תפ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
48082-12-17
10/08/2021
|
בפני השופטים:
1. אריאל ואגו - אב"ד 2. אלון אינפלד 3. אריאל חזק
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל עו"ד מורן גז מפמ"ד
|
הנאשם:
זאהי אבו ג'ודה עו"ד נאשף דרויש עו"ד ליל פטישי
|
החלטה |
השופט אלון אינפלד:
לפנינו בקשת הנאשם, באמצעות באי כוחו, לפסול חלק מאמרות הנאשם בחקירה, במשטרה ובשב"כ, בהן מודה כי נטל חלק בתכנית לרצוח חייל וליטול את נשקו, וכן כי שיתף פעולה עם אחיו חאלד, לאחר שהאח רצח בפועל את החייל רון יצחק קוקיה ז"ל ואף נטל את נשקו. שיתוף פעולה, המתבטא בשיבוש החקירה ופעולות סיוע לאחר מעשה, במרכזן סיוע להחבאת הנשק.
בתחילת המשפט, טענה הסנגוריה לקיומן של מגוון פעולות פסולות של החוקרים, הכוללים לחץ פיזי, איומים פסולים, מניעת שינה, תנאי החקירה, תנאי הכליאה ועוד. אולם, לאחר תחילת החקירה הנגדית של הנאשם, ביקשה הסנגוריה לצמצם את "טענות הזוטא" עצמן, והעמידה את טענתה על הדרישה לפסילת הודאות הנאשם בשלב האחרון של החקירה בלבד, בטענה כי תרגיל חקירה קונקרטי היה פסול. לפי טענת ההגנה, הנאשם החליט להודות במעורבות רחבה במעשי אחיו, רק לאחר שהוטעה על ידי מדובב לחשוב כי המדובב בקשר עם עורך דין ששכרה משפחת הנאשם, וכי התקבל "מסר מהסנגור", לפיו רצון המשפחה הוא שיתאים גרסתו לגרסת אחיו שהפלילו. טענת הפסול מיוסדת הן על סעיף 12 לפקודת הראיות, בטענה שנוכח התרגיל אין לראות ההודיה ככזו שניתנה באופן "חופשי ומרצון", והן על יסוד דוקטרינת הפסילה הפסיקתית, מבית המדרש של הלכת יששכרוב ובנותיה.
ההגנה הבהירה, כי הטענות לעניין תנאי החקירה והכליאה בעינן עומדות במישור העובדתי, וישמשו במשפט כטענות לעניין משקל. לפיכך, המדינה הרחיבה בראיותיה לסתור טענות אלה, לרבות בעדי הזמה. אולם, טענות וראיות אלה נוגעות בעיקרו של דבר למשפט העיקרי, ורובן לא תיבחנה לעומק בהחלטה זו.
לגבי האירועים שנטען כי התרחשו בשלב תרגיל החקירה, הודיעה הפרקליטות ביום 1.6.20, כי אין המדינה מאשרת כי היו מדובבים בתיק זה או כל תרגיל חקירה אחר. אולם, המדינה הודיעה שלא תביא ראיות לסתור הטענה בדבר "מסר מהסנגור", משיקולי חיסיון. כן הודע, כי המדינה מניחה, שבהעדר ראיות לסתור, בית המשפט יקבע "שמה שטען הסנגור הוא מה שהיה", היינו כי הנאשם אכן הוטעה לקבל "מסר מהסנגור" מפי המדובב. עם זאת, המדינה חולקת על קיומו של קשר סיבתי בין אירועי תרגיל החקירה, ככל שהיו, לבין הודיית הנאשם.
בעדותו, הנאשם הכחיש כי אמר חלק נכבד מהאמרות שיוחסו בשלב החקירה האחרון. בכך, ניסה להשמיט הקרקע מתחת להגשת ההודיות, בטענה שאין הם אמרותיו כלל. אין מנוס מבדיקת טענה זו גם כן, למלוא עומקה.
הדיון להלן ייפתח בתיאור הרקע הפרוצדוראלי במשפט. לאחר מכן, יתואר מהלך החקירה בשב"כ ובמשטרה, כמו גם גרסאות הנאשם כפי שנרשמו שם. בשלב הבא ינותחו עדויות החוקרים ועדות הנאשם במשפט. שלב זה של ההחלטה יורד לפרטי הפרטים של העדויות, ואתנצל על האריכות, אך אין מנוס מכך לשם הגעה לממצאי מהימנות. ממצאים, הנדרשים לבירור הטענה החמורה לפיה החוקרים רשמו בזדון דברים שהנאשם כלל לא אמר. לאחר מכן נבחנת טענת "המסר מהסנגור" במישור העובדתי, היינו הטענה לעצם התרחשות האירוע. כן נבדק, אם תרגיל זה הוביל להודאת הנאשם במיוחס לו. לאחר קביעת הממצאים, נבחנת הטענה המשפטית בדבר הפסול בתרגיל, כדי להכריע בשאלת הקבילות.
פ ר ק
|
פסקה
|
הרקע וההליך
|
1
|
האישום
|
2
|
מענה וטענות "זוטא"
ההליכים בהקשר למשפט זוטא
|
|