דיין נ' אשדוד ואח'

החלטה

בפני בקשה למתן פטור מהחובה לצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה כאמור בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקסד"א") וכן למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט לפי סעיף 130 לתקסד"א (להלן: "בקשה").

המבקשת טוענת שהיא סובלת מבעיות רפואיות כגון ליקוי שמיעה, ראייה ומחלת הסוכרת באופן חמור; וכי היא משתכרת מקצבת נכות כללית המשתלמת לה מהמוסד לביטוח לאומי. הוסיפה המבקשת וטענה שבעלה נפגע בתאונת עבודה (קטיעת אצבע) ואינו עובד מזה מספר חודשים ובנם מתמודד עם מחלת הסרטן.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת שהמבקשת לא הוכיחה את טענותיה.

תקנה 127 לתקסד"א, המסמיכה את ביהמ"ש לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת רפואית, מחייבת קיומם של "טעמים מיוחדים שירשמו" כתנאי למתן הפטור.

ברע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בלינסון נ' עיזבון המנוח שלמה אייזנבך ז"ל (פורסם ביום 8.5.12) נקבע כי השילוב של תקנות 127 ו- 130 לתקסד"א מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית לכתבי טענותיו ולמנות מומחה מטעמו, אך נוכח הסיפא של תקנה 127, נדרשת דרגת שכנוע גבוהה וקיומן של נסיבות מיוחדות ומשכנעות במיוחד. מצד שני, דחיית בקשת התובע לפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואית עלולה לחסום את דרכו. נוכח זאת, על בית המשפט לאזן בין האינטרסים הנ"ל.

עוד נקבע ברע"א 1358/12 הנ"ל כי הנסיבות המיוחדות שיש בהן כדי להצדיק את השימוש בסמכות בית המשפט כוללות חסרון כיס של התובע, המונע ממנו אפשרות להגיש חוות דעת.

אולם, על התובע המבקש פטור מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה מוטל "נטל כבד" להראות שאין באפשרותו להגיש חוות דעת מטעמו, וטענות אלו אינן יכולות להיטען בעלמא, אלא עליהן להיות מגובות בראיות. בנוסף, על התובע להראות שלתביעתו סיכויים, אם כי לצורך כך ניתן להסתפק ברף נמוך.

המבקשת לא תמכה את בקשתה בראיות המעידות על חסרון כיסה, אלא רק כי היא מקבלת קצבת נכות מהביטוח הלאומי. על המבקשת היה לתמוך את טענותיה בראיות, כגון דפי חשבון בנק, תלושי שכר של בעלה וכו'. בנוסף, היה על המבקשת להצהיר שאין בידי בני משפחתה לסייע לה במימון חוות דעת.

יותר מכך, עיון בתצהיר הנסיבות אשר הוגש על ידי הנתבעת מלמד שסיכויי התביעה אינם גבוהים. המבקשת טענה, בצורה לאקונית, כי: "ביום 29.1.2012 נפגעתי עת פסעתי במדרכה ברחוב דב גור באשדוד, ובשל מפגע שהיה מצוי במקום נפלתי אפיים ארצה ונפגעתי באורח קשה". המבקשת לא פירטה מה הוא אותו "מפגע" ולא צירפה תמונות שלו. בהיעדר ראיות לקיום "מפגע", לא תוכל המבקשת להוכיח את רשלנותה של העירייה.

נוכח האמור, איני מוצה מקום להיעתר לבקשת המבקשת, בשלב זה.

הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשע"ד, 30 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

עמית כהן, שופט