|
תאריך פרסום : 13/03/2016
| גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום באר שבע
|
57003-11-15
06/03/2016
|
בפני השופטת:
נעם חת מקוב
|
- נגד - |
מבקשת:
עדנה חיון חיים גלעדי עו"ד חיים גלעדי
|
משיב:
בנק לאומי סניף בע"מ עו"ד אורי יוגנד ואח'
|
פסק דין |
המבקשת הגישה תביעה בדרך של המרצת פתיחה לסעד הצהרתי המורה על בטלות שטרות משכנתא.
בתשובתו להמרצה, העלה המשיב (להלן: "הבנק") טענה כי הסמכות לדון בתביעה זו נתונה לבית המשפט המחוזי ועל כן יש לסלקה על הסף. לטענת הבנק, הסעד המבוקש בבקשה הוא סעד של ביטול משכנתא וסעד זה על פי סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984 (להלן: "החוק") המגדיר את סמכות בית משפט השלום בענייני מקרקעין, אינו נתון לבית משפט השלום. יתר על כן, סכום החוב המובטח על ידי שטרות המשכנתא עולה על סך של 5.3 מיליון ₪ ועל כן גם עולה על גבול הסמכות הכספית של בית משפט השלום.
הוריתי למבקשת להתייחס לשאלת הסמכות העניינית תחילה ובתגובתה הביעה המבקשת עמדתה כי היות שהיא עותרת לסעד הצהרתי, הרי ששאלת הסמכות נגזרת משוויה הכספי של ההצהרה המבוקשת. לטענת המבקשת שטרות המשכנתא המקוריים, אשר היא טוענת לבטלותם היו בסכום של 1 מיליון ₪ כל אחד וביחד 2 מיליון ₪ ועל כן מדובר בהליך הנתון לסמכותו העניינית של בית משפט זה. עם זאת המבקשת אינה עומדת על ניהול ההליך בבית משפט זה וככל שתתקבל עמדת הבנק כי הסמכות אינה נתונה לו ביקשה המבקשת כי ההליך יועבר לבית המשפט המחוזי ללא צו להוצאות ואלה תיקבענה בתום ההליך.
נראה כי צודק הבנק בטענתו כי הסמכות לדון בהליך זה אינה נתונה לבית משפט השלום, הן משום שעניינו "תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין" והן משום שוויו כפי שאפרט להלן.
התביעה מנוסחת כבקשה לסעד הצהרתי על בטלות שטרות המשכנתא מדעיקרא. מדובר בשטרות משכנתא הרשומים בלשכת רישום המקרקעין. אין מדובר בתביעה שעניינה חזקה או שימוש במקרקעין, על כן בהתאם לסעיף 51(א)(3) לחוק, התביעה איננה בגדר סמכותו של בית משפט זה.
ראה בהקשר זה למשל רע"א 4/97 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ. כהן ואח' שם נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית המשפט המחוזי מאחר שמתבקש במסגרתה גם סעד של ביטול תוקף משכון. שם מדובר היה במשכון הרשום ברשם המשכונות ומושכנו הזכויות החוזיות בדירה. כב' הנשיא א. ברק קבע:
"... אשר לשאלת הסמכות – אמנם עומדות למשיבים טענות רבות שעניינן כספי, אולם לא שוכנעתי כי יש במסקנת בית המשפט קמא כי עומדת לדיון גם שאלת תוקף המשכון משום עילה להתערבותנו בדרך של רשות ערעור."
ראה עוד בש"א (ת"א) 21508/05 אפרים נ. ג'אנח שם נקבע על ידי סגן הנשיא י. זפט, באמרת אגב:
"למעלה מן הצורך אוסיף, כי תובענה לביטול משכון על זכויות במקרקעין היא תביעה אחרת הנוגעת למקרקעין והיא באה בגדרה שלה הסיפא בסעיף 51(א)(3) השוללת את סמכות בית המשפט השלום."
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|