תפ"ח
בית המשפט המחוזי נצרת
|
37502-02-17
14/07/2021
|
בפני השופטים:
1. אסתר הלמן - ס.נשיא - אב"ד 2. יפעת שטרית 3. סאאב דבור
|
- נגד - |
המאשימה:
מדינת ישראל
|
הנאשמים:
1. גולן הייב– נדון
.2 פרג' הייב – נדון
.3 פידה הייב – נדון
.4 מוחמד הייב - נדון
.5 ראמי הייב– נדון
.6 האיל הייב – נדון
.7 חוד אבטחה בע"מ 514124502 – הסדר טיעון
.8 שעלאן פלאח– הסדר טיעון
.9 כנפי עטלף שירותי אבטחה בע"מ
.10 גאנם פלאח.
.11 מקיפי מרום 300 בע"מ - נדונה
.12 פאדי סויטאת - כתב האישום נגדו נמחק
.13 נימר פלאח - נדון
.14 ד.ס. בטחון וייעוץ בע"מ
.15 דוד סלע
.16 אדם שליט - נדון
.17 בת-אל שליט– כתב האישום נגדה נמחק
.18 טלעת אבו ג'אמע (עצור בפיקוח)
.19 ליאור אבטחה בע"מ
.20 מובילי עירון בע"מ
.21 תאג אבטחה בע"מ
.22 שיר ושי נכסים בע"מ
.23 נץ פלוס בע"מ
.24 לייק נץ המערב בע"מ
.25 עארף תימור סלאמה– הסדר טיעון
.26 אורגן אבטחה ושרותים בע"מ – הסדר טיעון
.27 סמג אבטחה 2. שמירה ונקיון בע"מ - הסדר טיעון
.28 אלכסנדר אקסלרוד
.29 יבגני ויסמן - הפסקת הליכים
.30 רמדאן מפארג'ה
.31 מ.ס. קילנור בע"מ
|
החלטה |
- בראשית שנת 2017 הוגש כתב אישום כנגד 31 נאשמים. לחלקם יוחסו עבירות סחיטת דמי חסות באיומים במסווה של שירותי שמירה, והכל במסגרת ארגון פשיעה ותוך ביצוע עבירות מס והלבנת הון. לאחרים (שהם הנאשמים הרלוונטיים להחלטה זו – להלן: "הנאשמים"), יוחסו עבירות שתרמו להגשמת העבירות שבוצעו על ידי ארגון הפשיעה הנ"ל, וזאת באמצעות הלבנת הון ועוד.
- כבר בשלב מוקדם של ההליך ביקשו הנאשמים להפריד את משפטם זה מזה. המאשימה התנגדה לכך נחרצות מטעמים ראייתיים בשל הקשר ההדוק בין הנאשמים - מחשש כי הפרדת המשפטים תביא לקביעות עובדתיות סותרות וכן מטעמי יעילות – פיצול ההליכים היה גורר אחריו שמיעתם של אותם עדי תביעה במסגרת הליכים מקבילים. בהחלטתנו מיום 15/9/2017 קיבלנו את עמדת המאשימה ודחינו את הבקשה להפרדת המשפטים.
מאז התקיים מספר רב של ישיבות, בהן נשמעו עדים רבים מאוד, ולמעשה פרשת התביעה הגיעה כמעט לסיומה (ביום 4/7/21 נעתרנו לבקשת המאשימה לחזור בה מהצהרתה "אלה עדיי" ולהוסיף 2 עדי תביעה שלאחריהם תושלם פרשת התביעה).
- בפנינו כיום בקשת המאשימה להפריד את משפטם של הנאשמים 18 עד 24 מעניינם של יתר הנאשמים, ולחלופין, להורות על שינוי סדר הנאשמים בכתב האישום. על פי המפורט בבקשה ובטיעוני ב"כ המאשימה בעקבות הודאותיהם של הנאשמים 7, 8, 25 – 27 בכתבי האישום המתוקנים שהוגשו בעניינם, הצטמצמה יריעת המחלוקת וכיום היא מתמקדת במערכת היחסים בין הנאשמים 9 ו – 10 לבין נאשם מס' 18 והחברות שבשליטתו (נאשמות 19 – 24). לפי הנטען, דברים שמסר נאשם מס' 18 בחקירתו במשטרה מהווים גרסה המפלילה לא רק אותו, אלא גם את הנאשמים 9 ו- 10.
לטענת המאשימה "יש חשש ממשי כי נאשם 18 ימנע מלהעיד להגנתו ובכך ייווצר עיוות דין שיפגע ביכולת לחשוף את האמת בפני בית המשפט". המאשימה מוסיפה, כי הגם שלנאשם מס' 18 יש זכות קנויה בדין שלא להעיד, החלטתו לעשות כן תיצור "כשל טכני" שימנע מהמאשימה לעשות שימוש בדברים שמסר נאשם זה כנגד נאשמים אחרים. האפשרות לזיכוי הנאשמים 9 ו – 10 מחמת אי הבאת ראיות מספקות, או מחמת הספק שיכול להיפתר באמצעות דבריו של נאשם מס' 18, תהווה, כך לטענת המאשימה, כשל טכני, ותפגע קשות באינטרס הציבורי לחשוף את כל האמת ולעשות משפט צדק.
המאשימה סבורה כי "לא ניתן היה לבקש את הפרדת המשפט בשלב אחר של ההליך זולת השלב הנוכחי", זאת בהתחשב בכך שמרבית העדים שהעידו בעניינם של נאשמים 9 ו – 10 הם רלוונטיים גם כנגד נאשמים 18 עד 24 ולו הופרד הדיון בשלב מוקדם יותר, היה הדבר יוצר עומס כבד על המערכת בשל הצורך לשמוע את העדים פעמיים.
המאשימה הוסיפה כי הפרדת המשפטים בשלב זה לא תפגע בהגנת הנאשמים. הסיבה לכך היא שפרשת ההגנה עדיין לא החלה והנאשמים מכירים היטב את גרסאותיו של הנאשם מס' 18 בחקירה. עוד טענה המאשימה כי מבחינתה פשוט יותר היה להמתין עד לשלב פרשת ההגנה של הנאשם מס' 18 ורק אז, אם יבחר שלא להעיד, לבקש את הפרדת הדיון, אלא ששלב זה יהיה מאוחר לניהול פרשת ההגנה על ידי הנאשם מס' 10, ולכן ייגרם לו עיוות דין אם יופרד הדיון בשלב ההוא.
המאשימה מפנה לסעיף 88 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ"), וטוענת כי השימוש בסעיף זה ראוי שייעשה גם במצבים כגון דא, וזאת על מנת למנוע עיוות דין.
- לחלופין, "על מנת למנוע הליך מקביל מכביד ועל מנת להימנע מן הצורך להיזקק לשתי הכרעות דין מקבילות", מבקשת המאשימה להתיר שינוי סדר נשיאת דברי הפתיחה של הנאשמים, כך שהנאשמים 18 – 24 יישאו את דברי פתיחתם ויביאו ראיותיהם קודם לנאשמים 9 ו – 10. במצב דברים זה, אם יחליט נאשם מס' 18 להעיד, לא יהיה צורך בהפרדת המשפטים. רק אם יחליט נאשם מס' 18 לא להעיד, אזי יורה בית המשפט על הפרדת המשפטים, מבלי לגרום עיוות דין למי מהנאשמים.
המאשימה מסתמכת על סעיף 160 לחסד"פ, בטענתה כי סדר מסירת העדויות נמצא בסמכותה הבלעדית של המאשימה, הקובעת את הסדר בו רשומים הנאשמים בכתב האישום. לטענתה, הסדר בו מופיעים הנאשמים בכתב אישום לא מיועד להגן על אינטרס מיוחד של נאשם כזה או אחר, לכן גם ניתן לשנותו בקלות יחסית, במצב שבו יכול להיגרם עיוות דין (ת"פ (י-ם) 3120/02 מדינת ישראל נ' רון ("פרשת פל -קל").
המאשימה הוסיפה כי תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (הפרדת המשפט), התשע"ז – 2016, המאפשר לתביעה לפעול בדרך המבוקשת מבלי לקבל אישור בית המשפט, תלוי וממתין לחקיקה מתאימה בכנסת.