פסק
דין
1. הצדדים הסמיכו את ביתהמשפט לפסוק בתובענה זו בפשרה, על יסוד כתבי הטענות, על נספחיהם, וטיעוני הצדדים בכתב, ועלפי הוראות סעיף 79א' לחוק בתיהמשפט [נוסח משולב], תשמ"ד1984, כאשר מוסכם על הצדדים כי גבולות הפסיקה הם בין רף תחתון של 0 ש"ח לבין תקרה של 20,000 ש"ח.
2. התובע הוא בעל עסק למתן שירותי אינסטלציה.
הנתבעת היא חברה העוסקת, בין היתר, במתן שירותי מידע עסקי.
עניינה של התביעה הפיצוי התובע בגין פרסום לשון הרע.
3. במסגרת שירותי מידע עסקי, פרסמה הנתבעת באתר האינטרנט שלה, המשרת את מנוייה - לקוחות עסקיים ואחרים - בדף שכותרתו 'אורות אדומים', כי חשבונו של התובע בבנק ישראל הוגבל עלפי חוק שיקים ללא כיסוי, תשנ"א1981, למן יום 19/5/2005 ועד ליום 18/5/06.
4. לית מאן דפליג כי חשבון הבנק של התובע בבנק ישראל מעולם לא הוגבל כלל. התובע טוען כי המידע שמסרה הנתבעת אודותיו מהווה פרסום לשון הרע, מאחר שיש בו ובמשלוחו לצדדים שלישיים כדי לפגוע במשלחידו ובמקצועו, וכדי לבזותו.
5. באישור בנק ישראל (שצירף התובע) מיום 14/6/05 נקבע כי נכון ליום 14/6/05, לא נכלל חשבונו של התובע בקובץ הלקוחות המוגבלים של בנק ישראל. יחד עם זאת, בנק ישראל ציין באישורו כי ככל שהתובע שותף בחשבון בו מוגבל השותף האחר בנסיבות מחמירות, הרי שאותו חשבון יהיה מוגבל במשיכת שיקים, עד לסיום מועד ההגבלה עלפי החוק.
6. הנתבעת אינה מכחישה את הפרסום הנטען. להגנתה טוענת היא, כי שיקים של בנק הפועלים, סניף 536, חשבון מס' 42756, עליהם רשומים פרטיהם של התובע ושל צד ג', עפרה ארביב, אשתו של התובע, חזרו עקב הגבלת חשבון זה.
לכתב הגנתה צירפה הנתבעת העתק אישור מבנק ישראל מיום 8/3/06, ולפיו חשבון מס' 42756 בסניף 536 של בנק הפועלים (ללא ציון שם בעלי החשבון) הוא חשבון מוגבל עד ליום 18/5/06.
7. טוענת הנתבעת, כי בנסיבות אלה לא ידעה, ולא יכולה הייתה לדעת, אודות הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע, ולפיכך טוענת היא להגנות הקבועות בסעיפים 15(1), 15(2), 16(ב) ולהקלה הקבועה בסעיף 19 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה1965.
ד י ו ן
אין מחלוקת על כך שאשת התובע, עפרה ארביב, צד ג', היא בעליו של חשבון בנק מס' 42756 בסניף 535 של בנק הפועלים. אין חולק גם על כך שאשתו של התובע, צד ג', היא שהוציאה שיקים מן החשבון המוגבל, כאשר שמו של התובע מתנוסס עלגבי השיקים כאחד מבעלי החשבון. אין מחלוקת על כך שהתובע לא היה מעולם בעלים של החשבון, לא לבדו ולא במשותף עם אשתו, כאמור באישור בנק הפועלים מיום 22/5/06. כמוכן, אין עוררין על כך שהתובע לא היה מורשהחתימה בחשבון, לא לבדו ולא במשותף עם הגב' ארביב.
טענת התובע שלא ברור לו כיצד ומדוע נרשם שמו על השיקים שהופקו, על החשבון, היא טענה המתקבלת לצרכי פסקדין ועלפי ההסדר הדיוני, לאחר שנטענה בכתב התשובה (סעיף 6).
כך גם מתקבלת לצרכי פסקדין זה טענת התובע, ולפיה רישום שמו עלגבי טפסי השיקים היא "טעותסופר", הואיל ואין לו כל זכות בחשבון, לא כבעלים ולא כמורשה.
עוד נקבע בזאת לצרכי פסקדין זה, כי התובע מעולם לא חתם על שיקים מחשבונה של אשתו, לא בשמו ולא כמורשהחתימה של רעייתו. וכן, כאמור, אין חולק על כך שאף לא אחד מכל חשבונות הבנק של התובע עצמו בכל בנק שהוא בישראל הוגבל כלל ועיקר.