מונחת לפני בקשה למתן צו מניעה זמני, שהוגשה מלכתחילה במעמד צד אחד. בבקשה מתבקש בית המשפט ליתן צו מניעה זמני שימנע מהמשיבים לבצע כל פעולה משפטית שהיא, מכל מין וסוג שהוא, בזכויות המשיב 1 בלא פחות מ- 24 נכסי מקרקעין, המפורטים בסעיף 1.א לבקשה. עוד מתבקש צו שיורה לרשם המקרקעין לרשום על זכויות המשיב 1 במקרקעין המפורטים בסעיף 1.א (1)-(3), (23) ו-(24) לבקשה, הערת אזהרה לרישום משכנתא לטובת המבקש, מכוח שטרי משכנתא שניתנו לו לצורך כך על ידי המשיב 1. זאת, עד למתן פסק דין בתובענה שהגיש המבקש כנגד המשיבים, שבמסגרתה הוא עותר לקבלת צו שיורה על רישום שטרי המשכנתא שניתנו לו על ידי המשיב 1 וכן לקבלת צו הצהרתי שלפיו זכויותיו על פי שטרי המשכנתא גוברות על זכויות המשיב 2 במקרקעין נשוא שטרי המשכנתא, ככל שקיימות לו זכויות כאמור.
1. רקע הדברים
המבקש, אברהם יהודה, הינו, על פי טענתו, איש עסקים המתמחה בהשקעות פיננסיות ובנדל"ן.
המשיב 1, רן חוגי, הינו בנו של המשיב 2, ששון חוגי, שהינו איש עסקים עתיר נכסים כבן 87, שבבעלותו, בין היתר, חברת ששון חוגי אחזקות בע"מ וחברות רבות נוספות. בשנים האחרונות מתגורר המשיב 2 בגיאורגיה.
ביום 31.1.13 נחתם בין המבקש לבין המשיב 1 הסכם הלוואה, שלפיו המבקש הלווה למשיב 1 סך של 3,300,000 ₪ (ההסכם צורף כנספח א' לבקשה). לטענת המבקש, סך של 1,300,000 ₪ שולמו למשיב 1 במזומן וסך של 2,000,000 ₪ שולמו בשיקים. בהתאם להוראות ההסכם, היה על המשיב 1 להחזיר את ההלוואה שנטל כדלקמן: סכום הקרן, בסך של 3,300,000 ₪, לאחר 48 חודשים מיום ההלוואה וסכום הריבית, בסך כולל של 1,200,000 ₪, בתשלומים חודשיים של 25,000 ₪ לכל חודש.
ביום 3.9.13 נחתם בין המבקש לבין המשיב 1 הסכם השקעה, שלפיו המבקש העביר למשיב 1 500,000$ כסכום השקעה לטובת קרן בבעלותו ובניהולו של המשיב 1 (ההסכם צורף כנספח ג' לבקשה). לטענת המבקש, הסכום האמור הועבר למשיב 1 בהעברה בנקאית. בהתאם להוראות ההסכם, המשיב 1 התחייב ליתן למבקש תשואה שנתית מינימאלית בשיעור של 36%, שאותה התחייב לשלם למבקש בתום כל שנה ובסך הכל למשך חמש שנים, כאשר בתום התקופה תושב הקרן בדולרים.
כאן המקום לציין, כי המשיב 1 איננו חולק על העובדה שהוא חתם על הסכמים כאמור וקיבל כספים מהמבקש, אולם לשיטתו הוא קיבל במסגרת ההסכם הראשון סך של 2,000,000 ₪ בלבד.
להבטחת קיום התחייבויותיו על פי ההסכמים האמורים, הפקיד המשיב 1 בידי המבקש שטרות משכנתא ללא הגבלה בסכום על מלוא זכויותיו במקרקעין הידועים כגוש 6210 חלקות 49-51 ברמת גן, גוש 6207 חלקה 666 תת חלקה 5 ברמת גן וגוש 6517 חלקה 169 בהרצליה (הם המקרקעין המצוינים בסעיף 1.א (1)-(3), (23) ו- (24) לבקשה).
לטענת המבקש, שטרות המשכנתא היו אמורים להירשם על המקרקעין עוד בטרם העברת הכספים נשוא שתי העסקאות. אולם, המשיב 1 פנה למבקש וביקש ממנו כי אלו לא ירשמו מיד, שכן חשש מאביו, הוא המשיב 2. המבקש הסכים ששטרות המשכנתא ירשמו בקרות אחד מהאירועים והמצבים המצוינים בסעיף 6 לכל אחד מההסכמים, הכוללים מצב בו המשיב 1 לא שילם איזה מבין התשלומים החלים עליו על פי ההסכם.
המשיב 1 לא שילם למבקש את תשלום חודש יוני בגין ההלוואה ואף הודיע למבקש, כי לא יוכל להחזיר לו את יתרת החוב בשתי העסקאות (אשר על פי הטענה עמדה באותה עת על סך של 4,125,000 ₪ בעסקת ההלוואה ועל סך של 1,400,000$ בעסקת ההשקעה), זאת עקב הסתבכות כספית. לאור זאת, ביקש המבקש לעשות שימוש בשטרי המשכנתא שמסר לו המשיב 1 להבטחת התחייבויותיו על פי ההסכמים. אולם, משביקש המבקש לרשום את שטרי המשכנתא האמורים על המקרקעין נשוא שטרי המשכנתא, נתגלה לו, כי המשיב 1 רשם עוד ביום 14.5.14 הערות אזהרה לטובת אביו, הוא המשיב 2, שלפיהן מלוא זכויותיו במקרקעין נשוא שטרי המשכנתא הועברו לאביו ללא תמורה.
או אז, הוגשה הבקשה נשוא ענייננו, שבה נטען, כי הערות האזהרה אשר נרשמו לטובת המשיב 2 משקפות עסקאות פיקטיביות שנועדו לחסום את רישום המשכנתאות על ידי המבקש. לעניין זה נטען, כי משפנה המבקש למשיב 1 וביקש לברר עמו מה פשר רישום הערות האזהרה, נשבע בפניו המשיב 1 כי לא עשה מאומה, כלומר כי לא פעל לרישום הערות האזהרה ואף נתן בידי המבקש מסמך בחתימתו המאשר זאת. נטען, כי מסמך זה מחזק את טענת המבקש, לפיה המשיב 1 כלל לא חתם על הבקשה לרישום הערת אזהרה במועד המוצהר והמאומת בבקשה על ידי עוה"ד אשר ערך את העסקה, אלא במועד מוקדם ולמקרה הצורך. בבקשה נטען, כי זכויות המבקש לרישום המשכנתאות הנ"ל שנחתמו ביום חתימת העסקאות גוברות מכוח דיני היושר על נושים מאוחרים של המשיב 1, קל וחומר נושה מדומה, חסר כל אינטרס הראוי להגנה זולת האינטרס לחסום את זכויות המבקש, כדוגמת המשיב 2. נטען, כי גם אם היה מדובר בעסקה אמיתית בין המשיב 1 לבין המשיב 2, הרי שביודעם שניהם כי נקשרה עסקה קודמת עם המבקש לרישום משכנתא, נדחית עסקתם מפני העסקה בין המבקש והמשיב 1, הקודמת בזמן.