האם ירושה עתידית שצפויה חייבת לקבל לאחר פטירת אמה (אשר עודנה בחיים בעת הגשת הבקשה) נחשבת "נכס בעל ערך" בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל באופן המצריך את דחיית בקשתה למתן הפטר

תמצית הבקשה:

בקשה דחופה מטעם הנושה למתן צווים

החלטה

לפניי בקשה למתן צו הפטר על פי פרק ז'1 סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967 (להלן: "החוק").

הבקשה למתן הפטר הוגשה ביום 8.7.2018.

החייבת, גב' ======- הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים ביום 19.2.14 .

חובותיה של החייבת ב-10 תיקים הכלולים בתיק האיחוד עומדים במועד הגשת הבקשה ע"ס של 484,035 ₪ חובותיה מגיעים ביום כתיבת החלטה ע"ס של 575,563 ₪.

החייבת ילידת 1964 גרושה ונשואה בשנית אם לילדים בגירים ומתגוררת ברחוב ===== 116 בהרצליה פיתוח עם בעלה ועם ילדיה הבגירים.

החייבת צירפה לבקשתה  העתק מהסכם יחסי ממון, אשר נחתם בינה לבין בעלה ובו צויין כי הנכס בו מתגוררים בני הזוג היה והינו בבעלותו הבלעדית של בעלה.

להסכם זה ניתן תוקף של פס"ד בביהמ"ש בשנת 2007 –

=

=

=

החייבת עובדת כמטפלת לילדים ומשתכרת כ-5,500 ₪ (בשאלון צויין סך של 4,500 ש"ח ואולם בעדותה הצהירה כי החייבת משכורתה עומדת ע"ס של 5,500 ש"ח) החייבת הבהירה כי משכורתה משולמת לה במזומן או בהעברה בנקאית.

בחקירתה הבהירה החייבת  כי הרכב שהיה בבעלותה מסוג קרייזלר הורד מהכביש ואינו שמיש. באשר לרכב של בנה, השיבה החייבת כי הרכב משמש בעיקר את בנה לעבודתו  אך לעיתים משמש גם את יתר בני הבית לרבות אותה.

בהסכם יחסי הממון שצירפה קיימת התייחסות לחברה בשם ======= אשר כל אחד מבני הזוג זכאי ל-50% מרווחיה.

החייבת הבהירה כי החברה ====== אינה פעילה מזה 4 שנים בשל מצב כלכלי גרוע של החברה ובשל מצבו הבריאותי של בעלה אשר עבר מספר אירועים.

בעלה של החייבת מתקיים מקצבת זקנה בסך של כ-3,000 ש"ח והחייבת מקבלת השלמת הכנסה בסך ל כ-1,000 ש"ח.

החייבת ציינה כי בניה מסייעים בהוצאות השוטפות של הבית בסכומים לא קבועים.

ביום 17.2.20 התקיים בפניי דיון במסגרתו נחקרה החייבת.

בתום הדיון - ומאחר והצדדים היו חלוקים בשאלת זכאות הכספים לקבלת זכויות מכח ירושת אביה של החייבת - ניתנה החלטה המורה לחייבת להמציא מסמכים שונים.

ביום 18.2.20, יום לאחר הדיון - הוריתי לצדדים להגיש סיכומים ולהתייחס תחילה לטענה משפטית אחת ויחידה - היא נושא הירושה העתידית של החייבת מכח צוואת אביה ונקבע כי לאחר הכרעתי בשאלה זו - ייקבע דיון נוסף במסגרתו ייחקרו בעלה ובנה של החייבת, כמו כן נקבע כי על החייבת להגיש מסמכים שונים.

לבקשת החייבת למתן הפטר  הוגשו שתי התנגדויות.

האחד - ע"י בנק לאומי - ביום 26.12.19.

השניה - ע"י בנק איגוד - אשר עתר בבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות עד לאחר שהחייבת תמציא את המסמכים הנדרשים ביחס לנכס המקרקעין אותו ירשה מאביה. לפיכך - ההתנגדות טרם הוגשה בפועל.

טענתה היחידה של הזוכה - בנק לאומי בהתנגדותה מתייחסת לעובדה שבהתאם לצו קיום צוואת אביה של החייבת - עולה כי אביה המנוח של החייבת  הותיר אחריו זכויות במקרקעין (בית מגורים) בה מתגוררת אמה של החייבת וכי החייבת זכאית לרשת, על פי הצוואה 1/5 מהזכויות במקרקעין אלו, וזאת לאחר אריכות ימיה של אמה.

לטענת הזוכה- בנק לאומי - זכויות אלו אמורות להילקח בחשבון במסגרת בחינת בקשתה של החייבת למתן הפטר.

יצויין כי בתגובת/סיכומי בנק לאומי לשאלה אליו נדרש להתייחס מכח החלטתי מיום 18.2.20, לאחר הדיון ,הכליל בנק לאומי נושאים נוספים אשר לא נכללו בהתנגדותו ועל כן יובהר כי אינני מתירה הרחבת חזית זו והטיעונים אשר לא נכללו בהתנגדות - אינם יכולים להיות מועלים בדרך זאת במסגרת תגובה לעניין ספציפי וברור ועל כן ההתנגדות שהודגשה היא ההתנגדות שתתברר. 

בנק איגוד הגיש כאמור בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות - עד לאחר שהחייבת תגיש את המסמכים שנדרשה ביחס לעזבון אביה וצוואתו.

עיון בצוואת אביה המנוח של החייבת אשר נפטר ביום 9.1.05 מעלה כי הלה ציווה את רכושו  לבני משפחתו באופן הבא:

=

=

=

=

בהתאם לצוואה - החייבת זכאית לקבל לאחר אריכות ימיה של אמה - זכויות בנכסי מקרקעין בגן יבנה. לחייבת אין אפשרות לקבל  בפועל את חלקה בעזבון אביה אלה לאחר אריכות ימיה של אמה המתגוררת כיום בבית המוגדר בצוואה כמגרש א'.

הזוכות אשר הגישו התנגדות טענו כי יש לקחת בחשבון במסגרת השיקולים לדיון בבקשת החייבת למתן הפטר מחובותיה, את הנכסים הללו אותם (חלק מהם) זכאית החייבת לרשת ביחס עם אחיה - לאחר אריכות ימיה של אמה ולדבריהן, אין להתעלם מהם.

לטענת הזוכות על פי הוראות החוק - נכס מוגדר גם כזכות עתידית - כך - המונח "נכס" בחוק ההוצאה לפועל מוגדר "לרבות זכות קיימת או עתידה", כן ההגדרה ל"נכס" בפקודת פשיטת הרגל כוללת "מקרקעין ומטלטלין...לרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, רווח וזיקה מכל הגדר שהוא בין הווים ובין עתידיים...".

לפיכך - לשיטת הזוכות - לא מתקיים בחייבת תנאי הסף הנדרש בסעיף 69י'3(א)(3) ולפיו "אין לחייב נכסים בעלי ערך הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת שניתן לממשם לפי פקודת פשיטת הרגל...".

לשיטתן - לחייבת קיימים נכסים בעלי ערך.

החייבת טוענת מנגד, כי אין לקחת בחשבון את הירושה העתידית שעה שבפועל - אמה שתבדל"א בחיים -ואין המדובר בנכס הניתן לעיקול או למימוש כיום, אלא בתאריך עתידי כלשהו בלתי ידוע.

לאחר שקראתי ושמעתי את טענות החייבת ואת טענות הזוכים - מצאתי לקבל את טענת החייבת ולפיה לא ניתן לראות בזכויות מכח ירושת אחד ההורים - המצווה על הזכויות בנכסים רק לאחר פטירת ההורה השני - כנכס בעל ערך הניתן למימוש. ולהלן אבאר נימוקיי:

הזוכות הפנו בסיכומיהן לפסה"ד בע"א 8488-18 בעניין זמירה משקל  נ' עו"ד רונן בצלאל אשר ניתן ע"י ביהמ"ש העליון ביום 17.6.19, (להלן:  פסה"ד בעניין זמירה משקל) אלא שאין הנדון דומה לראיה.

בפסה"ד בעניין זמירה משקל - התגלה כי החייבת ירשה זכויות בדירת מגורים של אמה לאחר שקיבלה צו הפטר מותנה ובטרם קיבלה את ההפטר החלוט, והחייבת לא דיווחה אודות הזכויות  הללו לנאמן על הליך פשיטת הרגל, לכן עתר הנאמן לביהמ"ש בבקשה לבטל את ההפטר החלוט - בקשה שהתקבלה בשל העובדה שהחייבת נהגה בחוסר תום לב בשל אי דיווח על הזכויות שקיבלה בתקופה שבין צו ההפטר המותנה לבין זה החלוט.

מבחינת לוחות הזמנים - פסה"ד בעניין זמירה משקל שונה מהעניין הנדון בפניי שכן  בענייננו, החייבת טרם קיבלה זכויות כלשהן בפועל - אלא קיימת ירושה עתידית ביחס לזכויות בנכסי מקרקעין אותן תהא החייבת זכאית לקבל בפועל רק לאחר אריכות ימיה של אמה ולא כיום.

כב' השופט י' עמית מציין מפורשות בפסה"ד בעניין זמירה משקל כי אילו קבלת הזכויות הייתה מתבצעת לאחר קבלת ההפטר החלוט - לא היה הנאמן רשאי לדרוש מהחייבת להפקיד כספים כלשהם בעקבות קבלת הירושה לטובת הנושים. וניתן ללמוד ולהבדיל מהדברים שנפסקו בפסה"ד האמור לענייננו -

"המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת השפעתם של אירועים מאוחרים על מעמדו של החייב לאחר שניתן לו הפטר מותנה. טרם ניכנס לעומק הסוגיה, נבהיר את גבולות הדיון ואת קווי המתאר הברורים. הפטר הוא נקודת סיום אפשרית של הליך פשיטת רגל, אך אין מניעה לבטלו אם התגלה שהוא ניתן על בסיס תשתית עובדתית שגויה, ובפרט אם החייב התנהג בחוסר תום לב והסתיר עובדות מהנאמן ומבית המשפט. המצב שונה כאשר חלה התפתחות עובדתית לאחר שניתן הפטר, כגון התעשרות של החייב. בדרך כלל השאלה תתעורר כשההתפתחות העובדתית לא הייתה צפויה וניתן להעלות על הדעת מקרים של מוות, זכייה בהגרלה וכיוצא בזה. לדעתי התפתחות עובדתית מעין זו - לאחר הפטר חלוט אינה מצדיקה לבטל את ההפטר ולפתוח מחדש את הליך פשיטת הרגל. בהתאם, אם במקרה הנדון אמה של המערערת הייתה נפטרת לאחר שניתן הפטר חלוט, הנאמן לא היה רשאי לדרוש מהמערערת להפקיד את כספי הירושה לטובת הנושים, להבדיל, ברי כי התפתחות שמשנה את מצב הנכסים של החייב לפני שניתן הפטר מותנה - היא רלוונטית לצורך החלטה על היקף הסכום שעליו לשלם כדי לזכות בהפטר, אילו זה היה מצב הדברים בענייננו, אין חולק כי המערערת הייתה חייבת לדווח על כך ובית המשפט היה מתחשב בכספי הירושה לצורך החלטה על הפטר"

הנה כי כן - מדברים אלו של כב' השופט עמית - ניתן ללמוד כי קבלת כספים מכח ירושה - בעקבות פטירת הורה לאחר מתן ההפטר - אינה מחייבת או מצריכה מהחייב להפקיד כספים כלשהם כתנאי למתן ההפטר.

וניתן להשליך ולממוד מהדברים על העניין שבפנינו מדרך של קל וחומר שכן - אם קובע כב' השופט עמית כי הנאמן אינו מחוייב לדרוש מחייב להפקיד כספים לאחר מתן הפטר בעקבות אירוע שהתרחש לאחר מתן ההפטר בפועל - קל וחומר שלא ניתן למנוע קבלת הפטר לחייב בטרם התקיים האירוע אשר בעקבותיו צפוי החייב לקבל זכויות או כספים ולא ניתן לראות בירושה עתידית זו כנכס בעקך ערך הניתן למימוש הקיים לחייב ואשר בגינו אין ליתן לו הפטר (או יש לדרוש ממנו להפקיד כספים כתנאי למתן ההפטר).

הבחינה של התקיימות תנאי הסף לרבות תנאי הסף המתייחס לקיומם של נכסים בעלי ערך -  נעשית בעת ההליך ולא לאחריו.

ההליך אמור להיות ברור וודאי ולא ניתן להותיר "פתח" וסיכוי לפתוח את הדברים בעקבות אירועים שאינם תלויים בחייב במועד בלתי צפוי. החייב אינו אמור להישאר חשוף פן ההליך יבוטל כל ימי חייו.

סעיף 69י'3(א) לחוק ההוצאה לפועל קובע 4 תנאי סף שהבדיקה בדבר התקיימותם נעשית במועד הגשת הבקשה.

כמו התנאי המתייחס להיותו של החייב מוגבל באמצעים במשך 4 שנים או התנאי המתייחס לגובה החובות בעת הגשת הבקשה - כך גם התנאי המתייחס לכך שלחייב אין נכסים בעלי ערך - ביום הגשת הבקשה, ולא בעתיד - הקרוב או הרחוק - אלא היום - בעת הגשת בקשתו.

העובדה שבצוואה אביה של החייבת מוזכרות זכויות אותן תירש החייבת לאחר אריכות ימיה של אמה - אין משמעותה שכיום יש לה זכות ממשית כלשהי - ובוודאי לא כזאת הניתנת לעיקול, למימוש ולמכירה. הזכות טרם התגבשה ולא ניתן לדעת מתי תתממש ומה יהיה מצבה ביום העתידי האמור.

בעת בחינת בקשת חייב למתן הפטר - החייב נבחן במצבו דהיום -הן מבחינת חובותיו והן מבחינת נכסיו וזכויותיו. אכן ככל שמדובר בזכות עתידית אותה זכאי החייב לקבל בתאריך קרוב מוגדר וברור - יתכן ויש לבחון כמה מוגדר וכמה קרוב התאריך בו צפוי החייב לקבל את הזכות או הנכס ויתכן ותוצאת ההכרעה תהיה שונה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות ואולם - לא דומה זכות שצפויה להתקבל בעקבות תביעה שהגיש במסגרתה צפוי חייב לקבל סכומי כסף גדולים בתאריך קרוב לזכות לקבלת 1/5 מעזבון אב - רק לאחר פטירת האם, מועד שהינו בלתי ידוע לאיש.

לא בכדי - בתיקון 57 לחוק ההוצאה לפועל - רוכך התנאי המתייחס לקיומו של נכס בעל ערך והתווספה פסקה המתייחסת לשיקול דעת הרשם בעת קביעת היותו של נכס בעל ערך תוך התחשבות בעלויות מימושו וקיומה של תועלת לנושים ממימושו. בענייננו - לא ניתן לעקל או לממש את הזכות העתידית הקיימת לחייבת כיום - ולא ניתן להותירה באי ודאות ביחס לבקשתה למתן הפטר - כאשר הזכות לא התגבשה ואינה קיימת בפועל כיום. כיום - לחייבת אין נכס.

חייב המגיש בקשה למתן הפטר - אינו צריך להיות חשוף לאורך שנים לאפשרות שיקרה מקרה המזכה אותו בזכויות או בכספים באופן שיסכן את ההפטר שלו ויביא לביטולו. המטרה של מתן הפטר לחייב מוגבל באמצעים שעומד בתנאי הסף היא בדיוק הפוכה - לאפשר לו לצאת לדרך חדשה - ללא חובות העבר - ולצמוח בכל המובנים - ואם מצבו הכלכלי ישתפר - מכל סיבה שהיא - שאינה כוללת חוסר תום לב או הסתדרת מידע במהלך הליך ההפטר- יש לברך על כך ולא להקשות עליו.

התעשרות עתידית או מצב כלכלי עתידי שיכול להתרחש ולהתקיים אצל חייבים - אינו דבר רע. להפך. חייב אינו חייב להישאר כזה לעד. ולחברה בכללותה ייטב לו חייבים יצאו ממעגל החובות וממצב כלכלי קשה.

לו תתקבל טענת הזוכים בענייננו - יתכן שכמות רבה מאוד של חייבים לא היו זוכים לקבל הפטר- שכן יתכן שלהוריהם קיים נכס מקרקעין אשר החייבים זכאים לרשת חלק ממנו בעתיד לבוא ולכן לא נדרשו החייבים בשום שלב להצהיר על נכסי הוריהם שבחיים אלא רק על נכסים אשר ירשו בפועל מעזבון הוריהם או שבחרו להסתלק מן העזבון.

לנוכח כל האמור לעיל אני קובעת כי ירושה עתידית כמו זו שירשה החייבת מאביה,  אינה זכות הניתנת לעיקול, למימוש או למכירה.

כיום לחייבת אין נכס בעל ערך ועל כן אני קובעת כי החייבת אינה נדרשת להגיש כל מסמכים ביחס לנכסי המרקעין המוזכרים בצוואת אביה, ואתם תהא עתידה לרשת לאחר אריכות ימי אמה.

לפיכך - אני קובעת כי החייבת עומדת אף בתנאי הסף הקבוע בסעיף 69 י' 3(א)(3).

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, והעובדה שהתנגדות בנק לאומי התייחסה לנושא הירושה בלבד - הרי שההתנגדות שהוגשה ע"י בנק לאומי- נדחית.

החייבת תגיש המסמכים המפורטים בהחלטתי מיום 17.2.20 בתוך 20 ימים מהיום.

ב"כ בנק איגוד תגיש התנגדותה בתוך 30 ימים וזאת ככל והיא עודנה עומדת על זכותה להגיש התנגדות חרף קביעותיי לעיל.

בעלה ובנה  של החייבת ייחקרו בדיון שיתקיים ביום 15.7.20  בשעה 12:00.

הצדדים יהיו ערוכים לסיכומים בע"פ בתום הדיון.