דחיית תביעה כנגד הבית המשותף בשל נפילה במדרגות

לפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותה בגין נזקים אשר נגרמו לה עקב נפילתה במדרגות הבית המשותף ברחוב קרן קיימת לישראל 15 בראשון לציון.

בכתב התביעה טענה התובעת, ילידת 1935, כי ביקשה לצאת את הבניין והחליקה במדרגות הבית שעה שהנתבע 1, כעובד של נציגת הבית, שטף את חדר המדרגות.

לשיטת התובעת היו באותה עת המדרגות רטובות וחלקלקות מחומרי שטיפה ועל כן "התגלגלה" במדרגות, ראשה נחבט בקיר ורגליה הסתובבו ונתקעו במעקה.

הוסיפה התובעת וטענה כי קודם התביעה לא סבלה מכל בעיה רפואית בגב וברגליים ואולם לאחר האירוע וכתוצאה ממנו, היא נזקקת לטיפול ולסיוע של בנה במשך 24 שעות ביממה.

בכתב ההגנה הכחישו הנתבעים את קרות האירוע, את אחריותם לאירוע ואת הנזקים הנטענים על ידי התובעת, שעה שלשיטתם מטרתה של התביעה בכללותה הינה ניסיונה של התובעת להתעשר שלא כדין על חשבון הנתבעים.

לטענת הנתבעים, גם מקום בו יוכח כי אכן נפלה התובעת במדרגות הבית המשותף, הרי שאין לייחס להם אחריות כלשהי, וממילא לא הוכח כי נגרם נזק כלשהו כתוצאה מן האירועים נשוא התביעה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתצהירים  ונתתי דעתי לעדויות הצדדים כמו גם לסיכומי באי כוחם של הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות . טעמיי להלן.

המחלוקות בקליפת אגוז:

א. האם אכן התרחש האירוע במסגרתו נפלה התובעת.

ב. נסיבות האירוע והיקפו.

ג. שאלת קיומה של חובת זהירות ביחס למי מן הנתבעים והפרתה.

ד. הנזק, שיעורו והיקפו.

התרחשות התאונה:

בניגוד לטענות הנתבעים, הוכח בפני כי התובעת אכן נפלה ביום 1.9.08 במדרגות הבית המשותף.

הגם שהנתבע 1 ונציגת הוועד, הגב' חיה פלסקין, חזרו ושנו כי לא נכחו ולא נאמר להם דבר במועד התאונה, ומכאן שכל תלונותיה של התובעת נוצרו בדיעבד, הרי שאי ידיעתם של מי מן הנתבעים, אינה מהווה ראייה לכך שהאירוע לא התרחש.

התובעת, בנה ובתה העידו כי התאונה ארעה ביום 1.9.2008, שעה שהתובעת ביקשה לצאת את הבניין על מנת להיפגש עם בתה.

נציג הנתבעת 2, מר פולנסקי, העיד בפני כי נאמר לו עוד באותו יום כי התובעת נפלה בחדר המדרגות וזאת בפגישה פנים אל פנים עם התובעת ובנה.

עוד עלה מעדותו כי בנה של התובעת אמר לו כי הנפילה ארעה עקב שטיפת המדרגות על ידי הנתבע 1. (בעניין זה ראה עמוד 24 שורות 16-25 לפרוטוקול).

גם מר פולנסקי וגם הגב' פלסקין (הנציגה הנוספת של הנתבעת 2), העידו כי הלכו לבקר את התובעת, מספר ימים לאחר אירוע התאונה, תוך שהם מודעים לכך שהיא נפלה.