בפני המרצת פתיחה, שעניינה חיובי תשלום בגין צריכת מים.
רוברט כהן (להלן –המבקש) הוא בעל עסק לממכר חמוצים ושימורים ב"שוק הכרמל", המצוי ברחוב הכרמל 9 בתל אביב (להלן –הבאסטה). המבקש הוא לקוח של מי אביבים 2010 בע"מ, חברת המים והביוב של תל אביב (להלן –המשיבה).
לטענת המבקש, בבאסטה היה ברז ששימש לשטיפת ידיים ולשתייה. לטענתו, לפני כשנתיים החלה המשיבה לחייבו בגין צריכת מים גבוהה מזו ש"אליה היה רגיל". לטענתו, לאחר פניות חוזרות ונשנות, נשלח טכנאי מטעם המשיבה, שקבע כי מקור צריכת המים הגבוהה הוא בגניבת מים בשל "חיבורים פיראטיים" לחלק בצנרת, שבין שעון המים האישי של המבקש לבין שעון המים הראשי. המבקש פנה למשיבה וביקש, שתסיר את "החיבורים הפיראטיים" ותשיב לו כספים בגין חיובים מהעבר המשקפים את גניבת המים. לטענת המבקש, המשיבה העבירה את האחריות לגניבת המים לכתפיו, במובן זה שהורתה לו להתלונן במשטרה. אולם המבקש נמנע מלעשות כן בשל חששו מפני גורמים עבריינים, שידם במעל. בנוסף, בקשתו לקבל חשבונות מים שוטפים החל מיום 1.1.2012 לא נענתה במלואה, והמבקש קיבל פירוט חיובי מים בגין 4 חודשים בלבד.
המבקש עותר לסעדים הצהרתיים כמפורט: הפרשי צריכת המים שבגינם חויב מקורם בגניבת מים, האחריות הבלעדית בגין הפרשי צריכת המים מוטלת על המשיבה, אין לחייב את המבקש בגין הפרשי צריכת המים, על המשיבה להשיב למבקש את הסכומים שנגבו ממנו בגין הפרשי צריכת המים.
לטענת המשיבה, המבקש חויב כדין. בנוסף, הסעדים שהתבקשו על ידי המבקש נוגדים את דיני המים, לרבות את חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 ואת כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011. לטענת המשיבה, כללי המים הם שמסדירים את נושא חיוב הצרכנים בצריכת מים משותפת ואילו הכללים אליהם הפנה המבקש אינם רלוונטיים עוד.
דיון
הבקשה שבפני מושתת על הטענה לפיה, "גונבים מים לאור יום" (ראו דברי ב"כ המבקש בעמ' 2 לפרוטוקול), זאת מעבר לצריכת המים עליה אמור המבקש לשלם. חיובי צריכת המים מהמבקש היא כמפורט בתצהיר מהנדס מים מטעם המשיבה (להלן- תצהיר המהנדס): המשיבה החלה לספק למבקש מים בחודש ינואר 2012. חיובי צריכת המים הם עבור צריכת המים הנרשמת "במד משויך" וכן עבור חלקו היחסי בהפרשי צריכת המים המשותפת, שבין המד הראשי לבין המד המשויך של כל אחת משמונה יחידות בבניין (להלן – הפרשי צריכת המים).
אלא שלטענת המבקש הפרשי צריכת המים מבטאים, בין היתר, צריכת מים על ידי מי שאינו מחובר למד משויך: "מדובר בבעלי באסטות שבנו מעל החנויות שלהם דירות פיקטיביות והם משכירים אותם לפיליפינים ולסודנים מאז החשבון שלי מ-120 ₪ קפץ ל-600 ₪. מעקלים לי את חשבונות הבנק. היה אצלי נציג מטעמם והוא ראה את החיבורים הפיקטיביים והפנו אותי למשטרה"(עמ' 2 לפרוטוקול). קרי, המבקש מציין, שיש לשייך את הצריכה העודפת לצרכנים, שאינם מחוברים למד מים משויך, צורכים את המים בפועל ואינם מתחלקים בהפרשי צריכת המים.
בעדותו ציין המבקש כי, "...שלחו לי אדם מטעם שבודק אם יש גניבות מים והוא בא ואמר שיש בפירוש גניבת מים מהבניין, גניבה מהשעון הראשי. התקשרתי אליהם עשר פעמים לפחות, עוה'ד שלי הקליט אותם, הם אמרו לי לגשת למשטרה, אני לא תאגיד מים אני בסך הכל צרכן קטן של כמה קוב מים בחודש..., אני כל פעם רואה את השש מאות שקל ואני משתגע, הייתי מקבל מאה עשרים ש'ח בחודש. לכל אחד יש שעון פרטי, ויש שם שני שעונים גדולים ומשם נגנבים מים, אבל אותם זה לא מעניין, מעניין אותם לקחת את הכסף שלהם" (עמ' 7 לפרוטוקול). עוד מפנה המבקש לכך שבס' 6 לתצהיר המהנדס עולה למעשה, כי הוצע לצרכנים להזמין שרברב על מנת שזה "יינתק כל חיבור בלתי חוקי לקו המים השייך להם". המבקש לומד מהאמור, כי המשיבה מכירה בחיבור בלתי חוקי ובגניבת המים.
אולם למעשה, המשיבה אינה מסכימה עם הנחת היסוד של גניבת המים הנטענת על ידי המבקש. לטענת המשיבה, מדובר בשינויים בצנרת שביצעו הצרכנים בעצמם ב"רשת המים הפרטית" וטוענת, כי אין בידה את הכלים, הסמכויות או התקציבים הנדרשים כדי שתוכל להסדיר את רשת המים הפרטית, זאת להבדיל ממד המים הראשי (ראו ס' 12, 13 לסיכומי המשיבה). זאת ועוד, בניגוד לטענות המבקש לפיהן, נציג מטעם המשיבה בדק וקבע, שמדובר בגניבת מים ניצב תצהיר המהנדס הקובע כך: "בשנת 2013 פנה המבקש בטרוניה בדבר חיובי הצריכה המשותפת והובהר לו שאת החשד שלו שיש גניבת מים מהצנרת המשותפת עליו ועל שכניו לבדוק שכן מדובר בצנרת המשותפת. לא מצאתי סימוכין לכך שמישהו מעובדי המשיבה קבע כי המקור לצריכה המים בה חויבו הצרכנים הוא גניבת מים" (ס' 9 לתצהיר, ההדגשה הוספה).
ואכן המבקש נמנע מלצרף מסמך כלשהו או ראיה אחרת יש בה כדי ללמד על כך, שמי מטעם המשיבה קבע שמדובר בגניבת מים.
המבקש הפנה לתמליל שיחה, שנערך בין ב"כ המבקש לבין נציגת המשיבה. בסיכומיו טוען המבקש, כי מתמליל השיחה ניתן ללמוד, שמים נגנבים באמצעות חיבורים פיראטיים בצנרת הפרטית (ס' 5 לסיכומי המבקש). להלן חלקי השיחה הרלוונטיים:
עו"ד רועי: יש חיבורים פיראטיים. נכון? על זה אין לנו מחלוקת שיש חיבורים פירטיים.
שרי: יש יחידות דיור ע'פ ממצאי הביקורת... אני רואה שיש יחידות דיור על גג הבניין שלא מופיעות ברשומות הארנונה...
עו"ד רועי: והם מחוברים לצנרת בעצם והם צורכים מים בצורה לא חוקית?
שרי: נכון
...
עו"ד רועי: אז בעצם המצב שנוצר עכשיו ברור לנו שמישהו אחר צורך את המים האלה אבל אתם בעצם מחייבים את הלקוח שלי, זה בעצם המצב שכרגע?
שרי: זה המצב שנוצר נכון(עמ' 2, 3 לתמליל).