החלטה
בפניי בקשה לביטול פסק דין, למעשה ביטול החלטה, שניתנה ביום 28.6.2010 במסגרתה נדחתה בהסכמה בקשתו של המבקש לביטול צו הריסה מנהלי [להלן: "ההחלטה"].
בקשתו של המבקש מושתת על טענה ולפיה במועד הדיון שהתקיים לא הועלו על ידי המבקש טענות הנוגעות לסמכותו של חותם הצו, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום [להלן: "יו"ר הועדה המחוזית"].
המבקש, אשר היה מיוצג בהליך למן תחילתו, הגיש ביום 9.2.10 בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שנחתם על-ידי יו"ר הועדה המחוזית ביום 31.1.2010 כנגד מבנה בשטח של כ- 117 מ"ר בנוי מפח וגדר סביבו והמצוי בנ.צ. 191664/545003 [להלן בהתאמה: ""הבקשה המקורית", "המבנה" ו- "צו ההריסה"]. אציין, כי במקורה הוגשה הבקשה ביחס למבנה אחר אולם הצדדים הסכימו כי מדובר בטעות והמבקש תיקן במהלך הדיון בקשתו בהתאם. בבקשתו זו, עתר המבקש לביטול צו ההריסה ממספר טעמים, וביניהם העלה טענות עובדתיות הנוגעות למועד הבניה וכן טענות הנוגעות למו"מ המתנהל בין תושבי האזור לבין רשויות המדינה.
המשיבה התנגדה לבקשה המקורית וביום 28.6.2010 התייצבו הצדדים לדיון בבית המשפט, כאשר המבקש מיוצג על ידי עו"ד מחמד מסאבחה [להלן: "עורך הדין הקודם"]. במהלך הדיון חזרו הצדדים על טיעוניהם והמבקש, כמו גם המצהיר מטעם המשיבה, נחקרו על תצהיריהם. משהסתיימו חקירות המצהירים נערכה הפסקה בדיון, ולאחריה שבו הצדדים לאולם בית המשפט והודיעו כדלקמן:
"הגענו להסכמה לפיה שתי הבקשות בתיק 18249-02-10 [תיק אחר שהתנהל באותו יום – א.ב.ג.] ובתיק 17538-02-10 [תיק זה – א.ב.ג.] ידחו ללא צו להוצאות והצווים יהיו בתוקף כבר מהיום, אולם תינתן למבקשים השהות לבצע אותם בעצמם עד ליום 01/10/10 ומאותו היום תהיה רשאית המשיבה לבצע אותם בתוך 60 יום מאותו מועד.
ההריסה תבוצע באופן עצמאי על ידי המבקשים בשני התיקים, כל אחד לגבי המבנה נשוא אותו תיק וזאת עד ליום 01/10/10, כאשר להבטחת ביצוע ההריסה באופן עצמאי, ישמשו הפיקדונות שהופקדו בכל תיק. אם לא תבוצע הריסה עצמית עד למועד זה, תהיה רשאית המשיבה לבצע כאמור את ההריסה בעצמה בתוך 60 יום ולחלט את הפיקדון שהופקד בתיקים.
המבקשים יהיו רשאים להגיש בקשה להארכת המועד שתיבחן על פי הדין.
מבקשים לתת תוקף של החלטה להסכמה זו".
לאור הודעת הצדדים, ניתן תוקף של החלטה למוסכם והוריתי על דחייתה של הבקשה לביטול צו ההריסה ללא צו להוצאות [להלן כאמור: "ההחלטה"].
ביום 27.9.10 [לאחר שלושה חודשים], הגיש המבקש, באמצעות עורך דין חדש, הודעת ערעור על ההחלטה, בטענה כי לאחר מתן ההחלטה התקבל פסק דינו של בית המשפט הגבוה לצדק בבג"צ 4065/09 עו"ד יוסף פינחס כהן נ' שר הפנים (פורסם באתר "נבו"), ולפיו בוטל מינויו של יו"ר הועדה המחוזית בשל פגמים בהליך מינויו שנערך לפני כשנתיים [להלן: "פסק הדין בבג"צ"].
לטענת המבקש, המיוצג כעת על ידי עורך דין חדש, אי העלאת הטענה בדבר פגם בסמכות מוציא הצו, היוותה כשל בייצוגו של המבקש. לטענתו, למרות שטרם ניתן במועד האמור פסק הדין בבג"צ, העתירה כבר היתה תלויה ועומדת.
בית המשפט המחוזי המליץ למבקש למחוק את הערעור ובהסכמה נמחק הערעור בהחלטת בית המשפט המחוזי כדלקמן:
"אני מורה על מחיקת הערעור, כמבוקש.
על מנת לאפשר למערער להביא בפני בית משפט השלום את הבקשה החדשה לעכב ביצוע, על יסוד טענה לפגם בעריכת הסכם הסדר הטיעון, אני נעתרת לבקשת עיכוב הביצוע ההריסה למשך 7 ימים מהיום ומבלי שהדבר יהווה הבעת עמדה האם יש עילה לבקשה לביטול פסק הדין אם לאו."
המבקש פנה אם כן לבית משפט זה, בבקשה לביטול ההחלטה, בטענה של כשל בייצוגו של המבקש. לטענת בא-כוחו החדש של המבקש, יש לבטל את צו ההריסה המנהלי ממספר טעמים והעיקרי שבהם הוא העדר סמכותו של יו"ר הועדה לחתום על צו ההריסה, וזאת בהסתמך כאמור על פסק הדין בבג"צ. בנוסף, העלה המבקש טענות נוספות לגופו של צו ההריסה. למעשה, חזר ב"כ המבקש על טענותיו בהקשרים של צווים אחרים, אשר חלקן כבר נדונו על ידי בית משפט זה ונדחו.
המשיבה מצידה, מתנגדת לבקשה. לשיטתה, עניינה של ההחלטה בהסכם אליו הגיעו הצדדים ואין כל עילה לביטולו, בוודאי שלא על יסוד דיני החוזים.
הדיון:
דין בקשה זו להידחות.
אין חולק כי ההחלטה התקבלה בהסכמת הצדדים, וכי המבקש היה מיוצג במסגרת ההליך המקורי. עורך הדין הקודם בחר את הקו הטקטי של ההליך בהתאם למידע שהיה בפניו, והדיון התנהל בהתאם לטענות שהעלה המבקש בבקשתו המקורית. לטעמי, לא היה כל כשל בייצוגו של המבקש, במיוחד נוכח העובדה שפסק הדין בבג"צ ניתן לאחר שהתקבלה הסכמת הצדדים ולאחר ההחלטה. אציין עוד כי טענתו הנוכחית של המבקש לא הועלתה בפניי בשום תיק קודם לפסק הדין בבג"צ.