החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע חלקי של תשלום כ- 50 מיליון ש"ח עד להחלטה בערעור

1. לפניי בקשה "לעיכוב ביצוע חלקי" (לשון הבקשה) של פסק דין שניתן על ידי ביום 10.12.2020 (להלן: פסק הדין), עד להכרעה בערעור שהגיש המשיב. בפסק הדין חויב המבקש לשלם למשיב סכום של 50,076,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.
2. המבקש טוען, שפסק הדין עוסק בסוגיות משפטיות מורכבות, שטרם נבחנו לעומקן בפסיקה. המבקש מונה את הטעמים המרכזיים בעטיים הוא סבור, שסיכויי הערעור שהגיש טובים. מוסיף המבקש וטוען, שמאזן הנזקים נוטה לטובתו. לטענת המבקש, אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין והערעור יתקבל, הוא לא יוכל לגבות חזרה את הכספים שייגבו, מאחר שהמשיב הוא תושב חוץ. המבקש ומטעים, שהמשיב הוא אדם עתיר ממון, אך את ממונו הוא אינו מחזיק בישראל אלא בחברות Offshore, עובדה שתסכל את אפשרות ההשבה. עוד טוען המבקש, שגביית הסכום הפסוק תכלה את כל רכושו ותעמיד אותו בפני שוקת שבורה.
3. המשיב טוען, שהבקשה איננה נמנית עם המקרים החריגים בהם יש לעכב את ביצועו של פסק דין כספי. לטענת המשיב, המבקש לא הוכיח, שייגרם לו נזק בלתי הפיך, לרבות הטענה לפיה הסכום הפסוק יכלה את כל רכושו. המשיב מציין, שהכספים מושא פסק הדין הועברו למבקש על ידי המשיב, ולכן מדובר בהשבה, שאין עילה לעכבה. מוסיף המבקש וטוען, שהתנהלות המבקש עד כה מבססת חשש ממשי שהוא יפעל לסיכול ביצוע פסק הדין, ככל שיעוכב ביצועו. לטענת המשיב, סיכויי הערעור נמוכים, לרבות משום שהוא נשען על גרסה עובדתית שונה מזו שהונחה בערכאה הדיונית.
4. הצדק עם המשיב בטענתו, שלא מדובר בבקשה "לעיכוב ביצוע חלקי" של פסק הדין. הצווים שנתנו סמוך לאחר מתן פסק הדין, אינם בגדר ביצוע חלקי של פסק הדין. משכך, הצעת המבקש להותיר את הצווים על כנם, לא הופכת את עיכוב הביצוע לחלקי, ויש להתייחס לבקשה זו כבקשה לא לפרוע סכום כלשהו לידי המשיב, עד להכרעה בערעור.
5. תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת, שהגשת ערעור איננה מעכבת את ביצוע ההחלטה. עם זאת, מסור לבית המשפט שיקול דעת האם ובאילו תנאים לעכב את ביצוע ההחלטה מושא הערעור (תקנה 145(ב) ). כפי שציינו הצדדים, ההלכה בנוגע לעיכוב ביצוע פסק דין כספי ידועה, והיא סוכמה אך לאחרונה, לאמור:

הלכה היא עמנו כי בעל דין אשר זכה במשפטו ייהנה מפירות זכייתו בסמוך למועד פסק הדין ומבלי שיידרש להמתין לתוצאות הערעור שהוגש על פסק הדין...חריגה מהכללים האמורים תיתכן רק במקרים בהם המבקש מוכיח כי סיכויי ערעורו הם טובים במיוחד וכי מאזן הנוחות אף הוא נוטה לטובתו, באופן שככל שלא יעוכב ביצועו של פסק הדין וערעורו יתקבל, הוא עלול להיתקל בקושי ממשי להשיב את המצב לקדמותו...לא זו אף זו: כאשר מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, הנחת המוצא היא כי התשלום הכספי לזוכה אינו יוצר מצב דברים בלתי הפיך. כפועל יוצא מכך, מוטל על מבקש עיכוב הביצוע הנטל להוכיח כי המקרה הספציפי שלו הינו חריג וכי קיים חשש ממשי ומבוסס כי לא ניתן יהיה לגבות בחזרה מהזוכה את הכספים שישולמו לו, אם הערעור יתקבל. על המבקש מוטל אפוא להוכיח, באמצעות ראיות מוצקות, כי מצבו הכלכלי של המשיב לא יאפשר לו להשיב את המצב לקדמותו, היה והערעור יתקבל, או שקיים חשש ממשי כי הכסף יוברח אל מחוץ לישראל...סיכויי הערעור ומאזן הנוחות הינם שני תנאים מצטברים, אשר מרכיבים את "מקבילית הכוחות": ככל שסיכויי הערעור של המבקש נמוכים יותר, כך יגבר משקלו של מאזן הנוחות, ולהיפך. יחד עם זאת, הפסיקה מעניקה מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ע"א 8993/20 עיריית אשקלון נ' אפרידר חברה לשיכון ולפיתוח ישראל בע"מ 2021).

6. בצדק מציין המבקש, שהסיטואציה בה נדרש מותב שנתן את פסק הדין להעריך את סיכויי הערעור איננה טבעית. לפיכך, כמו גם משום שהשיקול בדבר מאזן הנוחות הינו בעל מעמד בכורה, ונטייתו במקרה זה חדה - לא אעסוק בסיכויי הערעור.
7. אשר למצבו הכלכלי של המבקש - הצדק עם המשיב, שהמבקש לא הניח תשתית עובדתית לטענתו, לפיה גביית החוב תכלה את כל רכושו. יתירה מזו, לרוב אין במצבו הכלכלי הקשה של החייב כדי להצדיק מניה וביה עיכוב ביצוע של פסק דין, והלכה זו יפה גם למקרים בהם החייב צריך לממש נכסים לשם קיום החיוב כספי (ע"א 5811/09 יהורם גאון נ' מעגלות הפקות בע"מ 2009‏‏). הדברים קל וחומר, שעה שמקור החוב הינם כספים שהמשיב העביר למבקש, ולכן ראוי להניח שיש בידי המבקש להשיבם.
8. אשר ליכולת להשיב את הכספים שייגבו - אין חולק, שהמשיב הינו אדם עתיר ממון. עם זאת, טענת המבקש, לפיה ממונו של המשיב מוחזק באמצעות חברות Offshore, לא הוכחשה, והיא נתמכת בראיות שנפרשו בהליך דנא. אף לא הוכחשה הטענה, שהמשיב אינו מחזיק נכסים בישראל. עובדות אלה מבססות חשש ממשי, שתהא זו משימה קשה עד מאוד, לגבות בחזרה כספים, ככל שערעורו של המבקש יתקבל. משכך, עבר נטל הראיה על כתפי המשיב לשכנע, שלא כך הם פני הדברים. דא עקא, המשיב הסתפק בטענה, לפיה מדובר "בספקולציות גרידא" (לשון סעיף 21 לתגובה). טענה כגון דא משמעותה, שאין בפי המשיב תשובה עניינית לשאלה, כיצד ניתן יהיה לגבות בחזרה כספים שישולמו בעקבות פסק הדין? גם כאשר התבקשה עמדת המשיב בנוגע להפקדת הכספים שייגבו בידיהם הנאמנות של באי כוחו עד להכרעה בערעור, לא ניצל המשיב את ההזדמנות כדי לשכנע שאין בכך צורך. לפיכך, מוצדק לקבוע, שהוכח חשש ממשי, שלא יעלה בידי המבקש לקבל בחזרה את הכספים שייגבו, אם יתקבל ערעורו. יפים לכאן, בשינויים המחויבים, דברים שנאמרו בע"א 3198/12 (מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' חברת נעם ברש בע"מ 2012): המבקשת עמדה במעין "נטל ראשוני" להראות כי המשיבה איננה חברה פעילה. המשיבים לא הכחישו את הטענה, ולא הביאו תימוכין שילמדו כי ההיפך הוא הנכון או כי חוסר הפעילות של החברה איננו פוגע ביכולת הפירעון שלה. די בכך על מנת להראות, ברמה הנדרשת לשלב זה של ההליך, כי קיים חשש שאם לא יעוכב הביצוע - ירדו הכספים לתהום הנשייה, והמבקשת תמצא עצמה עומדת בפני שוקת שבורה (ר' גם רע"א 5486/13 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' הרב דניאל ביטון 2013‏).
9. זאת ועוד, הסכום שחויב המבקש לשלם למשיב דרמטי בגובהו. על פי הפסיקה, גובה הסכום שנפסק לחובת המבקש עשוי להוות שיקול בהערכת מידת הקושי בהשבתו, אך שיקול זה אינו השיקול היחיד שיש לשקול לצורך הכרעה בבקשה, והדברים תלויים במכלול הנסיבות (עא 6273/19 אורי אלטר נ' משה בן אבו 2019, וכן בש"א 7637/06 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני2006)‏‏. בנדוננו מדובר בשיקול בעל משקל של ממש, שעה שגובה החוב הפסוק מעצים ביתר שאת את החשש, שלא יעלה בידי המבקש להשיב את הגלגל לאחור.
10. הנה כי כן, מחד גיסא – מדובר בפסק דין כספי, שהמשיב זכאי לממשו אל אתר, לאחר הליך לא קצר או פשוט. כמו כן, נסיבות המקרה אינן תומכות בטענה לנזק כלכלי חריג שייגרם למבקש בשל תשלום הסכום הפסוק. מאידך גיסא – הוכח, במידה הדרושה לצרכי הליך כגון דא, חשש לקושי של ממש להשיב כספים שייגבו, אם יתקבל הערעור. בנוגע למקרים כגון דא נפסק: לעיתים מאזן הנוחות אינו מוביל לתשובה חד משמעית וברורה בבחינת שחור-לבן, ועל בית המשפט להפעיל שכל ישר ולמצוא פתרון מאוזן, בדמות עיכוב ביצוע חלקי. בתי המשפט פעלו בדרך זו בעבר במקרים מסוג זה, תוך התאמת הפתרון בהתאם לנסיבות המקרה. במסגרת זו ניתן לחשוב על מנגנונים ואיזונים מגוונים – הן בנוגע לשאלה איזה חלק מהסכום יעוכב...והן בנוגע לאופן העיכוב...(בש"א 1045/12 דלק נדל"ן בע"מ נ' צבי וינמן 2012)‏‏.
11. בראי האמור, נחה דעתי, שאין לעכב את גביית הסכום הפסוק, אך יש להורות, שהכספים שייגבו יוותרו בקופת ההוצאה לפועל עד להכרעה בערעור. באופן זה, יגבה המשיב את חובו ללא שהיות, אך תובטח יכולת ההשבה, ככל שהערעור יתקבל.
12. אין באמור כדי לגרוע מזכותו של המשיב להציע דרך חלופית שתהא שקולה מהותית לאשר הוחלט (לרבות הפקדת הכספים שייגבו בחשבון נאמנות שיפתחו באי כוחו, או מתן בטוחה מניחה את הדעת לעניין ההשבה).
13. בשים לב לתוצאה, אינני עושה צו להוצאות במסגרת בקשה זו.

ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתן היום,  ה' אדר תשפ"א, 17 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.