תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה ראשון לציון
|
23441-09-19
29/12/2020
|
בפני השופטת:
חני שירה
|
- נגד - |
תובע:
פלונית
|
נתבע:
אלמוני
|
החלטה |
במסגרת תביעתה של התובעת למשמורת והסדרי שהות של בנותיהם הקטינות של הצדדים, הגיש הנתבע ביום 10/11/2020 בקשה שכותרתה "בקשה לסעד זמני לקביעת דיון דחוף בעניין ניתוק קשר עם קטין."
כפי שנכתב בבקשה, היא הוגשה על פי הנוהל החדש של נשיאת בית המשפט העליון (הוראת שעה) נוהל 2-20 במצב של ניתוק קשר וחשד לניכור הורי. הנתבע צירף את הנוהל כנספח לבקשה.
הנתבע הלין על ביהמ"ש אשר לא קיים מיד דיון בעניינו של הנתבע אלא הורה, תחילה, לאור מחלוקות שהתגלעו בין הצדדים בעניין המשמורת והסדרי השהות, על עריכת תסקיר שהתברר כי נכנס לרשימת המתנה בלשכת הרווחה ולא יהיה מוכן בזמן קרוב.
הנתבע טען ברישא לבקשתו לניתוק הקשר עם בנותיו כתוצאה של הליך הסתה של האם כנגדו ותבע קיום דיון דחוף בהתאם לנוהל כדילקמן: "בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע דיון דחוף תוך 14 יום כפי שנקבע בהוראת נוהל של בית המשפט העליון ולאור ניתוק הקשר והחשש לפגיעה במוגנות של הקטינה *** ולאור סממנים של ניתוק קשר עם הקטינה ***".
דיון במעמד הצדדים, לאחר תיאום המועד ביניהם, התקיים ביום 29/11/2020.
כבר מדברי הפתיח של ב"כ הנתבע התברר כי לא עניינו של ניתוק או הסתה הביא את הנתבע לדיון - אלא טענותיו כי לא הוענקה לו, לאלתר, משמורת משותפת.
בהמשך הדיון הודה כי אין ניכור הורי . זה השלב, הבא לטענתו.
לשאלת בית המשפט הודה כי גם אין ניתוק קשר. היה מצב של ניתוק לשבועיים בעבר, בראש השנה כשהבנות לא היו אצלו. בכך, לטענתו, היה ניתוק קשר.
בחקירה הנגדית הודה הנתבע כי בסה"כ הוא מבקש לגדל את בנותיו חצי מהזמן. הוא נפגש עם בנותיו באופן קבוע אלא שהצטמצמו הסדרי השהות ביום אחד בהתאם להחלטת בימ"ש. הוא אף עתר להפחתת מזונות.
עוד התברר כי הנתבע אף לא קיבל את הצעת בית המשפט לזרז קבלת חוות דעת באמצעות פנייה לגורם פרטי שכן לדבריו, איננו מתכוון לשלם למומחה פרטי כאשר הוא רואה את הגורם האחראי למצב, בתובעת .
כעולה מהמפורט לעיל לא היה קשר, אף לא קרוב, בין טענות הניכור וניתוק הקשר בהתאם לבקשה לבין המציאות שהתבררה, מציאות בה כאמור קיים קשר קבוע בין האב לקטינות.
התוצאה היא שהנתבע עשה שימוש בלתי ראוי בנוהל החדש אשר גובש על ידי נשיאת בית המשפט העליון כמנגנון מהיר לתת מענה מידי למצבים של ניתוק ילד מאחד ההורים, על מנת למגר את תופעה הניכור ההורי, בעודה באיבה.
בית המשפט חייב, בהתאם לנוהל, לקיים דיון תוך 14 ימים והמדובר בקביעת דיון ביומנים עמוסי דיונים.
משכך פנייה בכותרת של ניתוק קשר וניכור הורי, חסרת בסיס, רק על מנת לזכות בדיון מהיר - הינה בגדר שימוש לרעה בנוהל כדי לזכות בקדימות דיונית על חשבון המתדיינים האחרים שממתינים חודשים ליומם ועל חשבון יומנו העמוס של בית המשפט ויכולתו לדון באופן ראוי בתיקים שנקבעו מבעוד יום.
אין להתיר עשיית שימוש בנוהל זה שלא למטרה החשובה לה גובש.
מאחר שהתברר כי נעשה שימוש לרעה בנוהל הנשיאה האמור, אני מחייבת את הנתבע בהוצאות ההליך האמור בסכום של 2,500 ₪ לטובת אוצר המדינה ו-2,500 ₪ לתובעת (כולל מע"מ).
ניתנה היום, י"ד טבת תשפ"א, 29 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.