החובה להוכחת הדין הזר לצורך התרת נישואין

1. בפניי בקשה להבהרת החלטתי מיום 10.02.16 המורה לתובעת להגיש חוות דעת של הדין הזר במקום עריכת הנישואין, דהיינו חוות דעת של הדין באוקראינה.
2. במסגרת הבקשה נטען, כי מאחר שמקום מושבם של בני הזוג היה בישראל, היה על בית המשפט לדון בבקשה על פי דיני מדינת ישראל ואין צורך בחוות דעת של הדין הזר ומכאן שאין מניעה ליתן פסק דין בהעדר הגנה.
3. התובעת ביססה את טענתה על סעיף 5 (א) לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בינלאומית), התשכ"ט- 1969 (להלן: "החוק").
4. סעיף 5 לחוק קובע את ברירת הדין בבית משפט לענייני משפחה באופן הבא:

             ".  (א)   בית משפט לענייני משפחה ששיפוטו נקבע לפי חוק זה ידון בעניין לפי סדר ההעדפה הבא:

(1)   הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני הזוג;

(2)   הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג;

(3)   הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני הזוג;

(4)   הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין –

ובלבד שבית המשפט לא ידון לפי דין כאמור אם חלים על פיו דינים שונים על שני בני הזוג או אם לא ניתן לפיו לערוך גירושין."

5. בענייננו, שני הצדדים הינם אזרחים ישראלים ומקום מושבם המשותף של הצדדים היה בישראל. הסיפא של סעיף 5 הנ"ל קובעת "שבית המשפט לא ידון לפי דין כאמור אם חלים על פיו דינים שונים על שני בני הזוג או אם לא ניתן לפיו לערוך גירושין". במקרה דנן, בו אחד הצדדים הוא יהודי והשני חסר דת, לא חל עליהם אותו דין אישי ולא ניתן על פי הדין בישראל לערוך גירושין. על כן, לא ניתן להחיל על בני הזוג את הדין הישראלי.

כפי שנקבע בר"ע (חי') 224/00 ארונוב יבגניה נ' קוזנקוב ויקטור (ניתן ביום 28.02.00):

"עפ"י הדין "הפנימי" הנזכר בסעיף 5(א)(1), היינו הדין הישראלי, חלים על בני הזוג דינים שונים, ובסיפא של סעיף 5(א) לחוק נאמר, שלא ייבחר דין מתוך הדינים המפורטים בסעיף 5(א) על פי סדר העדיפות המפורט שם, "אם חלים על פיו דינים שונים של בני הזוג" ...האלטרנטיבה ההולמת גם את המקרה דנן היא זו שבסעיף 5(א)(4) לחוק".

6. מכאן, ברירת הדין המתאימה בענייננו, הינה החלופה הרביעית ולפיה הדין החל, הוא הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין, דהיינו הדין באוקראינה.
7. במקרה של התרת נישואין, לא ניתן להסתמך על חזקת שוויון הדינים. יש להוכיח את הדין הזר ולא ניתן לפסוק בהעדר הגנה. כפי שכתבה פרופסור סיליה וסרשטיין פסברג בספרה משפט בינלאומי פרטי (הוצאת נבו, 2013) בעמוד 769:

"חזקת שוויון הדינים אינה יכולה לחול בתחום זה. ההסדרים הישראליים בענייני נישואין וגירושין אינם בעלי תחולה טרטוריאלית אחידה אלא משתנים בהתאם לדתו של האדם. מדובר בתחום שבו לא סביר להניח שדין זר אזרחי כלשהו יהיה דומה לדין ישראל. אדרבה, ידוע כי הדינים הישראליים המהותיים שונים מאוד מאלה הנוהגים במדינות אחרות. על פי רוב מסקנה זו מובילה לכך שמי שאינו מוכיח את הדין הזר שעליו הוא סומך, טענתו תדחה"