דיון בסוגית שחרור נאשם ממעצר באין משפט

1. ושוב בית משפט המחוזי נאלץ לדון בסוגיה של סעיף 60 לחסד"פ - שחרור באין משפט, לאמור, " נאשם שלאחר הגשת כתב אישום נגדו היה נתון במעצר בשל אותו כתב אישום, תקופה המצטרפת כדי 30 יום ומשפטו לא החל, ישוחרר מן המעצר". ללא קשר להכרעה, התסבוכת שהתעוררה בתיק זה הינה מיותרת וניתן היה למנוע אותה לו התביעה שמרה על דרישות החוק בצורה קפדנית כפי שנדרש.

2. בענייננו, כתב האישום הוגש נגד המשיב בתאריך 19.3.09. כתב האישום ייחס לו ביצוע עבירה של שהיה בלתי חוקית בארץ. היום בתאריך 21.4.09, התקיים דיון בפני בית משפט השלום בבאר שבע. הוגש כתב אישום מתוקן שמייחס למשיב ביצוע העבירה של שהיה בלתי חוקית בארץ. השוני הוא שכתב האישום המתוקן מייחס למשיב ביצוע עבירות נוספות על רקע הטענה שהוא התחזה כאחיו. בית משפט קמא הורה על שחרור המשיב בשל הוראות סעיף 60, תוך ציון שהואיל והוגש כתב אישום מתוקן על ידי הפרקליטות, עומדת למשיב הזכות להגיב לכתב האישום, תקופה של 14 יום, ובצירוף עובדה זו עם הנתון שהמשיב מצוי במעצר מעל ל - 30 יום, דין המשיב להשתחרר. בית משפט השלום עיכב את החלטתו למספר שעות, במהלכן התקיים דיון זה.

3. על מנת להכריע בערר, יש להתייחס לשלושה נושאים משפטיים.

הראשון הוא טענת התביעה כי לא חלפו 30 יום, הגם שממועד כתב האישום ועד היום חלפו 30 יום וזאת מפני שהמשיב שוחרר למספר ימים, על פי הנטען, במסגרת התקופה האמורה. אף אם הוחלט על שחרור המשיב בתקופה של ה- 30 יום, אין הדבר מעלה או מוריד כל עוד המשיב לא עמד בתנאי השחרור. התוצאה היא כי המשיב היה במעצר באותם ימים. יושם אל לב כי סעיף 60 בוחן את השאלה אם נאשם היה נתון במעצר בלא אבחנה אם הוא במעצר מכוח החלטת מעצר או מכוח החלטת שחרור, כאשר הוא אינו עומד בתנאיו. בא כוח המדינה הדגישה שהמשיב נעצר במסגרת תיק אחר במהלך תקופה זו, במסגרת בקשה לפיה יעיד עדות מוקדמת. שוב, הדבר אינו מעלה או מוריד. סעיף 60 קובע שישוחרר נאשם לאחר 30 יום בו נתון במעצר, בגין כתב אישום מסוים, אם לא החל המשפט ואין זה משנה לצורך אותו הליך, אם המשיב היה נתון במעצר בתיק אחר, אם לאו. בית משפט חייב לבחון את מצבו של נאשם ביחס לתיק מסוים - האם הוא הוחזק במעצר במסגרת אותו תיק תקופה של 30 יום, לאחר שהוגש כתב אישום ומבלי שמשפטו החל. במקרה זה, עולה שהמשיב היה נתון במעצר מעבר ל - 30 יום, מבלי שמשפטו החל.

4. האמור מצביע לכאורה על כך שיש להורות על שחרור המשיב, אך כאן יש להתייחס לנושא המשפטי השני. בדיון שהתקיים היום בבית משפט השלום, כתוב בפרוטוקול: "כתב האישום הוקרא לנאשם". יוצא כי ניתן היה לדון בעניינו של המשיב מחדש, בכל הקשור להמשך מעצרו. אם כי בדיון האמור רשאי הסניגור להתייחס לכך שמרשו הוחזק במעצר מעבר ל- 30 יום. לשון אחרת, אין בהקראה המאוחרת כדי לרפא את הפגם, אך ניתן לקיים דיון נוסף, תוך התייחסות לנתון זה (ראה האמור בספרו של השופט קדמי, על הדין בפלילים, חלק ראשון, עמ' 332).

לנקודה זו, משיב הסניגור בשניים: האחד - שכתב האישום לא הוקרא למשיב ומדובר בטעות שנפלה בפרוטוקול. האחר - שהואיל ותוקן כתב האישום, יש למנות 14 יום מחדש, קרי - מהיום. באשר לטענה ביחס לפרוטוקול, הרי האמור בו ברור. היה וסבור הסניגור שנפלה טעות ברישום הפרוטוקול, רשאי הוא להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול. כל עוד הפרוטוקול לא תוקן, החזקה לפיה הפרוטוקול משקף את התרחשות ההליכים כפי שהם, בעינה עומדת.

5. באשר לטענה האחרת בדבר ה- 14 יום, זהו הנושא השלישי הדורש התייחסות. בעניין חדש (רע"פ 2360/07), קבע כב' השופט לוי את הדברים הבאים: "משניתנה ההזמנה לנאשם, מולאה החובה ואין עוד מקום לחזור עליה פעם נוספת ולהתחיל את הליך ההזמנה מחדש, רק משום שנערך תיקון כלשהו בכתב האישום. אעיר, מבלי לקבוע כל מסמרות בדבר, כי יתכנו מקרים בהם התיקון שיערך בכתב האישום יהיה כה מהותי, עד שיידרש כי לנאשם המעוניין בכך, תינתן לו ארכה בטרם ימסור את תגובתו". בענייננו, התיקון בכתב האישום, אינו כה מהותי ועל כן לא התקיימה חובה להמתין תקופה נוספת של 14 יום.

6. העולה מן המקובץ, שהיה על בית משפט השלום לקיים דיון מחדש בדבר המשך מעצרו של המשיב. אפשרות זו מבוססת על ההקראה של כתב האישום המתוקן היום, ברם, במסגרת הדיון אשר התקיים, רשאי הסניגור להתייחס לכך שהמשיב הוחזק במעצר תקופה של 30 יום. תצויין גישת הפסיקה, לפיה - "אי חוקיות המעצר אינה מהווה שיקול שיהיה בכוחו להטות בכל פעם ופעם את הכף לטובת הנאשם" (החלטת כב' השופט ג'ובראן בעניין גרימבלט, בש"פ 5850/07). אין בכך להביע עמדה באשר לדיון אשר יתקיים בבית משפט השלום בעניין זה, אלא יהיה על בית משפט לשקול את העניין לאחר שמיעת טענות הצדדים.

למען הסר ספק, אוסיף, כי החלטה זו מבוססת על תשתית עובדתית שהוצגה בפני ביהמ"ש בדיון זה. היה ומצד אחד בית משפט השלום יעתר לבקשת הסניגור, אם תוגש, לתיקון פרוטוקול, יהיה מקום לשקול את העניין, גם תוך התייחסות לנתון זה. מצד אחר, היה והתביעה תוכל להצביע על כך שהמשיב שוחרר ממעצר במסגרת ה- 30 יום, תהא רשאית להעלות את הטענה בפני בית משפט. ברם כאמור, על סמך הנתונים שהוצגו, התוצאה היא כי יש להורות על המשך מעצרו של המשיב, בהתחשב בנסיבות העניין, עד מחר. התיק יובא בפני השופט התורן בבית משפט השלום, על מנת לקיים דיון בדבר המשך מעצרו של המשיב, על פי ההוראות שניתנו בהחלטה זו. כמובן, יש להזמין לדיון את הסניגור, עו"ד אלגרינאוי.

ניתנה היום כ"ז בניסן, תשס"ט (21 באפריל 2009) במעמד הצדדים.