דחיית ערר על ההחלטה לעצור עד תום ההליכים מואשמת בניסיון לדקור שוטר

בתאריך 16.4.08 וכשהיא נושאת סכין בכליה, הגיעה העוררת למחסום מג"ב בביר זית. השוטר ערן מועלם הבחין בעוררת וצעק לה לעצור, אולם זו המשיכה להתקדם לעברו ונעצרה רק לאחר שהשוטר כיוון אליה את נשקו וצעק לה כי תעצור. בשלב זה השליכה העוררת את הסכין, את תעודת הזהות ואת הפלאפון שהחזיקה בידה.

העוררת אינה מכחישה כי החזיקה סכין בידה הימנית, ולמעשה כך עולה מעדותם של השוטרים אשר מוסרים באמרותיהם על התקרבותה של העוררת למחסום, על הליכתה המהירה ועל החזקת הסכין בידה כשהיא שלופה. גם בכל הנוגע לכוונותיה של העוררת דומה כי אין עוררין. אמנם, מאמרתה המשטרתית לא ניתן ללמוד באופן מפורש על רצונה של העוררת לדקור את מי משוטרי המחסום. ברם, בהחלט ניתן להבין כי רצתה להיתפס, ביקשה כי פעולותיה יביאו למעצרה וכל זאת בשל המצב בבית ועניינים נוספים אחרים.

גם אלו שהיו עדים למעשה התרשמו כי בכוונתה של העוררת הייתה לדקור את מי מחיילי המחסום. באמרתו מיום 16.4.08, מספר השוטר ערן מועלם כי אמנם רצתה העוררת כי יתפסו אותה, ברם "אם הייתה לה הזדמנות היא הייתה דוקרת" .גם השוטר דולב רוטמן מספר כי בתחקור בשטח שעשה לעוררת מסרה הנ"ל "כי רצתה לעשות דקירה של חייל כי רצתה לכפר (במקור: לחפר) על רקע כבוד המשפחה" . עוד עולה מאמרתו של אמיר מועדי מיום 16.4.08 כי העוררת אמרה בסמוך למעצרה "היא אמרה אף אחד לא שלח אותי השכל שלי אמר לי לעשות את זה שאדקור שוטר ושאכנס לכלא" .

בנסיבות הקיימות מבקשת הסנגוריה לתקוף את החלטת בימ"ש קמא, אשר ראה לעצור את העוררת עד תום ההליכים המשפטיים נגדה. לדבריה של הסנגוריה התשתית הראייתית רעועה, אינה חופפת זה לזה, ועל כן, לא ניתן בנסיבות הללו להצביע על הצורך במעצר ועל חיוניותו. עוד ביקשה הסנגוריה לטעון כי בסופו של דבר העוררת לא דקרה איש וכנראה אף לא רצתה בכך, וכל רצונה היה להיתפס ולהיכנס למעצר.

בחנתי את הנטען מכאן ומכאן, עמדתי על טענותיה של הסנגוריה והגם כי מדובר בסופו של דבר בעוררת צעירה ללא עבר. השתכנעתי כי התשתית הראייתית הלכאורית בתיק אינה עומדת בספק וכי מסוכנותה של העוררת שרירה וקיימת חרף הרהור הסנגוריה אחר כוונותיה. אין ספק כי השאלה בדבר כוונותיה הפליליות של העוררת, תיקנה לה אחיזה בדיון המשפטי. יחד עם זאת, דומני כי לעת זו, שעה שבוחנים אנו את התשתית הראייתית כפי שהיא עולה מתוך הכתובים, אין ספק כי רק מעצרה של העוררת מנע בסופו של דבר את פעולת הדקירה, ומכאן מסוכנותה והצורך במעצרה.

אשר על כן, אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 20 במאי 2008, ט"ו באייר התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: שי