|
|
תאריך פרסום : 15/04/2015
|  גרסת הדפסה
דנ"א
בית המשפט העליון
|
2591-14, 2597-14
06/04/2015
|
בפני כבוד הנשיאה :
מ' נאור
|
| - נגד - |
המבקשים בדנ"א 2591/14:
1. יעקב אפרתי- יורשה של המנוחה אסתר אפרתי ז"ל
2. דינה מימון-יורשתו של המנוח יצחק מימון ז"ל
3. המבקשים בדנ"א 2597/14: 1. גיל זנזורי- יורש המנוחה אסתר זנזורי ז"ל
2. אמיליה מנטין-יורשת המנוח ציון מנטין ז"ל
3. שולמית בוארון- יורשת המנוח שלום בוארון ז"ל
4. אריה אל-על- יורשי המנוחה ג'וליה אל-על ז"ל
5. פנינה לביא-יורשת המנוח ממוס לביא ז"ל
עו"ד אשר פדלון (בשם המבקשים בדנ"א 2591/14)
עו"ד דוד ידיד ועו"ד דורון עצמון(בשם המבקשים בדנ"א 2597/14)
|
המשיבה בדנ"א 2591/14 ובדנ"א 2597/14:
הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר
עו"ד יואב שחם
|
| החלטה |
- לפניי שתי בקשות לקיום דיון נוסף, אשר הדיון בהן אוחד, בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 24.2.2014, ב-רע"א 7136/12 וב-רע"א 8725/12 (להלן: פסק הדין).
- בפסק הדין נדון עניינם של מספר יורשים (המבקשים כאן) של מנוחים יהודים יוצאי לוב (להלן גם: ניצולי השואה או הניצולים). המנוחים הגישו בחייהם לרשות לזכויות ניצולי השואה (להלן: המשיבה או הרשות) תביעות לאשר להם תגמולים על-פי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 (להלן: החוק). לאחר שתביעות הניצולים נדחו על-ידי המשיבה, בהתאם למצב המשפטי ששרר באותה עת, הגישו היורשים, לאחר פטירתם של הניצולים, עררים לוועדת העררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים (להלן: הוועדה).
- בפסק דינו של בית המשפט העליון התעוררה השאלה הבאה: במקרה בו ניצול שואה יוצא לוב נפטר לאחר שתביעתו לתגמולים נדחתה כדין עוד בחייו, ומבלי שהגיש בעצמו ערר – האם ייתכן כי התגבשה זכותו לתגמולים באופן המאפשר ליורשיו לבוא בנעליו ולהגיש ערר בעניינו לוועדה? בית משפט זה, מפי השופט י' דנציגר, ובהסכמת השופטים י' עמית ו-נ' סולברג ענה בשלילה על שאלה זו ודחה את ערעורם של היורשים, הכל כפי שיפורט להלן.
הרקע לבקשות והליכים קודמים
- בשנים 2002-2001, הגישו מספר יהודים יוצאי לוב (מורישי המבקשים) תביעות לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. החלטות המשיבה (הרשות לזכויות ניצולי השואה) בעניינם, אשר דחו את התביעות, ניתנו בשנים 2003-2002 (ובמקרה אחד בשנת 2009), ועררים על החלטות אלו הוגשו, לאחר פטירתם של הניצולים, על-ידי יורשיהם בשנים 2010-2009.
- ביום 19.5.2011, דחתה וועדת העררים את טענתה המקדמית של הרשות, לפיה יש לדחות את העררים על הסף, בשל חלוף השנים מאז נפטרו הניצולים(ו"ע (ת"א) 2758-02-10). נקבע, בין היתר, כי הן שיקולים של רציפות ההליך המשפטי והן שיקולי מדיניות, תומכים בתוצאה כי זכותו של נכה לפי החוק, אשר הגיש בקשה מוצדקת לתגמול, לא תקופח אם נפטר בטרם הוכרה זכאותו – ולפיכך יוכלו יורשיו לממשה.
- המשיבה, אשר סברה כי היורשים מנועים מלערור על דחיית תביעות המנוחים בשל חלוף הזמן ממועד פטירתם, הגישה בקשות רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי יש לדון בבקשות רשות הערעור שהוגשו כאילו ניתנה רשות הערעור, ואף קיבל את הערעורים לגופם. בטרם נבחן את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, נציג סקירה קצרה של הרקע הנורמטיבי שבבסיס הזכות לתגמולים.
התשתית הנורמטיבית לזכאות לתגמולים לפי החוק
- תביעה לתגמולים על-פי חוק נכי רדיפות הנאצים תיבחן תוך זיקה לזכאותו של התובע לפי חוקי הפיצויים הגרמניים. זאת נוכח ההגדרה הקבועה בסעיף 1(א) ל"נכה" לפי החוק:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|