חלוקת רכוש - כריכהתנות

רקע וטענות:

לפנינו טענות הצדדים בעניין החזר ההלוואה אותו נתנו הורי האיש לצדדים לצורך קניית דירת הצדדים המשותפת בכפר סבא.

לטענת האיש מדובר בהלוואה של 500 אלף ₪ שהוריו שילמו עבור רכישת הדירה, ועליהם להשיב את הסכום הזה להוריו. לחילופין הוא טוען שגם אם מדובר במתנה, הרי שמן הדין מתנה זו צריכה לחזור כדין מתנות מורדת שחוזרות.

לדברי האישה, מעולם לא היה הסכם הלוואה כלשהו ביניהם, ולפיכך אין סיבה להחזיר את הכספים.

הצדדים קיבלו בקניין לפי חוק יחסי ממון ובשיקול דעת רחב, כמובא בהסכם הגירושין של הצדדים. כך בהסכם הגירושין מיום 24.12.18:

"הצדדים קיבלו בקניין שביה"ד יפסוק לפי חוק יחסי ממון לפי שיקול דעת רחב של ביה"ד".

עוד יש לפנינו דו"ח אקטואר, שמסקנתו שהבעל צריך להעביר כ- 120 אלף ₪ לאישה לצורך איזון המשאבים ביניהם.

להלן תמצית הנתונים בתיק:

הצדדים נישאו בשנת 2006 ולהם שלושה ילדים. בשנת 2012 התחילו בהליך רכישת דירה בכפר סבא בסכום של כשני מיליון ₪, והשלימו את הרכישה בסוף שנת 2013. ההורים של האב עזרו בסכום של 500 אלף ₪, האיש עצמו הוסיף מאה אלף ₪ מכספי פיצויים שלו. כמיליון ₪ לקחו הצדדים משכנתא משותפת והיתרה מכספי הצדדים.

בנוסף, רשומה ע"ש הצדדים דירה ברמת השרון לגביה מתנהל דיון משפטי בביהמ"ש לע"מ. להלן תמצית הנתונים לגבי דירה זו מאחר ויש צורך להבין את המתרחש בדירה זו בשל השפעתה על הדירה בכפר סבא נשואת פסק הדין הנוכחי.

דירות:

לצדדים שתי דירות הרשומים על שמם. דירה בכפר סבא שנרכשה ע"י שני הצדדים ורשומה על שמם בשווה. הדירה שווה כ- 2.5 מיליון ₪ ויש עליה משכנתא כיום של כ- 700 אלף ₪.

כמו כן לצדדים דירה הרשומה על שמם ברמת השרון. בשנת 2015 הצדדים רכשו את הדירה ברמת השרון מדודה של האישה תמורת 1.8 מיליון ₪, כאשר המחצית של האישה ניתנה לה במתנה, והחצי של האיש ניתן לו תמורת תשלום של 900 אלף ₪. הסכם מכר זה, מוטל בדיון בביהמ"ש, כאשר לטענת המוכרת הדודה של האישה ואם האישה, המכר בטל כי התמורה מעולם לא הועברה, אך מכל מקום כיום הדירה רשומה ע"ש שני הצדדים בשווה.

ההלוואה:

לטענת האיש, הוריו נתנו לצדדים הלוואה של חצי מיליון ₪ עבור רכישת הדירה בכפר סבא, ולפיכך הוא תובע לקבל בחזרה את התמורה. כמו כן, הוא דורש לקבל 100 אלף ₪ כספי פיצויים שאינם ברי איזון ואשר הושקעו בקניית הדירה. לחילופין, הוא טוען שמדובר במתנה שעל האישה להחזיר עקב הפירוד והגירושין ביניהם.

יובהר מיד, טענת ההלוואה אינה מתקבלת. ברור לכאורה שאין מדובר בהלוואה אלא לכל היותר במתנה של ההורים של הבעל, כך עולה מהעובדה שאין לפנינו כל מסמך הלוואה מחייב או בדל של מסמך כזה, כך עולה מהעובדה כי לא נערך כל הסכם ממון כזה או אחר, וגם מהעובדה שהאיש מיאן להביא לעדות את אביו שלטענתו יודע על ההלוואה. כך בדיון מיום 16.5.19:

בית הדין:       איך אני יכול לדעת? תוכיח לי, אם זה הלוואה היא תשלם

הבעל:            אני יכול להביא לפה את אבא שלי, גם אמא שלה יודעת