ה"פ 5052-11-16 בעמ ואח' נ' בע"מ ואח'

המבקשים הגישו בקשה לסילוק על הסף של המרצת הפתיחה שהוגשה על ידי המשיבים. בנוסף, הגישו המבקשים בקשה להארכת מועד להגשת תגובה לגופם של דברים.

אקדים אחרית לראשית, ואציין כי נקבע בזאת דיון בהמרצת הפתיחה ליום 17.1.17 (שעה 8:30). במסגרת זו תידון, בין השאר, הבקשה לסילוק על הסף. בהחלטה זו אתמקד בבקשה לקבל אורכה להגשת תגובתם של המבקשים להמרצת הפתיחה לגופה.

לשיטת המבקשים, יש בבקשת האורכה כדי לייעל את הטיפול בתיק בהתחשב בטענות המקדמיות שהם מעלים, ובהן אי התאמת הסכסוך לניהול בדרך של המרצת פתיחה; קיומו של הסכם בוררות שחולש על הסכסוך; המשך ניהול בוררות בין הצדדים היום הזה; הצורך לעכב את ההליך הנוכחי נוכח המשך ניהול הבוררות; קיומו של מעשה בית דין בין הצדדים; שימוש לרעה בהליכי משפט וגו'. המשיבים מצדם מציגים תמונה שונה בתכלית. לשיטתם אין ממש באף לא אחת מעילות הסף שמציגים המבקשים. המשיבים עותרים לקבוע את התיק לדיון מהיר נוכח הסיכונים שהם חשופים אליהם, לטענתם. עוד הם טוענים כי אין לאפשר אורכה בהגשת התגובה של המבקשים לגופם של דברים, שכן בקשה זו היא בניגוד לדין.

צודקים המשיבים בכך שעל הסוגיה חולש פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 10227/06 בובליל נ' עו"ד אינדיג (פורסם באתר הרשות השופטת; 2007)(להלן: עניין בובליל). באותה פרשה פסק כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס כך (בפסקה 5 להחלטה):

המקרה הנוכחי מהווה דוגמה לדרך טקטית בה נוקטים לעתים משיבים בהמרצות פתיחה ונתבעים בתביעות שונות. תחת העלאת טענות לגופו של עניין בצד טענות דיוניות, מועלות אך ורק טענות דיוניות, שמטרתן להביא לסילוק על הסף או לתוצאה דומה.

והמשיך כב' השופט גרוניס וקבע (בפסקה 8 להחלטה):

...יכול היה המבקש לשאול ובצדק, מדוע נזקק הוא להגיש תשובה לגופה, אשר בדיעבד התברר כי אין בה צורך. ואולם, אין בית המשפט צריך לבחון את העניין אך ורק בעיני בעלי הדין שבהליך ספציפי. בית המשפט אחראי לכלל המתדיינים ולא רק לאלה העומדים בפניו בתיק מסוים. מנקודת מבט מערכתית, הנושאת עיניה לטיפול יעיל בכלל התיקים, עדיף הוא, דרך כלל, שתוגש תשובה להמרצת הפתיחה. זאת מן הטעמים שציינתי, אף אם בסופו של יום יתברר שהתשובה הייתה מיותרת. ניתן להציג את הדברים כהתנגשות בין האינטרס של המתדיין הבודד, במקרה זה המשיב בהמרצת הפתיחה, לבין האינטרסים של כלל המתדיינים. אלה הנזקקים לשירותיה של מערכת המשפט מעוניינים, כקבוצה, שההליכים יתנהלו ביעילות וכי יקטן משך הזמן מעת הגשתו של הליך ועד לסיומו. בהתנגשות זו חובה על בית המשפט להעדיף את האינטרס הקיבוצי של כלל המתדיינים, ובלבד שהעדפה זו לא תגרום לפגיעה בלתי מידתית בזכותו של בעל דין מסוים. ההתחשבות באינטרס של המתדיין הבודד תיעשה על דרך שימוש במכשיר ההוצאות.

לבסוף יש לציין כי כב' השופט גרוניס הותיר פתח למתן אורכה להגשת התגובה לגופה (בפסקה 9 להחלטה):

יחד עם זאת, יהיו מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ראוי יהיה ליתן ארכה לבעל דין להגשת טענותיו לגופם של דברים (בין אם מדובר בכתב הגנה, בבקשת רשות להתגונן, בתשובה להמרצת פתיחה או במצבים דומים). זאת, כאשר מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות.

בנסיבות המקרה שלפני, אין לי צורך להתייחס, כבר כעת, לעוצמתן של טענות הסף שהעלו המבקשים (ועניין זה ידון, כאמור, בדיון הקרוב). השתכנעתי כי מתן מענה לגופה של המרצת הפתיחה לא יטיל עליהם "משאבים רבים ביותר שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין".

המרצת הפתיחה עוסקת בשאלה האם התנאים שנקבעו "בפסק בוררות ביניים" (שניתן ביום 10.12.13), שכבר נדון בבית משפט זה, התקיימו אם לאו. המשיבים טוענים כי התנאים לא התקיימו, ואילו המבקשים טוענים כי טענות המשיבים אינן נכונות. כך או כך, המענה לשאלה האם התקיימו התנאים אם לאו אינו אמור להיות כה מורכב, וודאי שאין הוא אוחז באותה מורכבות שמכניסה את ענייננו לחריג הצר שנקבע בעניין בובליל, המאפשר דחייה של הגשת התגובה לבקשה "במקרים חריגים ויוצאי דופן", ובהם בלבד. ודאי שאין די בהעלאת טענות סף כדי להכניסנו לגדר החריג; ובנוסף, הצגת מכלול התמונה תאפשר לבית המשפט לנווט את דרכו בתיק באופן מושכל יותר.

תוצאה

על רקע זה אני דוחה את הבקשה למתן אורכה להגשת תגובה להמרצת הפתיחה.

נקבע בזאת דיון בתיק ליום 17.1.17 שעה 8:30.

המבקשים יגישו תגובתם להמרצת הפתיחה לגופה עד ליום 15.1.17 שעה 12:00. עד אז יוכלו להגיש עותק מעודכן של בקשתם לסילוק על הסף, אליו יצורף תצהיר ערוך כדין (ולא במתכונת של תצהיר תומך בעתירה). עד מועד זה ימציאו את כתבי הטענות שיגישו גם למשיבים.

שאלת ההוצאות בגין בקשה זו תשוכלל בשלב סיום הטיפול בהליך.

המזכירות מתבקשת לשגר החלטה זו לצדדים בפקס' ולוודא קבלתה טלפונית, נוכח מועד הדיון הקרוב, ולוחות הזמנים שבהחלטה זו.