר שלא להתגונן במועד, לא להתייצב לדיון ולא להגיש מיד בהזדמנות הראשונה בקשה לביטול פסק דין, לשאת בתוצאות התנהלותו.

יתרה מכך האישור הרפואי שהוגש אינו מצביע כלל על העדר כשירות של הנתבע 2 בתקופה של שלושה חודשים טרם הדיון ובדיון ואף בשל כך דין הבקשה להידחות

4.הבקשה נדחית.

בנוסף ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות על ניהול בקשה זו בסך 1500 ₪.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ה, (06 ספטמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.