ה"פ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
12537-10-14
25/05/2017
|
בפני שופטת בכירה:
ריבה ניב
|
- נגד - |
מבקשים:
1. אוריאל טולמסוב 2. דוידוב אלעזר 3. פאיזוב אבא 4. יוסף משה
עו"ד אמנון חכימי
|
משיבה:
ג'ורג'ט בן דיין עו"ד יגאל מזרחי
|
פסק דין |
1.לפניי תובענה הצהרתית בה עותרים המבקשים, להצהיר כי השטחים המהווים חצר בית הכנסת ושירותי בית הכנסת "עולי בוכרה", ברח' הברוש 10 בתל-אביב (להלן: "הנכס"), הינם בחזקת בית הכנסת ומתפלליו. עוד התבקש צו מניעה קבוע המונע מהמשיבה ו/או מי מטעמה להיכנס לשטחים אלו ולבצע בהם כל עבודה לרבות פתיחת פתח בדירת המשיבה לכיוון בית הכנסת.
2.המבקשים 1-3, הינם נציגי בית הכנסת "עולי בוכרה". יש לציין שלאחר הגשת המרצת פתיחה זו, המבקש 2 הלך לבית עולמו.
3.המבקש 4 הינו הבעלים של דירה הצמודה לדירת המשיבה. שתי הדירות גובלות, בצדן הצפוני, בשטח המכונה חצר בית הנסת. שירותי דירתו של המבקש 4 היו צמודים בקיר משותף לשירותי בית הכנסת, ואף הצנרת של שני השירותים היתה מחוברת זו לזו.
4.המשיבה הינה הבעלים של נכס על שטח הצמוד בצדו המזרחי לשטח המבקש 4, בבעלות משותפת, הרשומה בלשכת רישום מקרקעין (במושע) כחלקה 73 בגוש 7069. בצדו הצפוני של שטח המשיבה גובל בחצר בית הכנסת. לבית הכנסת.
5.לטענת המבקשים, נודע להם מהמשיבה ומי מטעמה, כי הם מעוניינים לפצל את דירת המשיבה לשתי דירות ,דרומית וצפונית. לצורך כך ביקשו לפתוח דלת כניסה לדירה הצפונית הגובלת בחצר בית הכנסת כדי שתשמש יציאה לדירה זו, בעוד שהכניסה לדירה הדרומית תיוותר הכניסה המקורית- מרחוב הרותם.
6.טוענים המבקשים, כי המשיבה הרסה את שירותי בית הכנסת וחלק מהגדר הצמודה לשירותים ובנתה שער כניסה במקום הגדר שהרסו המוביל אף הוא לשטח שאינו שייך למשיבה.
7.לטענת המבקשים, נאלץ ועד בית הכנסת לשכור שירותים כימיים בעלות של מאות שקלים כל חודש, שכן המשיבה ומי מטעמה מונעים שלא כדין מוועד בית הכנסת לקומם את השירותים הקיימים במקום מקדמא דנא.
8.לטענת המבקשים, הואיל ומתפללי בית הכנסת הינם בבחינת מחזיק בחצר בית הכנסת ובשירותים, ולנתבעת או מי מטעמה אין זכות לחזקה במתחם, זכאים המבקשים למתן הצו כמבוקש.
9.טוען המבקש 4 כי השירותים של דירתו היו צמודים בקיר משותף לשירותי בית הכנסת והצנרת הייתה מחוברת לצנרת שלו. מבקש זה תומך בבקשה ואף ביקש להצטרף לבקשה עקב עניינו בה במניעת פיצול דירת המשיבה וכן עקב העובדה שצנרת שירותי בית הכנסת הייתה מחוברת לשירותים שבדירתו מקדמא דנא.
10.מנגד טוענת המשיבה באמצעות בתה גב' סוזי בן-דיין, אשר היא זו שעסקה בשיפוץ הנכס, כי דין התביעה להידחות מאחר ובית הכנסת איננו אישיות משפטית, אשר ניתן להכריז לגביו כי הוא מחזיק בנכס.
11.עוד טוענת המשיבה, כי המבקשים 1-3 לא הצביעו על זכות כלשהי במקרקעין, לרבות זכות כלשהי בשירותים, הנקראים על ידם "שרותי בית הכנסת". לטענתה גם המצהיר מטעם המבקשים אינו בעל זכות במקרקעין.
12.לטענת המשיבה, המבקש 4 הצטרף לתובענה למנוע את פיצול דירת המשיבה, אולם נושא פיצול הדירה אינו מעניינו של המבקש 4. מה עוד שהמבקש 4 לא הצביע על מניעה כלשהי מבחינה חוקית לפיצול הנ"ל.
13.עוד מוסיפה המשיבה, כי המקרקעין עליהן הוקמו השירותים בעבר, הינם מקרקעין בבעלותה. יש להתייחס למבקשים ו/או מי מהם כפולשים למקרקעין.
14.לטענת המשיבה, המבקשים לא צירפו מסמך כל שהוא המראה כי השירותים ניבנו כדין, שהרי, לא היה היתר כלשהו לבניית השירותים, הם ניבנו שלא כדין.
15.דיון והכרעה
בהמרצת הפתיחה, עתרו המבקשים להצהיר כי השטחים המהווים חצר בית הכנסת ושירותי בית הכנסת "עולי בוכרה" ברחוב הברוש 10 בתל-אביב הינם בחזקת בית הכנסת ומתפלליו.
עוד עתרו המבקשים לצו מניעה האוסר על המשיבה להיכנס לשטחי בית הכנסת ולבצע בהם כל עבודה ו/או פעולה ו/או לפתוח פתח בדירת המשיבה לכוון שטח בית הכנסת.