1.ביום 11.6.18 ניתן כנגד החייב צו כינוס והושת עליו תשלום חודשי של 500 ₪. כנגד החייב הוגשו תביעות חוב בסכום של 312,619 ₪ מתוכן 200,358 ₪ בדין קדימה שהוגשה על ידי הגב' י. י. (להלן: "הנושה") בגין חוב מזונות. לחייב ולנושה בן משותף, יליד 1999.
לאור מצבו הבריאותי של החייב והעדר נכסים, המליצו בעלי התפקיד על מתן הפטר לאלתר לחייב. לטענת החייב, יש להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות וזאת לאור נסיבות חייו הקשות: החייב איבד את בת זוגתו בנסיבות טרגיות כאשר להם 4 ילדים, בהם 3 קטינים הגדלים כיום אצל הוריה של המנוחה. החייב הפנה לכך שהבן המשותף, לו ולנושה, נפצע קשה בתאונת דרכים והוא בתרדמת. אחיה של הנושה מונה בהסכמת החייב כאפוטרופוס עליו.
עוד הפנה החייב לכך שאינו עובד משנת 2002 והוא נעדר כושר השתכרות, עת נקבעה לו , עוד בשנת 2002 , נכות רפואית בשיעור 44% ואובדן כושר עבודה בשיעור 75%. מצבו הרפואי בצירוף היעדר השכלה לחלוטין, אינם מאפשרים לחייב, לטענתו, להשתלב בשוק העבודה והוא חי "מהיד לפה", כאשר קצבאות המל"ל בקושי מספקות למחייתו והוא נעדר נכסים לחלוטין. זאת בעוד הקטין מקבל קצבת נכות מהמל"ל ואף קיבל, או יקבל, פיצוי מחברת הביטוח בגין התאונה בה נפגע. החייב טען כי בנסיבות אלה הליכי הוצאה לפועל לא יועילו ועל כן יש לפטור אותו גם מחוב המזונות.
2.הנושה התנגדה לבקשה והפנתה לאלימות נטענת שנקט כלפיה החייב ולעובדה כי מזונות הקטין נפסקו שנים רבות לפני כניסת החייב להליך הפש"ר. הנושה טענה כי מתוך תקופה של 150 חודשים, שילם החייב מזונות כ-10 חודשים בלבד והתעלם כליל מהקטין ומצרכיו, כאשר עתה הוא מבקש לפטור אותו מחובתו לזון את בנו מכוח פסק דין חלוט.
3.בעלי התפקיד הצטרפו לעמדת הנושה, וטענו כי לא התקיימו במקרה דנא הנסיבות החריגות המצדיקות החלת ההפטר על חוב המזונות. החוב הוא לנושה, אמו של הזכאי למזונות, ולא למל"ל, אשר גם לה נסיבות חיים לא פשוטות. בעלי התפקיד הפנו לכך שאין המדובר בחוב ישן וכי השוואת הכנסות החייב להוצאותיו המדווחות, כמשתקף בדו"ח המסכם, מותירה הכנסה פנויה שאותה ניתן לנתב לטובת הנושה במסגרת הליכי ההוצל"פ.
דיון והכרעה:
4.בהתאם לסעיף 69(א) לפקודה , צו ההפטר פוטר את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה, אך לא יפטור מחבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה" [סעיף 69(א)(3) לפקודה]. כלומר, הכלל הוא כי לא יינתן הפטר מחוב ע"פ פס"ד למזונות. אולם, ביה"מ רשאי להורות כי גם חוב כזה יופטר ואז יופטר במידה ובתנאים שהורה ביה"מ.
ע"פ הפסיקה, ביה"מ יורה על הפטר גם מחוב מזונות במקרים חריגים ובנסיבות מיוחדות וראו בעניין זה ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן שם סקר ביה"מ את השיקולים הרלוונטיים כפי שהתגבשו בפסיקה לצורך מתן הפטר מחוב מזונות:
"...כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל" . (הדגשה שלי ר.א)
כן ראו ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו :
"...בית המשפט עמד בפסק דינו על הנסיבות החריגות האופפות את המקרה שבפנינו, ובהן: גילו המתקדם של המשיב 1 (המשיב יליד 1931); מצבו הרפואי הלקוי, כפי שעולה גם מן התעודה הרפואית שהוצגה בפנינו במסגרת הערעור דנן; מצבו הכלכלי הירוד; הימשכות הליכי פשיטת הרגל למעלה מ-12 שנים; והעובדה שלא הוכח כי ברשותו נכסים נוספים או כי צפוי שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בעתיד...".
5.אמנם המגמה בשנים האחרונות, והדבר אף קיבל דגש בחוק חדלות פירעון, היא ליתן מקום לתכלית השיקומית של החייב. בהתאם הוכרו בפסיקה מקרים חריגים שבהם נקבע שיש להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות. כך במקרים של חייבים אשר הוכרו כנכים קשים (בשיעור של 100%) כאשר מדובר היה בחוב ישן וכאשר במשך שנים נעשו מאמצים כנים לפרעו. ראה :רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי, פסק דין מיום29.1.2014 וכן פסק דין גמזו שאוזכר לעיל. יחד עם זאת המדובר כאמור בחריג לכלל, על פיו אין להפטיר מחוב זה ובמקרים אחרים, למרות מצב בריאותי ונכות, לא קיבלו ביה"מ את בקשת החייב להפטר גם מחוב מזונות.
6.עיון בפסיקה מעלה כי למעשה יש לבחון כל מקרה לגופו בהתייחס לנסיבות חיי החייב, מצבו הבריאותי, גיל החוב המזונות, יכולת השתכרות או נכסי החייב, התנהלות החייב ויתר הפרטים הרלוונטיים.
במקרה דנא, הגם שנסיבות חייו של החייב אינן פשוטות והוא אף סובל מקשיים רפואיים (אם כי לא ברף הגבוה),איני סבורה שמדובר בנסיבות המיוחדות והחריגות שנקבעו בפסיקה כמצדיקות החלת ההפטר על חוב מזונות. החייב אינו בעל אי כושר מוחלט, אלא בעל דרגת אי כושר בשיעור 75% ו- 44% נכות רפואית בלבד. בדיקת הכנסות החייב מול הוצאותיו מעידה כי צודקים בעלי התפקיד שביכולתו של החייב להפריש סכום מסוים מהכנסתו לטובת חוב מזונות (סעיף 7 ו' ו- ז לדו"ח המסכם). לפיכך, אין המדובר ב"חוב אבוד" שאינו ניתן לגבייה כלל מהחייב. המדובר בחייב כבן 50 שאם ישלם ולו מאות שקלים בודדות בצו תשלומים מתאים במסגרת ההוצל"פ (שם יותאם הצו למצבו הכלכלי), תהיה תועלת לנושה שתזכה להחזר ולו חלקי, בגין הוצאותיה.
הנסיבות בפסקי הדין בעניין גמזו ובעניין קצקה, ,אליהם הפנה החייב, שונות מהמקרה דנן. שלא כמו באותם מקרים, החייב דכאן הינו בן 50 שנה בלבד (יליד 1970), וגילו של הזכאי למזונות הינו 20 בלבד (יליד סוף 1999). בנוסף, למרות העדר תצהיר מטעם הנושה, החייב לא טרח לסתור את טענתה כי לא שילם מזונות במהלך 12 שנים, למעט תקופה קצרה של 10 חודשים בלבד. החייב טען בתשובתו כנגד גרסת הנושה בדבר אלימותו כלפיה, אך לא התייחס לאי תשלום מזונות כל השנים ולניסיוניות כלשהם מצידו לשלם על חשבון חובו. ודוק, אין המדובר במצב בו לפרקים לא שילם החייב מזונות, דבר המתיישב עם טענה לזמנים של מצוקה כלכלית. מדובר בחייב שהתעלם לחלוטין ובמשך שנים מפסק הדין ומאז שחויב במזונות (למעט מס' חודשים), בחר להתנער מחובתו. תחת זאת, ביכר החייב כנראה, לעשות שימוש בכספים שאותם יכול היה לייעד לקטין, לטובת צריכת סמים. עוד עולה מהדו"ח המסכם כי בזמן שהחייב צרך סמים, ביצע גם רכישות יקרות ומיותרות. בהערת אגב אעיר כי ספק אם ניתן לקבל את עמדת החייב כי הוא "נקי" לחלוטין כבר "שנתיים" (נספח ב' לבקשה) וכי אי קבלת הבקשה "תחזיר" אותו לסמים (סע' 27 לבקשה). נספח ב' אליו הפנה, הוא מיום 2.12.19 ובו נכתב כי למיטב ידיעת רופא המשפחה החייב "נקי" מזה שנתיים. דא עקא, בסיכום אשפוז מיום 25.6.19 (צורף לתגובתו מיום 26.7.19), כלומר לפני שנה בלבד מהיום וכחצי שנה בלבד לפני אותו "אישור רופא", נכתב כי החייב מדווח על צריכת סמים קשים מסוג "הרואין" כאשר הפעם האחרונה הייתה לפני "שבוע".
אם לא די בפגם המוסרי שבהתנהלות זו של החייב (שהעדיף לצרוך סמים ,או סיגריות, או לבצע רכישות יקרות, במקום לשלם מזונות), הרי אין המדובר במקרה זה בחוב ישן שהצטבר לפני שנים וניתן לסבור כאילו איבד ממהותו כחוב מזונות. בנו של החייב הינו כיום בן 20 בלבד והמדובר למעשה בחוב "טרי". לא ניתן לקבל את הטענה כאילו הבן "מסודר מבחינה כספית" לאור הקצבה שמקבל בעקבות התאונה, כהצדקה להחיל ההפטר על חוב המזונות. התאונה אירעה בשנת 2015 כאשר הקטין היה כבן 15,כאשר החייב לא שילם מזונות כבר שנים קודם להתרחשות התאונה. בעניין זה אדגיש כי אם החייב היה סבור כי אין לחייבו במזונות, או שסכומם צריך להיות נמוך יותר (מחמת נכות הבן, או שהייתו במשפחת אומנה), היה עליו לפנות במהלך השנים לבית המשפט לענייני משפחה שקבע את סכום המזונות ולבקש להפחית את סכום המזונות החודשי ואולם הוא לא עשה זאת, אלא העדיף במשך שנים להתעלם כליל מחובתו לזון את בנו. בהערת אגב אציין בעניין זה, כי מן הנתונים המונחים לפתחי ה עולה כי המזונות הטרום זמנים שנקבעו אז בבית המשפט בסך של 1,000 ₪, הופחתו, ובפסק הדין מיום 6.3.06 חויב החייב לשלם סך של 800 ₪ בלבד, כאשר בפסק דין היה בית המשפט ער למצוקת החייב וקצב לו סכום נמוך זה, אלא שגם בו לא עמד החייב.
7.לא מצאתי בפסקי הדין אליהם הפנה החייב כדי להשפיע על ההכרעה במקרה זה. כאמור לעיל, הנסיבות בפס"ד גמזו וקצקה היו שונות.
גם בפש"ר (ת"א) 25726-08-10 שמשון חדד נ' כונס נכסים הרשמי תל אביב, אין כדי להשליך על ענייננו שכן בקשת ההפטר שם כוונה לחוב שנוצר בגין תשלום המזונות על ידי המוסד לביטוח לאומי לשני ילדיו הגדולים יותר של החייב. בנסיבות המקרה הותיר המוסד לביטוח לאומי את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט. עוד אציין כי שם נקבעה לחייב 100% דרגת אי כשירות לעבוד, ונקבעה לו קצבת נכות על הסך של כ- 2,500 ₪ בלבד. בעניינינו המצב שונה שכן מדובר בחוב לנושה עצמה ואף הכנסתו של החייב גדולה יותר (קצבה של 3,217 ₪ וסיוע בשכ"ד 760 ₪) והוא אינו נעדר כושר עבודה לחלוטין.
בפש"ר (ת"א) 2131/06 חסוי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב שונה דובר על חייב כבן 63 (!)ונכה בשיעור של 84% אשר מונה לו אפוטרופוס לגוף ולרכוש המתגורר בהוסטל. גם שם התייחסה הבקשה להחלת ההפטר על החוב למל"ל, ואילו הגרושה הסכימה להחלת ההפטר בתנאים מסוימים. עמדת בעל התפקיד והכנ"ר שם תמכה בבקשת החייב (בניגוד למקרה כאן), שגם היא בגדר שיקול רלבנטי.
ב- פש"ר (ת"א) 45539-01-16 יוסף לוי נ' הכונס הרשמי מחוז תל אביב דובר על חייב שהיה בעת מתן ההחלטה כבן 68(!) והבקשה התייחסה להחלת ההפטר גם על חוב המזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי. הנאמן והכונס הרשמי סברו, כי בנסיבות המיוחדות של העניין יש להיעתר לבקשתו של החייב ולקבוע שההפטר יחול גם על חוב המזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי וכפי שפורט המדובר בשיקול שגם אותו יש להביא בחשבון. כמו כן דובר שם על חוב ישן כאשר בנו הצעיר ביותר של החייב היה כבר בן 31.
פש"ר (ת"א) 57008-07-13 לזר סטרולוביצי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב התייחס לחייב כבן 61(!),הכנסתו הייתה מקצבת הבטחת הכנסה בסך 2,050 ₪ ובדומה לכל המקרים שלעיל ביקש כי הפטרו יחול אף על חוב המזונות שאותו הוא חב למוסד לביטוח לאומי. גם שם חוב המזונות היה חוב ישן, ילדי החייב היו מבוגרים, כאשר הקטן שבהם כבן 32. הנאמן הצטרף לבקשת החייב ואילו הכנ"ר הותיר לשיקול דעת בית המשפט.
פש"ר 50945-05-11 בן שושן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב עסק בחייב כבן 61 (!)שביקש להחיל ההפטר על החוב למל"ל. גם שם דובר על חוב ישן שהילד לגביו קיים חוב המזונות, היה בן 32. לא נטען לחוסר תום לב ביצירת החוב.
פש"ר (ת"א) 25399-04-16 דהן שמואל נ' כונס הנכסים הרשמי עסק אף הוא בחייב כבן 67(!) שביקש להחיל הפטר על החוב למל"ל. הכונס הרשמי סבר שנסיבות העניין מצדיקות להיעתר לבקשת החייב. באותו עניין גם כן דובר בחוב ישן ואף נקבע כי המוסד לביטוח לאומי ישן על זכויותיו, במקרה זה ההפטר ניתן כפוף להפקדה של 30,000 ₪ לקופה.
פש"ר (ת"א) 42262-09-14 הנרי עטר נ' שגיא רוזנק, (הנאמן) עסק בחייב בן 62 (!) שביקש להחריג חוב למל"ל. הנאמן הותיר לשיקול דעת בית המשפט ואילו הכנ"ר סבור היה, כי מדובר במקרה גבולי אך בסופו של דבר, מצא לתמוך בעמדת המל"ל. הילדים שהחייב חב במזונותיהם בגינם צמח החוב, היו בני למעלה מ- 30 שנים והכנסתו הכוללת עמדה על 2,500 ₪ בלבד.
8.הנה כי כן, בכל המקרים לעיל, אליהם הפנה החייב, היה שוני עובדתי ביחס לגילו של החייב במזונות, גילו של הזכאי למזונות, זהות הנושה וגילו של החוב. באותם מקרים דובר על חייבים מבוגרים יותר מהחייב בעשור ויותר, בילדים מבוגרים בהרבה בעת הגשת הבקשה (כך שלמעשה היה מדובר בחובות ישנים),בחובות למל"ל וכשבעלי התפקיד או הנושים, הביעו עמדה חיובית (למצער ניטרלית) כלפי החייב המבקש. מקרים אלו אינם דומים לענייננו.
לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת להחלת צו הפטר ביחס לחוב המזונות לנושה. בשים לב להמלצה בדו"ח המסכם, המנהל המיוחד יגיש פסיקתה להפטר לאלתר למעט חוב המזונות לנושה, בתוך 30 יום.
ניתנה היום, כ"ט תמוז תש"פ, 21 יולי 2020, בהעדר הצדדים.
