1. בהליכי כינוס נכסים, בתוך תחום המשפחה, קיים ניגוד אינטרסים מובנה.
2. מחד - הרצון להביא למיטוב המחיר, ע"י שימוש בהליך של התמחרות, ובעיקרון התחרות בשוק החופשי. מאידך - השיקולים בתוך תחום המשפחה, וביניהם הרצון להביא הליך לסיום מהיר (מתוך הכרה כי עצם התמשכות ההליך גורמת נזק), שיקולים של טובת קטינים (במקרים המתאימים), ושיקולים של מתן עדיפות לבני המשפחה, על פני צדדי ג'.
3. במסגרת ניגודי אינטרסים אלו, צצה לא אחת השאלה, מהי הדרך הראויה והיעילה להביא לפירוק שיתוף במקרקעין, לסיום התמחרות, והדברים נדונו בפסיקה.
4. ברע"א 972/10 פלוני נ' פלונית ואח' מיום 3/3/10, אימץ כב' ביהמ"ש העליון את הכרעת כב' ביהמ"ש המחוזי בעמ"ש 22501-08-10. הכלל הוא כי "התמחרות לפיה יש זכות לצד חיצוני להתמחרות, לאחר שזו הסתימה, להציע הצעה במחיר גבוה יותר, אינה הוגנת. מצד שני שמירת זכותו של היורש להשוות להצעה הגבוהה ביותר במהלך ההתמחרות כשהוא נוכח בה הינה הוגנת, שכן עדיין פתוחה הדרך למתחרה להציע הצעה גבוהה יותר ובכך גם לקדם את מטרת ההתמחרות שהיא מקסום רווחים".
5. כב' ביהמ"ש העליון מבהיר (אף בנסיבות המיוחדות במקרה הנ"ל, לאור נוסח ההחלטה שניתנה לאחר ההתמחרות), כי אין הגיון בכך שמותר למבקש להציע הצעתו לאחר שההתמחרות הסתיימה. יש לפרש את התנהלות פירוק השיתוף, וההתמחרות, באופן אובייקטיבי ולא על יסוד הבנה אובייקטיבית של מי מהצדדים. יש להעדיף "
האינטרס של הזוכה התמים בהתמחרות שנערכה כדין".
6. כב' ביהמ"ש העליון קובע כי באיזון בין זכות הקניין ומעמד הבעלים המשותף, לבין הרצון למכור הנכס בתמורה הגבוהה ביותר, רשאי בעל הנכס להשוות המחיר,
אולם במסגרת ההתמחרות
(סעיף 24 לפסה"ד), שכן יש להתחשב גם בציפיות המשתתפים בהתמחרות.
7. א. מנגד, לאחרונה, ניתן בבע"מ 17/11 פס"ד נוסף בפני ביהמ"ש העליון (פסה"ד מיום 2/1/11), בו אושר פירוק שיתוף שלא על דרך מקסום הרווחים, תוך מתן עדיפות למשיבה לרכוש הזכויות, בדרך עליה הורה כב' ביהמ"ש לענייני משפחה. עיינתי ארוכות בפס"ד זה. דומני כי אין להקיש מפס"ד זה, באופן אשר ישנה ההלכה הנזכרת ברע"א 972/10.
ב. ראשית, פסה"ד בבע"מ 17/11 מתייחס לדרך פירוק השיתוף, המקצה נכסים בעין, ולא למועד בו יש להציע הצעות במסגרת התמחרות.
ג. שנית, במסגרת בע"מ 17/11, נקבעה דרך פירוק השיתוף בהחלטות קודמות, ורק לעת המימוש נזכר המשיב לערער. די היה בכך כדי לדחות טענות המשיב. כל הערכאות ראו בטענות המשיב משום "טעות בכדאיות".
ד. שלישית, במסגרת בע"מ 17/11, לא נעשתה פגיעה באינטרס הסתמכות של צד ג' אשר היה שותף להליך ההתמחרות.
ה. רביעית, השיקול של הותרת מחזיק בדירה (ומקל וחומר כאשר מעורבים קטינים), למול שאלת מקסום הרווח, וכן שאלת יכולת השיקום של צד מקום בו מעורבים גם הליכי גירושין, למול אינטרס כלכלי צר של שותפות עסקית בין אחים, מאבחן אבחנה של ממש בין פסקי הדין הנ"ל.
ו. לשיקולים המיוחדים לתחום המשפחה, ראה עמ"ש (חי') 766/08.
8. משכך, סבורני כי בענייננו חלה הלכת רע"א 972/10 במלואה. שבתי ועיינתי בהודעת הכונסים מיום 16/1/11. עיון בהודעה יעלה כי המציע הנוכחי היה שותף מלא להתמחרות אשר נערכה בפני הכונסים, ואף הציע ההצעה שעובר להצעה שנבחרה כהצעה זוכה. לא זו אף זו - כעולה מעיון בפרוטוקול ההתמחרות, נתאפשר למציע להפסיק ההתמחרות, להתייעץ ולשקול מהלך ההתמחרות לשפר הצעתו. לאחר שקלא וטריא, הודיע המציע כי "יוצא הוא מההתמחרות" ושיק הבטחון שמסר, הוחזר לידו.
9. משאושרה הצעת צד ג', ונסתיימה ההתמחרות, יש להניח כי נוצרה הסתמכות צד ג'. מקל וחומר כאשר ניתנה החלטה הקובעת את צד ג' כזוכה בהתמחרות.
10. כונסי הנכסים יפעלו לאלתר כאמור בהחלטתי מיום 16/1/11. ניתן יהיה לפרסם החלטה זו בהשמטת שמות הצדדים.
11. המזכירות תשגר לכונסי הנכסים.
ניתנה היום, כ' שבט תשע"א , 25 ינואר 2011 , בהעדר הצדדים.
ניצן סילמן, שופט
_______________