בעניין:
,ג' נ' מ' ה' ת"ז ------ (יליד 2016)
,ר' ד' מ' ה' ת"ז ------ (יליד 2018)
,ש' ת' מ' ה' ת"ז ----- (ילידת 2020)
החלטה
המבקש הגיש בקשה שכותרתהּ "בקשה לפינוי דחוף של הילדים למקום מבטחים ב-פלורידה לאור המלחמה וביטול צווי עיכוב היציאה".
בבקשה נטען כי הואיל וישראל מאז יום 07.10.2023 במצב מלחמה וצפויה פלישה לעזה בתוך ימים ספורים, מה שעלול לגרום להסלמה בגבול הצפון ול-"ממטרים של רקטות מלבנון אשר בקלות יכולים להגיע לביתם של הקטינים בXXX" ויש להורות למשיבה לפנות את ילדיהם הקטינים של הצדדים מישראל ללא דיחוי באניות החילוץ או טיסות החילוץ האמריקאיות. נכתב כי אחות המבקש נרשמה לטיסת חילוץ עם ילדיה והיא מוכנה ללוות את הקטינים בטיסה היות והקטינים הם אזרחי ארה"ב ועל-כן זכאים להשתתף בטיסות אלו. צוין כי הורי המבקש הם תושבי פלורידה. עוד נטען בבקשה כי טובתם הפיזית של הקטינים היא לא להימצא בישראל בה "משתוללת מלחמה עכובת דם", סכנה של פגיעת טילים או היתקלות עם מחבלים מתאבדים, וגם טובתם הפסיכולוגית היא שלא ייחשפו ל-"טריגרים מייצרי טראומה כגון צופרי האזעקה", חדשות מתפרצות בטלוויזיה, לחץ של חיפוש מחסה וכדומה.
נטען כי נוכח סעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב-1962, הורֵה מסור לילדיו חייב להסכים לחלון הזדמנויות על-מנת לוודא שילדיו בטוחים מכל סכנה. עוד נטען כי מחובתו של ההורה המשמורן, למצער, ליידע את ההורה האחר מה מצב הקטינים - והמשיבה לא עשתה כן. המבקש הפְנה לאמנה לזכויות הילד של האו"ם וטען כי הדרך להגן על הקטינים נוכח סכנת ההסלמה היא להטיס את הקטינים ממדינת ישראל ללא קשר לעמדת ההורה. המבקש הזכיר כי בשואה, כאשר הייתה הזדמנות לחלץ קטינים בלי הורים אל מקום מבטחים "ההורים היהודיים עשו זאת בלי לחשוב פעמיים" וכי גם "היטלר בעצמו הבין שילדי גרמניה בסכנה במרכזים אורבניים שתחת הפצצות". עוד הזכיר המבקש כי בימי מלחמות ארצות הבלקן, הפעיל האו"ם תכנית חילוץ לילדים בצו הומניטרי. נטען כי בית המשפט המחוזי והעליון נמנעו מלגרש לאתיופיה קטינים כל עוד מתחוללת שם מלחמה והם גם לא אישרו החזרת קטינים לאוקראינה בשל מלחמה המתנהלת שם. נטען כי בפסקי הדין הללו נכתב כי אלימות, רעב, שִטפונות ובצורת הם סיבה שלא לגרש קטינים מישראל, ועל כן הרי שעל אחת כמה וכמה, מקרים של "טילים רבי עוצמה, פצצות, מחבלים מתאבדים ברחובות עם פצצות או סכינים" הם מצבים המצריכים הגנה על דרך הפינוי מאֵזור המלחמה. המבקש טען כי פנה למשיבה והיא לא השיבה לפניותיו מאחר והיא רואה רק את טובת עצמה ולא טובת הקטינים. נטען כי המבקש פנה למשרד המשפטים האמריקאי ולמשרד המדינתי בפלורידה אך נמסר לו כי לא יוכל להכניס את הקטינים לרשימת המְתנה ללא הסכמת המשיבה או צו בית משפט.
המשיבה בתגובתהּ התנגדה לבקשה. נטען כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב משווע ומה שמסתתר מאחוריה היא בעצם "תכנית לחטיפת הילדים בחסות החוק". נטען כי המבקש זנח את ילדיו הזנחה פושעת, אינו משלם מזונות, אינו משלם הוצאות ילדיו, ניתק קשר עם ילדיו וזאת מבלי לתהות איזו טראומה הוא מותיר בנפשם. המשיבה הדגישה כי היא נמצאת בארץ ללא סיוע בני משפחה כשהיא נאלצת להתמודד עם ההזנחה הפושעת של המבקש, בעוד המבקש עסוק בניהול "טרור משפטי" נגד המשיבה ומי שבסביבתהּ. נטען כי המבקש מנותק מהקטינים פיזית, כלכלית ורִגשית ומסרב אפילו לקשר טלפוני עמם, וטענותיו בגדר מס שפתיים בלבד על-מנת להשאיר את הקטינים בארה"ב.
צוין כי עד היום אין לבית המשפט כתובת עדכנית של המבקש והמבקש ניסה בעבר למנוע שובם של הקטינים לישראל בעת ביקור בארה"ב בחודש יוני 2022, נקט בהליכים משפטיים וחשף את הקטינים לשוטרים עמם הגיע לשדה התעופה. אשר לאחות המבקש נכתב כי מדובר באחות המדברת בגְנות המשיבה והיא גורם עוין למשיבה ולקטינים. המשיבה טענה כי היא הדמות הדואגת לקטינים דאגה כנה ואמיתית, בפן הכלכלי, בפן הלוגיסטי, בפן הרִגשי, בפן הלימודי ובפן הבריאותי. נטען כי הורי המבקש לא פנו לקטינים ולוּ פעם אחת לשאול לשלומם, והמבוקש בבקשה מנותק מהמציאוּת העובדתית וממצבם הרִגשי של הקטינים. המשיבה הדגישה כי בבניין בו היא מתגוררת עם הקטינים יש מִקלט, כל ילדי ישראל נמצאים במרחבים מוגנים והיא דואגת לילדיה מקרוב כל יום, כל שבוע, כל חודש וכל שנה בעוד המבקש ניתק קשר עם ילדיו. המשיבה הדגישה כי המבקש אינו משלם מזונות והיא סומכת על מדינת ישראל, חיילי ישראל אשר מחרפים נפשם לשמור על ילדי ישראל והדאגה שמפגין המבקש מזויפת. המשיבה חזרה והדגישה כי דאגת המבקש אינה דאגה אלא רצונו להביא את הקטינים לבית הוריו בפלורידה על-מנת לקרוע את הקטינים מהמשיבה. נטען כי הקטינים אינם מכירים את הורי המבקש ואינם בקשר עמם מזה מספר שנים. עוד צוין כי אין למבקשת משפחה בארה"ב אלא בסלובקיה, למעט אחותה המתגוררת בXXX ואשר מתארת כי בעיר הפגנות נגד ישראל. המשיבה ציינה כי מדינת היהודים היא המדינה בה היא מרגישה בִטחון לגדל ילדיה, אין לה יכולות כלכליות לשלם הוצאות מִחיה ובתי מלון עבור שהות הילדים בארה"ב ואף לקטינה ש' אין דרכון אמריקאי בשל סירוב המבקש לחתום על הטפסים להנפקתו – ועל כן יש לדחות הבקשה.
האפוטרופוס לדין ציינה כי דאגת המבקש כי ילדיו ישהו במקום מִבטחים ברורה אך טובת הקטינים היא להישאר בישראל ולאפשר למשיבה לגדל את הקטינים בבִטחה, באהבה וביציבוּת שהיא מעניקה להם. צוין כי יש חשיבוּת לכך דווקא בימים אלו בהם יש חשיבוּת לשמירת השִגרה והיציבוּת בחיי הקטינים, מסגרות החינוך חזרו לשִגרת לימודים ולמעלה מכך – עתירת המבקש אינה ישימה כל עוד לא ברור עם מי הוא מבקש כי הקטינים ישהו, מאחר והוא מנותק מהם תקופה ארוכה, אין לכל הקטינים אזרחות אמריקאית ולמשיבה אין מקום בו היא תוכל לשהות עם הקטינים בארה"ב. בית המשפט התבקש לדחות בקשת המבקש.
בדיון שהתקיים בפניי, חזרו הצדדים על טענותיהם. האפוטרופוס לדין הוסיפה כי בהיות המשיבה ההורה המשמורן, הרי שאין להתערב בשיקול דעתהּ ולא ניתן לכפות עליה שליחת הקטינים מחוץ לגבולות ישראל. עוד נשאלה במסגרת הדיון השאלה האִם המבקש יוכל להבטיח השבת הקטינים לישראל באמצעות ערובּה כספית ומימון הוצאות שהייתם בחו"ל – בין אם ארה"ב ובין אם בסלובקיה.
לאחר שבחנתי עמדות וטענות הצדדים מצאתי לדחות הבקשה. ראשית אציין כי הבקשה הוגשה ביום 19.10.2023 והתייחסה לטיסות חילוץ המתקיימות בימים 16-18.10.2023. לטעמי, די בכך כדי לדחות הבקשה. מבלי לגרוע מהאמור יש לדחות את הבקשה גם לגופה. מדובר במבקש אשר ניתק עצמו פיזית מילדיו לאחר שיצא מגבולות מדינת ישראל. נִסיונות בית המשפט וגורמי טיפול לשמר קשר טלפוני וגם באמצעים חזותיים בין הקטינים ובין המבקש כשלו, בין היתר בשל חוסר שיתוף הפעולה של המבקש. למעשה, מאז חודש מאי 2023 לא היה קשר בין המבקש ובין הקטינים. בית המשפט, בהליך הקשור, אִפשר למבקש פעם-אחר-פעם ליצור קשר באמצעות עו"ס לסדרי דין לפעול לחידוש קשר אולם המבקש לא עשה כן עד כה.
נוסף על כך, המבקש אינו משלם את מזונות הקטינים שנפסקו והוצאותיהם ואינו מעורב כלל בחייהם. לא ניתן להתעלם גם מכך שאכן, כפי שציינה המשיבה, בחודש יוני 2022, כאשר הוּתר למשיבה לנסוע עם הקטינים לחו"ל לשם ביקור בארה"ב, נקט המבקש כנגדהּ בהליכים משפטיים על-מנת לנסות ולהשאיר את הקטינים בארה"ב – כל זאת כאשר ברקע תובענה מכוח חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א-1991 בהליך 17789-06-21 שהגיש המבקש כנגד המשיבה, ותביעתו נדחתה.
בנסיבות אלו, מקובלת עלי עמדת האפוטרופוס לדין והמשיבה כי לא ניתן לחייב המשיבה לשלוח את ילדיה מחוץ לגבולות ישראל בניגוד לדעתהּ והסכמתהּ. עוד אציין כי עם כל הכבוד לטענות המבקש בבקשתו בנוגע למסוכנוּת שהוא סבור שקיימת במדינת ישראל, אין הדברים מייצגים את המציאוּת כהווייתם. מדובר בקטינים המתגוררים בעיר XXX ועל פי הנתונים, בבניין בו הם מתגוררים מִקלט. חזקה על המשיבה כי היא מקפידה על הנחיות פיקוד העורף ובכך יש לשמור את בִטחונם של הקטינים.
המבקש ישלם למשיבה הוצאות ההליך סך 2,500 ₪ וסכום זהה לטובת לאוצר המדינה בגין ייצוג הסיוע המשפטי.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים ולאחר תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תסגור הבקשה ותמציא לצדדים ולאפוטרופוס לדין.
ניתנה היום, י"ז חשוון תשפ"ד, 01 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.
