החלטה בבקשה למחיקה על הסף של תובענה לקביעת גיל, מחמת חוסר סמכות עניינית

עניינה של החלטה זו בקשה למחיקתה על הסף, של תובענה לקביעת גיל, מחמת חוסר סמכות עניינית של בימ"ש זה.

1.         הבקשה שלפני הוגשה מטעמה של קרן הביטוח והפנסיה של פועלי הבניין ועבודות ציבוריות בישראל-א.ש. בע"מ (בניהול מיוחד), (להלן: "קרן הפנסיה") בעניינה של תביעת המשיב לתיקון תאריך הלידה כך שירשמו יום וחודש הלידה שלו, בתעודת זהותו.

בתמצית טוענת המבקשת כי ההליך שבו נקט התובע הינו הליך של השלמת תאריך לידה, הליך הוכחות לקביעת גילו של התובע הינו במסגרת היחסים שבין התובע לקרן הפנסיה ועניין זה הינו בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.

המבקשת טוענת כי לתקנון קרן הפנסיה, מעמד על, מעמדו זה נקבע בשורה של פסקי דין בבתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון וכמו כן נטען כי בהוראות החקיקה נקבע במפורש כי לא יוקנו זכויות או חובות לעמיתי הקופה שלא בהתאם לתקנון.

מטרת התובענה היא להתגבר על האמור בסעיף 71 לתקנון קרן הפנסיה ומאחר וקרן הפנסיה הינה הצד המשיב היחיד הרלוונטי למבוקש, הרי שיש לברר התובענה בבית הדין לעבודה, בסמכותו הייחודית מצוי עניין זה.

המבקשת מפנה לפסק הדין בתמ"ש (ת"א) 28240/97 פוריה שלמה נ' היועמ"ש וכן לפסק הדין בת"ג 52651-06-11 אוחנונה נ' פרקליטות מחוז צפון אזרחי ואח'.

2.         המשיב טוען כי קרן הפנסיה ובא כוחה מתעלמים מהוראות סעיף 1 לחוק קביעת גיל, תשכ"ד-1993. המשיב טוען כי הוראות סעיף 71(ג) לתקנון של קרן הפנסיה קובעות כי כל שינוי שנעשה ברישום הגיל יחייב את הקרן ובלבד שהשינוי נקבע בפסק דין או בהחלטה של ערכאה שיפוטית מוסמכת לכך ורישום תאריך הלידה בתעודת הזהות תוקן בעקבות השינוי.

המשיב טוען כי הערכאה השיפוטית המוסמכת על פי החוק לקביעת הגיל הינו בית המשפט לענייני משפחה.

המשיב טוען כי ציין שלושה נתבעים בכתב תביעתו, המוסד לביטוח לאומי, היועץ המשפטי לממשלה וקרן הפנסיה וכי משום הסכמת המוסד לביטוח לאומי והיועץ המשפטי לממשלה, לתיקון, אין כדי מחיקתם כנתבעים.

3.         בכתב תביעתו טוען התובע כי נולד במרוקו ביום שלישי, ט"ו בטבת תש"ד, 11.1.1944 וכי מייד לאחר לידתו נמסר לאימוץ.

ביום 14.12.1960 עלה התובע עם הוריו המאמצים לארץ כעולים חדשים ומאחר ואימוצו נעשה באופן חסוי, לא היו בידי הוריו מסמכי לידתו והללו לא יכלו להציג מסמכים כלשהם המעידים על תאריך לידתו.

על אף שהוריו המאמצים, טענו בעל פה, במועד העליה לארץ, כי תאריך לידתו כאמור, נרשם במשרד הפנים כי תאריך לידתו הינו 00.00.1944.

במהלך השנים נהג התובע לרשום בכל המסמכים רק את שנת לידתו ולא יום וחודש וכן ניסה מספר פעמים לתקן את תאריך לידתו, הן במשרד הפנים והן אצל הנתבעת 3 ורק בסמוך להגשת התביעה בסוף שנת 2010, היה בידו לפעול להגשת מסמכים מתאימים למשרד הפנים לצורך תיקון רישום הגיל.

התובע פעל (בהצלחה) לשינוי הרישום במשרד הפנים וביום 26.10.2010 נרשם כי תאריך לידתו הינו 11.1.1944.

לאחר שהסדיר את תיקון תאריך הלידה ברישומי משרד הפנים, פנה התובע לנתבעת מספר 3 (המבקשת כאן) ואולם היא סירבה לתקן הרישום גם במרשמיה ודרשה כי תיקון תאריך הלידה ייקבע במסגרת פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת.

4.         המחלוקת בין הצדדים כאמור היא בדבר הערכאה השיפוטית המוסמכת לקבוע את תיקון הרישום בדבר תאריך לידתו של התובע.

הכרעה

5.         הסמכות לתת פסק דין הצהרתי בבקשה לקביעת גילו של אדם נתונה בידי בית המשפט לענייני משפחה, כך על פי סעיף 1 לחוק קביעת גיל, התשכ"ד - 1963.

6.         בתקנה 347(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 , נקבע כי "אדם העלול להיפגע על ידי החלטת בית המשפט יצויין בבקשה כמשיב".