דמי מדור קטין כאשר הגרושה דרה אצל הוריה

• נתוני המקרה שלפנינו

לפנינו תביעת מדור אותה תובעת הגרושה עבור הבן שהוא מקטני-קטנים. הגרושה דרה עם בנה הקטין ביחידת-דיור שהוכשרה למענה בבית הוריה, אותה שכרה מהם.

מבלי להיכנס לעת-עתה לצורך ההלכתי בבדיקת נתון זה או אחר, אציין עובדתית כי לדרישת ביה"ד האישה המציאה חוזה שכירות שנעשה בינה לבין הוריה, חתום ע"י עו"ד. כמו"כ, ביה"ד דרש שיומצאו לו דפי-חשבון המעידים על העברות סדירות מידי חדש-בחדשו של דמי-השכירות, ואלו הוגשו לבית הדין על משך החדשים כולם – דפי חשבון של חשבון העו"ש של האישה ממנו יצאו הכספים, ודפי חשבון של אביה אליו נכנסו הכספים. משערער הבעל על אותנטיות הדפים והעלה ספקות שונים, ראיתי במו-עיניי את חשבונה המקוון של האישה ונוכחתי שאכן יצאו מחשבונה הכספים הנ"ל. כמו"כ דרש ביה"ד מהאישה להמציא תצהיר חתום בפני עו"ד שבו הוריה מצהירים כי את דמי-השכירות אותם גובים מבתה בידם האחת אינם משיבים לה בידם השנייה, תצהיר שכזה הוגש לביה"ד. הבעל טען בפני ביה"ד כי התצהיר מזויף, בשל שהות ההורים בתאריך בו נחתם התצהיר, בחו"ל. ביה"ד ראה את כרטיסי הטיסה ואף הוציא צו למשטרת הגבולות להיווכח האם אכן ההורים לא שהו במקום החתימה בתאריך המתנוסס ע"ג התצהיר. נטענו ע"י הבעל טענות שונות הנוגעות להימצאותה של יח"ד זו ולחילופין לכשרותה לשמש מקום מגורים מתאים, ולחילופין להיותה יחידה עצמאית המנותקת מבית ההורים.

זהו סדר האירועים והטענות, כרונולוגית:

ביום כ"ו חשוון תשע"ט (4.11.2018) הגישה האישה תביעת גירושין כרוכה ובה תביעה לדמי מזונות ומדור הקטין [ל'] ת.ז. [...] שנולד בשנת 2014 הילד היה כבן ארבע בעת התביעה וכיום נוספו לגילו מס' חדשים. בהחלטה זמנית שניתנה בעת ההליך ליישוב סכסוך נפסקו לקטין בבית המשפט מזונות זמניים בסך 1650 ש"ח לא כולל הוצאות מדור ומחציות. לגבי המדור נאמר בהחלטת בית המשפט כי כל עוד האישה מתגוררת בבית הוריה ישלם האב סך 300 ש"ח הוצאות מדור. החלטה זו ניתנה לתוקף 60 יום ממועד סגירת התיק ליישוב סכסוך. תיק זה נסגר בכ"ז חשון תשע"ט (5.11.18). בתביעה הנ"ל תבעה האישה בין השאר דמי מדור וכך נאמר בסעיף 69: "כיום האם מתגוררת בדירה שכורה עם הקטין בעלות של 2750 ש"ח לחודש כולל מיסים למעט ממיר (ו50 ש"ח עבור ממיר)". ושם בסעיף 70: "על-כן מבוקש לחייב האב ב30% מתשלום שכ"ד". וציינה כי צירפה הסכם שכירות (אולם ההסכם לא צורף לכתב התביעה). הוסיפה התובעת וציינה "האם והקטין גרים ביחידה נפרדת מבית הוריה והיא משלמת עבור שכירות כל חודש". שם בסעיף 72 "מבוקש לפסוק מזונות זמניים בסך 2050 ש"ח וכן בהוצאות מדור ויתר המחציות המקובלות".

בי"ז בכסלו תשע"ט ( 25.12.18), שבועיים לפני תום תוקף החלטת בית המשפט על המזונות הזמניים הוגשה ע"י האישה בקשה לביה"ד לקבוע מזונות זמניים וזו הוגשה לתגובת האב. בד' בטבת תשע"ט 10.1.2019) הוגשה תגובת האב ובה נטען בסעיף 43 כי "האישה והקטין עברו להתגורר בבית הוריה של האישה, בחדר בתוך ביתם. האישה לא נושאת בתשלומי מדור ואיננה גרה בדירה שכורה" ובסעיף 44 הוסף ונטען כי אין ללמוד מכך שבית-המשפט פסק הוצאות מדור בסך 300 ש"ח, שכן בית המשפט אינו נכנס לעובי הקורה בפסקו מזונות זמניים. בסעיף 74 לכתב ההגנה נוסף ונטען כי האישה מתגוררת בתוך חדר בבית הוריה ללא שירותים ומקלחת נפרדים או מטבח נפרד ולכן בית הדין מתבקש להוריד את חיוב המדור הזמני שנפסק בבית המשפט. בז' בטבת תשע"ט (13.1.2019) קבע ביה"ד כי הטענות יישמעו בפניו במועד הדיון הקרוב. מועד הדיון שנקבע לצדדים נדחה והאישה הגישה בקשה נוספת, בהחלטה מיום י' בשבט תשע"ט (16.1.19) קבע בית הדין כי "היות ולכאורה לפי דברי האב, האם מתגוררת בבית הוריה ואינה זקוקה למדור, על האב לשלם סכום חד פעמי של 1500 ש"ח עבור דמי מזונות וחינוך בגין החודש הנוכחי. החלטה קבועה תצא בע"ה לאחר הדיון הקרוב". מספר ימים לאחר-מכן חזר ביה"ד והחליט ביחס לבקשות דומות כי הטענות כולן יידונו במועד הדיון הקרוב.

ביום ה' באדר א תשע"ט (10.02.2019) נערך דיון בבית-הדין ובו נידונו כלל נושאים. להלן קטעים מפרוטוקול הדיון הנוגעים לשאלת חיוב דמי המדור:

בית-הדין: איפה היא גרה?

האישה: ביחידת דיור נפרדת.

האישה: אני משלמת וגרה אצלי הורי, 2800. זה כולל הכל.  

ביה"ד: זה כולל ארנונה, מים חשמל, ועד בית, טלפון?

האישה: אין לי טלפון שם.

ביה"ד: גז?

האישה: אין לי. יש לי גז חשמל.

ב"כ האישה: אדוני יכול לראות את ההעברות שלה. הנה, כל חודש היא מעבירה.

ביה"ד: חוזה שכירות בינה לבין ההורים?

ב"כ האישה: כן, עם עו"ד. חברתי אמרה שאין שירותים ומקלחת. יש. הוא צריך להגיד תודה, כי כל השכירויות שזה 4000 לא כולל מיסים.

ב"כ הבעל: אני רוצה להגיב על השכירות?

ביה"ד: אחרי זה.