בהמשך להצעת הממונה שהוגשה בהליך זה ביום 28.10.20, לדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 11.11.20 ולאור ההודעות והבקשות שהתקבלו מצד היחיד במהלך התקופה שחלפה מאז ועד עתה, נחזה כי אין תוחלת לגיבוש הצעת הסדר חוב נושים בהליך זה ולכן בשלה העת להכריע בהצעת הממונה למתן צו שיקום כלכלי בעניינו של היחיד, וזאת בזיקה לטענותיו בנושא ולנתונים העומדים בפניי.
-
היחיד הינו יליד 1969. בעל תואר ראשון במשפטים, תואר ראשון במדעי הרפואה וכן תואר שני במנהל עסקים.
-
היחיד ניהל משרד עורכי דין עצמאי בין השנים 2009-2018 או אז נקלע למצוקה כלכלית. חברת עורכי הדין שלו נכנסה להליך פירוק מרצון. לאחר מכן, היחיד עבד כשכיר במשרד עורכי דין למשך כשנה, אולם בחודש אפריל 2020 הוצא לחל"ת עקב משבר הקורונה. מאז ועד עתה הינו מתקיים מקצבת אבטלה.
-
היחיד הינו גרוש ומטעמי צנעת הפרט אין צורך לפרט את קורותיו במישור זה.
היחיד אב לשני ילדים, בן בגיר ובת קטינה (ילידת x.x.2010). היחיד נושא בתשלום מזונות בתו הקטינה, בהתאם להחלטת בית משפט לענייני משפחה מיום 12.11.19 , בסך 1,000 ₪ לחודש.
-
היחיד מתגורר בדירה שכורה באור עקיבא. נכון לעת הזו נשללה ממנו האפשרות לעסוק בעריכת דין עקב פקיעת חברותו בגין ניהול ההליך דנן.
-
ביום 23.12.19 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו.
עו"ד אופיר דידי מונה נאמן.
צו התשלומים השוטף הועמד על סכום של 3,000 ₪ לחודש.
על יסוד בקשות היחיד בהליך זה, צומצם צו התשלומים השוטף באופן זמני לסכום של 900 ₪ החל מחודש אפריל 2020 ועד נובמבר 2020.
-
היחיד הצהיר בבקשתו על חובות בהיקף של 632,783 ₪.
בפועל, הוגשו בעניינו תביעות חוב בהיקף כספי של 477,037 ₪, מתוכן אישר הנאמן סכום של 343,213 ₪, כולן בדין רגיל.
-
לאחר שבעלי התפקיד בחנו את עניינו של היחיד, באה הממונה בהמלצה לתכנית שיקום בעניינו, אשר במסגרתה יוסיף היחיד לקופת הנשייה סכום של 113,400 ₪ במסגרת תכנית תשלומים מדורגת שתיפרס למשך 42 חודשים. בנוסף, ימומשו זכויות פיננסיות בלתי מוגנות העומדות לזכות היחיד במסגרת קרן השתלמות וקופות גמל שונות אשר סכומן המשוער והכולל נאמד בסך כ- 60,838 ₪ בכפוף למועד הנזילות ושיעור המס החל.
-
הצעה זו לא זכתה להתייחסות כלשהי מצד הנושים, בהתאם להוראות סעיף 153 (ה) לחוק. מנגד, היחיד הודיע כי הוא מתנגד לתכנית המוצעת. היחיד הציג טעמיו על פני 29 עמודי תגובה המתייחסים להמלצת הממונה וכן 30 עמודי תגובה נוספים המתייחסים להמלצותיו וממצאיו של הנאמן, אשר על יסודן, בין היתר, גובשה הצעת הממונה. טעמיו של היחיד ניתנים לתמצות במספר נימוקים שיפורטו במסגרת הדיון להלן.
-
יוער כי במסגרת דיון שהתנהל ביחס לתכנית המוצעת ביום 11.11.20, סברתי כי יהא זה נכון וראוי לאפשר ליחיד שהות נוספת על מנת לנסות ולגבש, בסיוע הנאמן, הצעה להסדר חוב נושים וזאת בתקווה שהצעה מעין זו תאפשר לו לחזור לתפקד כעורך דין פעיל. לשם כך נדחה מועד מתן ההחלטה בתכנית השיקום שהציעה הממונה וניתנה שהות למסור כל הודעה נדרשת עד ליום 12.1.21.
-
על אף האמור, כבר ביום 30.11.20 הודיע היחיד כי אין תוחלת לגיבוש הסדר חוב מול הנושים ולכן יש להכריע בתכנית המוצעת בעניינו, על רקע התנגדותו והסתייגויותיו.
על כן, יש להכריע בתכנית המוצעת ללא דיחוי נוסף.
דיון והכרעה
-
היחיד סבור כי אין מקום לקבל את המלצת הממונה וכי בנסיבות הקיימות יש להורות על מתן צו הפטר לאלתר.
לעמדתו, הנאמן חרג מסמכותו עת כלל בממצאי בדיקתו לא רק את הנתונים שהתבררו אלא הבעת עמדה ביחס לתכנית שיקום מתאימה. בנוסף, הממונה חרגה מסמכותה עת אימצה באופן 'עיוור' את המלצות הנאמן מבלי להפעיל שקול הדעת עצמאי.
-
איני מקבלת את עמדת היחיד במישור זה, לא בהיבט העקרוני ואף לא בהיבט המעשי המתייחס להליך זה. על פי החוק, מתפקידו של הנאמן לבצע בדיקה בנוגע למצבו הכלכלי של היחיד ולערוך את ממצאיו בתום 9 חודשים ממועד מינויו. במסגרת הדו"ח עליו להציג לממונה את הנתונים המפורטים בסעיף 153 (ג) לחוק. אולם לטעמי, אין מדובר ברשימה סגורה ובוודאי שאין בה כדי לגרוע מסמכות הנאמן להביא בפני הממונה את המלצותיו ביחס לתכנית שיקום אפשרית. ודוק, מדובר בבעל תפקיד המהווה למעשה 'זרוע ארוכה' של הממונה אשר מלווה את היחיד במהלך חלקו הניכר של הליך זה, מקיים קשר רציף והדוק עם היחיד ואמור לשקף בתום התהליך את ממצאיו. לטעמי, מניעת אפשרות מהנאמן להציג את המלצותיו ביחס לתכנית שיקום מוצעת תחטא למטרת ההליך ותחתור תחת מהות תפקידו, המהווה תפקיד מרכזי וחשוב בניהול ההליך. הנאמן מלווה את היחיד לאורך תהליך הנמשך חודשים ארוכים ומהווה למעשה לב ליבו של ההליך, אי קבלת המלצותיו, תהווה החמצה של המטרה המרכזית בניהול הליך זה. ודוק, ממילא הסמכות והאחריות לבוא בהמלצה לתכנית מתאימה נתונה לפתחה של הממונה על פי החוק. לכן, ממילא אין בהמלצת הנאמן כדי להוות קביעה כלשהי. אולם לא ניתן להתעלם מהמלצות אלה בבוא הממונה לשקלל את מכלול הנתונים שבפניה ויש בהן ערך מוסף ומרכזי לגיבוש התכנית. יוזכר כי גם הצעת הממונה הינה בגדר המלצה המובאת לפתחו של בית המשפט ומחייבת אישורו, וממילא הדבר נעשה לאחר ליבון טענות מצד מכלול הגורמים השותפים בניהול הליך זה, לרבות ובעיקר היחיד והנושים.
-
לגוף התכנית העלה היחיד מספר טענות.
התכנית כוללת תקופת תשלומים ארוכה מהקבוע בסעיף 163, על אף אי התקיימות הסייגים המאפשרים תקופה כה ארוכה.
גובה התשלומים שנקבע במסגרתה מבוסס על נוהל הממונה לגבי 'אמות מידה למחיה בכבוד' ונוהל זה אינו מחייב את בית המשפט.
המלצות התכנית נותנות משקל מרכזי להשאת הגבייה לנושים ואינן נותנות כל משקל לשיקולי שיקום של היחיד.
התכנית מתעלמת מנסיבות אישיות של היחיד – גילו, פקיעת החברות בלשכת עורכי הדין, מצבו הבריאותי, העובדה שכבר שילם חלק מהחוב לנושיו באמצעות מימוש רכב משועבד ומימוש כספים שצבר לזכותו עובר לנקיטת ההליך דנן ועוד. בנוסף, אין בה התייחסות אמיתית לתקופת משבר הקורונה והשלכותיו על כושר ההשתכרות של היחיד ואובדן משלח ידו נוכח פקיעת חברותו בלשכת עורכי הדין מאז חודש יוני 2020.
-
לעמדת היחיד, אין לקבל את המלצת הממונה למימוש הכספים בקופות הפנסיה ובקרן ההשתלמות. מדובר על כספים המוגנים על פי דין ו/או שמימושם כרוך בתשלום מס גבוה (כ-48%) ואין לממשם. ככל שמבוקש לממש כספים אלה, יש להציג בקשה מנומקת על מנת לממש כל קופה בנפרד ועל בית המשפט להכריע בכך. יש גם להתחשב בכך שכספים אלו הינם העתודה הפנסיונית היחידה של היחיד, כך שמימושם מהווה פגיעה נוספת ביכולתו של היחיד להשתקם כלכלית.
-
היחיד עותר לכך כי במסגרת תכנית שיקום שתאושר תהא המלצה להפנותו לתכנית להכשרה כלכלית, נוכח אבדן משלח ידו; תהא המלצה על נקיטת הליכים נגד הנושים המרכזיים (בנק לאומי ובנק הפועלים) אשר בהתנהלותם הובילו אותו להליך זה וכן תהא הוראה על הסרת כל המגבלות שהוטלו עליו במסגרת ניהול ההליך ואשר אין להן הצדקה בנסיבות העניין וכי עם מתן הפטר בעניינו, יוכל היחיד לשוב להתנהלות כלכלית נורמטיבית ללא מגבלות כלשהן. לעמדתו, יש לקבוע כי ההפטר שיינתן לאלתר או בסיום ביצוע התשלומים לפי צו השיקום, יכלול גם את חובותיו לרשות המסים.
-
לאחר שבחנתי את טענות היחיד אל מול הנתונים שמציגים בעלי התפקיד בהליך זה, אני מוצאת כי אין ממש בטענותיו וכי התכנית המוצעת בעניינו הינה מאוזנת ומשקפת את האיזון הנדרש בין שני האדנים המרכזיים העומדים ביסוד החוק, קרי שיקומו הכלכלי של היחיד והשבתו למעגל החיים הכלכליים מחד, וכן השאת התמורה שתתקבל לנושים במסגרת הליך זה מאידך.
-
מדובר ביחיד אשר ניהל עסק עצמאי של משרד עורכי דין במשך פרק זמן לא מבוטל. לשיטתו שלו, עיקר עיסוקו התמקד בניהול עזבון מורכב על פי מינוי שניתן בבית משפט לענייני משפחה בירושלים. הליך זה נמשך שנים ארוכות והניב ליחיד ולעסקו הכנסה בהיקף של כ 6.5 מיליון ₪ במהלך השנים 2017-2018. הכנסה זו מימנה את עלויות העבודה של העסק על התיק ברבות השנים אם כי חלק לא מבוטל ממנה השקיע היחיד בבורסה לניירות ערך, אך למרבה הצער הדבר לא הניב את התוצאה המצופה ואף נחל הפסדים בשיעור ניכר.
היחיד כשל בניהול עסקו עד כי חברת עורכי הדין שלו נקלעה להליך של פירוק מרצון. במקביל ולזכותו ייאמר, הצליח היחיד להשתלב בעבודה כשכיר במהלך חודש מרץ 2019 והשתכר כ 11,500 ₪ נטו בממוצע (ערכי ברוטו שנעו בגבולות 16,000–17,000 ₪) עד שהוצא לחל"ת עקב משבר בקורונה בחודש אפריל 2020.
נכון לעת הזו, מתקיים היחיד מדמי אבטלה בסך 7,500 ₪ לחודש.
-
באשר לפוטנציאל השתכרותו של היחיד, ערה אני לקושי שחווה היחיד בגין הפגיעה בפוטנציאל השתכרותו, נוכח פקיעת חברותו בלשכת עורכי הדין. קושי זה הוא שהוביל לכך שניתנה ליחיד אפשרות לנקוט מהלכים שיניבו הסדר חוב נושים בטרם יישקל מתן צו שיקום בעניינו. תגובת היחיד מיום 30.11.20 מעידה על כך שסבר כי אין מקום לממש את האפשרות הגלומה במהלך זה בנסיבות ולכן אין מנוס מקביעת צו שיקום בעניינו, המגלם את הקושי להוסיף ולהתפרנס ממקצוע עריכת הדין. יש לתת את הדעת לעובדה שמדובר באדם משכיל, המחזיק בתארים נוספים מדיסציפלינות שונות ולכאורה מחזיק בפוטנציאל השתכרות שאינו נופל מזה בו החזיק כעורך דין שכיר. יש לקוות ולהניח כי במאמץ המתאים, ניתן וראוי כי היחיד יחזור וישתלב במעגל העבודה תחת כישוריו הנוספים. בנסיבות אלה, יש להעמיד את פוטנציאל השתכרותו בגבולות 11,000 ₪ לחודש (בערכי נטו). צו התשלומים המדורג עליו ממליצה הממונה נותן ביטוי לתקופת ההסתגלות הנדרשת ליחיד על מנת לשוב להשתלב במעגל העבודה תחת עיסוק שונה. יש לזכור כי צו תשלומים זה מיושם בפועל מזה מספר לא מבוטל של חודשים, מאז חודש אפריל 2020. לכן ראוי ונכון לקבוע תכנית תשלומים מדורגת כפי המוצע בעניינו.
-
הוצאותיו של היחיד במהלך תקופת ניהול ההליך נחזות כהוצאות חורגות מגדר הסביר. היחיד מתגורר בשכירות בדירת 5 חדרים באור עקיבא. עלות השכירות והעלות הנלווית לאחזקת דירה מעין זו הינה יקרה, באופן יחסי, ואין לכך הצדקה כאשר אדם מתנהל בדל"ת אמותיו של הליך חדלות פירעון. נתון תמוה נוסף נעוץ בעובדה שהיחיד עשה שימוש עד לאחרונה ברכב פג'ו שנת ייצור 2019 אשר נרכש באמצעות אשראי ושועבד להבטחת פירעון ההלוואה. הרכב אמנם מומש בסופו של יום אולם לא ברור הכיצד בעיצומו של משבר כלכלי הפוקד אותו, מוצא לנכון היחיד להמשיך ברמת חיים שאינה מותאמת מציאות ובוחר ליטול על עצמו התחייבות כספית נוספת שלכאורה אינה חיונית. היחיד אינו מספק הסבר מניח את הדעת לרף ההוצאות הגבוה. היקף ההוצאה החודשית נאמד בסך כ 9,000 ₪ בממוצע לתקופה מחודש פברואר עד יולי 2020. מדובר בהיקף הוצאה בלתי סביר, הן בשים לב לשינוי הניכר שחל בהיקף ההכנסה והן ביחס להוצאה חודשית סבירה ליחיד החי בגפו, נושא בנטל משמורת משותפת על בת קטינה ונתון בהליך חדלות פרעון.
עם זאת, לזכותו של היחיד ייאמר כי בשלהי ניהול ההליך והחל מחודש יולי 2020 ואילך נחזה כי חל מצדו תהליך הפנמה של השינוי במעמד בו הינו נתון וכי הוא עושה מאמץ לצמצם את ההוצאה החודשית כך שתתכנס לסכום סביר המתכתב עם אמות המידה למחייה בכבוד שקבעה הממונה וכן עם הכנסותיו לעת הזו והעובדה שהוא נתון תחת פיקוח בהליך זה.
בניגוד לטענת היחיד, מטרת ההליך אינה לפטור אותו ממירב חובותיו. מטרת ההליך הינה להובילו לשיקום כלכלי, בצד ניסיון למקסם את יכולתו להחזיק חובותיו. האיזון העדין בין האינטרסים הללו מחייב צמצום הוצאותיו של היחיד ויפה שעה אחת קודם.
אחד הכלים האפשריים לאמוד את גובה ההוצאות הסביר הינו בהתאם לנוהל הממונה שכותרתו 'אמות מידה לקביעת תשלום חודשי לחייב' (להלן – הנוהל). אמנם, כטענת היחיד, נוהל זה אינו מחייב את בית המשפט, אולם בהיעדר תקנות לפי סעיף 162(ב) לחוק, לטעמי מהווה נוהל זה בסיס שוויוני, אחיד וסביר, במגבלות הקיימות, לצורך קביעת גובה ההוצאה החודשית שיש לייחס ליחידים הנתונים במסגרת הליכי חדלות פירעון.
חישוב הסכום הבסיסי למחייה בכבוד בהתאם לנוהל, בהינתן העובדה שמדובר ביחיד המתגורר בגפו אך נושא במשמורת משותפת על בתו הקטינה, מוביל לתוצאה לפיה הוצאות היחיד צריכות לנוע בגבולות של 5,000 ש"ח לחודש (כולל החיוב החודשי במזונות).
בחירותיו של היחיד באשר למקום מגוריו, ההוצאות הנלוות לכך והטענות להוצאות שוטפות וחיוניות נוספות אינן מהוות טעם ענייני המצדיק הכרה ב'הוצאות מיוחדות' נוספת מעבר לכך.
בנסיבות אלה, אין שום מניעה לעמוד בצו תשלומים שוטף של 3,000 ₪ לחודש אף אם נניח כי לא יעלה בידו למצות את מלוא פוטנציאל השתכרותו בעתיד. ודוק, בצד תשלומים שוטפים אלה, צבר היחיד זכויות פיננסיות בקרן השתלמות ובקופות גמל. הכספים הבלתי מוגנים מוקנים לקופת הנשייה ויש לזקוף אותם כחלק מהתכנית ובנוסף לתשלומים השוטפים. לא מצאתי בנימוקי היחיד טעם ענייני לסטות מכלל זה.
-
באשר לתקופת התשלומים, על פי סעיף 163 לחוק, יש להעמיד את תקופת התשלומים למשך שלוש שנים. לבית המשפט סמכות לקצר תקופה זו או להאריכהּ. הממונה סבורה כי נוכח התנהלות היחיד, יש להאריך את התקופה ל-42 חודשים, בעוד היחיד טוען כי יש לקצרה לשנה.
למעשה, יש בהצעת הממונה כדי להאריך את התקופה הקבועה בסעיף 163 ב- 6 חודשים בלבד. הממונה מסבירה כי המלצה זו נובעת הן מחמת ההתנהלות אשר הובילה להיווצרות החובות (השקעה פזיזה של כספים בבורסה) והן מחמת רמת המחייה שניהל היחיד עם כניסתו להליך ומשך הזמן שנדרש לתהליך ההפנמה בנושא. לטעמי, מדובר בנימוקים לא מבוטלים אולם חשוב מכך, יש בתקופה זו כדי לאפשר הסתגלות היחיד למצב של פקיעת רישיון עריכת הדין ומתן השהות המתבקשת ליחיד לפעול על מנת למקסם את פוטנציאל השתכרותו במישורים אחרים, אגב מתן ביטוי לתקופת הקורונה החריגה אשר עלולה להשפיע על התהליך. בצד שיקולים אלה יש לתת את הדעת לכך שיש מקום למקסם את תוצאות ההליך לא רק עבור היחיד כי אם גם לנושים ולכן אין מקום להסתפק בפרק זמן קצר מכך. לטעמי, מדובר בתקופה סבירה בנסיבות הקיימות, המאזנת נכונה את מכלול השיקולים הנדרשים.
לאור הנימוקים דלעיל, אני מקבלת את הצעת הממונה ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם
להוראות סעיף 161 לחוק ובתנאים כדלקמן.
-
חובת התשלומים - על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 113,400 ₪, באופן הבא –
היחיד יישא בתשלום חודשי בסך 900 ₪ למשך 6 חודשים החל מחודש זה. לאחר מכן יעלה צו התשלומים החודשי ויעמוד על סך 3,000 ₪ לחודש למשך 36 חודשים נוספים עד לסיום התשלומים על פי התכנית.
היה ויבקש היחיד להקדים תשלומים, יהא רשאי לעשות כן כפוף לאישור בית משפט ובהתאמה תתקצר תקופת התכנית.
הסכום דלעיל, בתוספת הסכום שהצטבר בקופת הנשייה עד כה כולל את הוצאות ההליך לפי חישוב שתגיש הממונה לתיק.
-
נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – בהתאם להצעת הממונה, ליחיד זכויות פיננסיות בכספים לא מוגנים המוקנים לקופת הנשייה. מימוש הזכויות בכספים אלה תתבצע בנוסף לתכנית התשלומים דלעיל וזאת במועד הנזילות הקרוב או לחלופין בתום תקופת התכנית על מנת למקסם את שווי המימוש וזאת בהתאם לפסיקתא מתאימה שיגיש הנאמן לביצוע.
בעניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.
-
תחולת ההגבלות – ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.
-
הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה – בהתאם להמלצת הממונה ומשעה שלא מצאתי בנתונים הקיימים עילה אחרת , אין מקום להפנות את היחיד להכשרה להתנהלות כלכלית נכונה. ככל שהיחיד סבור כי הדבר יכול להועיל לו, פתוחה בפניו האפשרות לעשות כן מיוזמתו.
-
בכפוף למילוי ההוראות דלעיל , יהא היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.
בהתאם לדין החל, ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.
-
הפרת תנאי תכנית הפירעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהא חשוף לסנקציות, על פי הוראות החוק, כדלקמן.
-
הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים –
-
היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;
-
היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
-
היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;
-
היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
-
ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –
-
מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
-
נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;
-
מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;
-
היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
-
ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.
-
הגדלת סכומי התשלומים – בית המשפט יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.
-
הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש של הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.
-
ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.
-
הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים, בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.
-
הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאיו.
הממונה תפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד. לחילופין, הממונה תגיש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.
הנאמן ימציא העתק פסק הדין לנושים ויגיש דו"ח מעקב אחר ביצוע התכנית עד ליום 20.12.22.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותקבע מועד לתזכורת מעקב.
ניתן היום, ה' טבת תשפ"א, 20 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.