דירה ברחוב XX הידועה כגוש XX, חלקה XX, תת חלקה XX.
3.כשמאי מטעם בית המשפט ימונה מר XX, אשר בשכרו טרחתו יישאו הצדדים בחלקים שווים.
4.השמאי יאמוד את שווי כל אחד מהנכסים כולל כל הזכויות בו.
5.ב"כ הצדדים ימונו ככונסי נכסים למכירת הנכסים למרבה במחיר שהצדדים רשאים להשתתף בהתמכרות.
6.המזכירות תואיל לסגור את התיקים".
2.10בהתאם לפסק הדין שניתן היה על השמאי מטעם ביהמ"ש לאמוד את שווי שלושת הנכסים וביום 17.1.2022 הגיש השמאי מטעם ביהמ"ש הערכה של שלושת הנכסים.
2.11ביום 9.1.2022 ביקש בא כוחו החדש של המשיב, להתמנות ככונס נכסים מטעם המשיב במקום עוה"ד שייצגה קודם לכן את המשיב וביהמ"ש נענה לבקשה.
2.12ביום 16.2.2022 הגיש המשיב תביעה לביטול ההסכם, בטענה שההסכם הינו דרקוני, חד צדדי ומקפח, הסותר את תקנת הציבור וכן ההסכם נחתם תחת כפייה, ניצול ועושק של המשיב.
2.13ביום 3.3.2022 הגיש המשיב בקשה בהולה למתן צו עיכוב ביצוע להליכי כינוס הנכסים בנימוק שהיה ויבוטל ההסכם, תבוטל גם חלוקת הנכסים שנקבעה בהסכם והליכי כינוס הנכסים יתייתרו.
2.14ביום 17.3.22 הגישה המבקשת בקשה לסילוק על הסף של תביעת המשיב לביטול ההסכם המונחת עתה להכרעת בית המשפט.
3.טענות המשיב בתביעתו לביטול ההסכם
3.1המשיב טוען, שההסכם אינו שיוויוני ונוטה לטובת המשיבה תוך נישולו ועשיקתו וכי נחתם בכפייה ואיומים מצד המבקשת ואביה אשר איימו, שילשינו עליו לרשויות המס, למקום עבודתו ועוד.
3.2המשיב מוסיף וטוען, שההסכם הינו הסכם למראית עין, שכן נקבע בו סכום גבוה למזונות הקטינים וזאת עד הגיע אחרון הקטינים לגיל 21, כשנקבע בסעיף 4.3 להסכם, שסכום המזונות הינו חלק מהאיזון הכללי של הצדדים ועל כן אין המשיב רשאי להגיש תביעה להפחתת גובה המזונות, ובכך שללו את זכותו לפנות לערכאות, כשתנאי זה סותר את תקנת הציבור ועל כן יש להצהיר על בטלותו.
4.בקשת המבקשת לסילוק על הסף של תביעת ביטול ההסכם
4.1המבקשת הגישה בקשה לסילוק על הסף בנימוקים הבאים:
4.1.1התביעה לביטול ההסכם הינה תביעה טורדנית וקנטרנית אשר שהוגשה בחוסר תום לב כשכל מטרתה להתיש את המבקשת לאחר שביום 00.00.2016 הגיעו הצדדים לידי הסכמות, לאחר התדיינות ממושכת שנגרמה עקב מערכת יחסים שניהל המשיב עם אישה אחרת, כשהמבקשת הסכימה לשוב לשלום בית, תוך שהמשיב התחייב לשמור נאמנות כלפי אשתו אך בהמשך התברר לה שהמשיב חידש את מערכת יחסיו האינטימית עם אותה אישה, עזב את הבית ועבר להתגורר עם אותה אישה.
4.1.2מטרת הגשת התביעה לביטול ההסכם הינה למנוע, בחוסר תום לב את המשך הליכי הכינוס, אשר הוחל בביצועם, כשכבר ניתנו 3 פסקי דין חלוטים, הנוגעים לביצוע ההסכם.
4.1.3חל שיהוי בהגשת תביעת המשיב לביטול ההסכם, אשר הוגשה רק לאחר שש שנים מאז אישור ההסכם ושנתיים מאז שהחלו ההליכים לאכיפת ההסכם.
4.1.4טענות המשיב בתביעה לביטול עומדות בסתירה לטענות שהועלו על ידו בהליכים קודמים.
4.1.5תביעה זו נוצרה עם החלפת ייצוגו של המשיב, אשר החליף כבר מספר עורכי דין.
4.1.6יוגדש שהמבקשת ביקשה למחוק על הסף את תביעת המשיב לביטול ההסכם.
4.2המשיב טוען מנגד את הטענות הבאות:
4.2.1סילוק על הסף קודם בירור התביעה הינו סעד קיצוני ביותר שיש לתתו רק במקרים קלושים, כשברור שאין לתביעה כל בסיס.
4.2.2המבקשת לא תמכה את בקשת הסילוק על הסף בתצהיר.
4.2.3יש לבטל את הסכם עקב כפייה, ניצול ועושק, כשהראיות לכאורה הינן שמתוך 6 דירות שהיו לצדדים נקבע בהסכם ששלוש דירות שייכות לתובעת והשלוש הנותרות הינן בחלקים שווים וכן סכום המזונות הגבוה וכן יש לאפשר למשיב להוכיח בראיות את תביעתו.
4.3המבקשת נתבקשה להשיב על טענות המשיב ולהלן עיקרי תגובתה:
4.3.1המשיב לא הציג בכתב תביעתו ולו "ראשית ראיה" לטענת העושק או הלחץ.
4.3.2המבקשת היא שוויתרה ויתורים רכושיים רבים מתוך הכרת אופיו של המשיב, כשלמשיב רכוש וכספים בשווי רב בארץ ובעולם בשווי של עשרות מילוני שקלים.
4.3.3המשיב היה מיוצג קודם עריכת ההסכם, במהלכו ובחתימתו.
4.3.4הליכי הכינוס נעשו בהסכמת המשיב ועל פי החלטות חלוטות של ביהמ"ש.
4.4השאלה האם נסיבות המקרה דנא מצדיקות החלת הוראת תקנות 41(א)ו-(4) לתקסד"א תשע"ט 2018 (להלן: "התקנות") לסילוק על הסף של תביעת המשיב לביטול ההסכם.
5.המצב המשפטי
5.1החלטות רבות ניתנו בדבר הזהירות הנדרשת מצד בית המשפט בדונו בבקשות לסילוק על הסף, שהעתרות לבקשות אלו משמעותה נעילת דלתות בית המשפט בפני בעל דין, המהווה צעד קיצוני, השמור למקרים חריגים בלבד. ראה בעניין זה פסיקת בית המשפט העליון בע"א 50/89 פרופ' רות לוטן פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה(4) 18).
5.2נפסק שכאשר קיימת אפשרות, ולו קלושה, שעל פי העובדות המבססות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש על ידו, לא תימנע ממנו הכניסה בשערי בית משפט [וראו לעניין זה: ע"א 642/89 עזבון המנוח שניידר ז"ל נגד עיריית חיפה, פ"ד מו(1)470, 476-477, ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4), 721 (1983); י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית -1995) בעמ' 387].
5.3לצד פסיקה זו, שעדין שרירה וקיימת, יש להתייחס לעובדה שלאחרונה נכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"), אשר קבעו עקרונות יסוד בדבר ניהול הליך משפטי ראוי והוגן תוך הטלת איסור של "שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין"...
5.4להלן ציטוט עקרונות היסוד שבתקנות החדשות:
"1.מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.
2.הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה.
3.(א)בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן.
(ב)חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתאות האמיתית שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן.
4.לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו.
5.בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.
5א.עקרונות היסוד שבחלק זה ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו לפי תקנות אלה או לפי כל חיקוק אחר המפנה אליהן. (הדגשות שלי – א.ז.ר).
5.5בתקנות החדשות הורחבו העילות למחיקת תביעה על הסף, כשנוסף סעיף 41(א)(4) אשר על פי התקנות החדשות היה רק במקרה של דחייה על הסף והוא:
"(4)כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה".
5.6כן נוספה תקנה 42 הקובעת:
"42.סבר בית המשפט שבעל דין עושה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחק את כתב טענותיו כולו או מקצתו".
5.7התקנות החדשות פותחות פתח רחב יותר לסילוק על הסף.
6.מן הפרט אל הכלל
6.1בראי הפסיקה והתקנות החדשות מקרה זה נכנס לגדר החריגים, המצדיקים היעתרות לבקשת המבקשת לסילוק על הסף על ידי מחיקת התביעה וזאת מכוחם המצטבר של הטעמים הבאים, שיפורטו להלן.
6.2בנסיבות דידן, חל שיהוי בלתי סביר בהגשת תביעת הביטול ולא זו בלבד אלא שתביעת המשיב לביטול ההסכם סותרת מניה וביה את התנהלותו בכל ההליכים הקודמים שהתנהלו בין הצדדים לאכיפתו של ההסכם ולביצועו.
6.3ההסכם נחתם ביום 00.00.16 והצדדים חזרו לשלום בית. המשיב הגיש את תביעתו לגירושין בשנת 2019 ולאחר מכן הגישה המבקשת את תביעותיה לאכיפת ההסכם.
6.4סעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע:
"ביטול החוזה יהיה בהודעת המתקשר לצד השני תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול, ובמקרה של כפייה – תוך זמן סביר לאחר שנודע לו שפסקה הכפייה" (הדגשה שלי –א.ז.ר.).
6.5המשיב טוען שאולץ ונכפה על ידי המבקשת ואביה לחתום על הסכם, וכי ההסכם נגוע בעושק וכפייה. טענה זו מעלה שכבר במועד חתימת ההסכם ידע המשיב שנוצל ונכפה ומכאן שהחיוב לפעול לביטול ההסכם "תוך זמן הסביר" מתחיל ממועד חתימת ההסכם.
6.6מעבר לעובדה שטענת המשיב עומדת בסתירה לאמור באישור ההסכם, בו הצהיר המשיב שהינו מסכים להסכם, אזי משך כל השנים עד להודעת המשיב על רצונו להתגרש ב2019 , היה על המשיב להגיש את תביעתו לביטול ההסכם וודאי שהיה עליו לעשות כן מיד לאחר שהגישה המבקשת את תביעותיה בשנת 2020 לאכיפת ההסכם.
6.7שאלת "זמן סביר" לביטול הסכם בעילות הטעיה ותרמית נדונה בע"א 6094/03 זאב שמעון נ' שאול בוקריץ [נבו 22.3.2005] באותו מקרה נשלחה הודעת ביטול לאחר כשנה מגילוי התרמית הנטענת ונקבע ע"י כב' השופטת עדנה ארבל:
"נראה כי אין צורך להכביר במילים כי זמן זה (כשנה – א.ז.ר.) אינו עולה בקנה אחד עם דרישת הזמן הסביר מאז שנודע למערערים דבר ההטעיה כטענתם".
6.8שאלת הזמן הסביר נדונה גם בע"א 7850/17 פלוני נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ [נבו 18.11.2019], בו נקבע שתקופת הזמן הסביר למתן הודעת ביטול בעילת עושק וכפייה יימדד ממועד תתימת הצדדים. להלן דברי כב' השופט אלרון:
"בניגוד לסעיף 20 לחוק החוזים, המערערים נמנעו מלהודיע לבנק תוך זמן סביר על ביטול ערבותם בשל הכפייה הנטענת על ידם במועד החתימה. התנהגות זו מלמדת כי בזמן אמת הם לא חשו מנוצלים על ידי הבנק; הימנעות המערערים מלהודיע לבנק על ביטול ערבותם רלוונטית גם לעילות העושק, שכן לפי סעיף 20 היה עליהם להודיע לבנק על ביטול החוזה תוך זמן סביר לאחר שהבינו כי חתמו על כתבי הערבויות מתוך מצוקה פיזית ונפשית, היינו בסמוך לחתימתם בפועל"
6.9בנסיבות דידן השיהוי בהגשת התביעה לביטול ההסכם הינו 6 שנים ממועד אישור ההסכם ושנתיים ממועד הגשת תביעותיה של המבקשת לאכיפת ההסכם. שיהוי העומד בסתירה מוחלטת לדרישת סע' 20 לחוק החוזים
(חלק כללי), כשדי בשיהוי הרב הקיים כדי לסלק על הסף את תביעת המשיב.
6.10בנוסף לשיהוי הבלתי סביר, בקשת ביטול ההסכם שהגיש המשיב גם עומדת בסתירה גמורה להתנהלות המשיב בהליכים שקדמו לבקשת הביטול , שנגעו באכיפת ההסכם.
6.11כפי שצוין בסעיף 2.6 לעיל, הגישה המבקשת 3 תביעות לאכיפת ההסכם וניתנו כבר החלטות ופסק דין חלוט, בנוגע לאכיפת ההסכם, כשהמשיב לא ערער על החלטות אלו.
6.12 לא זו בלבד אלא שבמועד הגשת התביעה לביטול היו הצדדים כבר באמצע הליך כינוס הנכסים, לאחר שמונה שמאי, ניתנו הערכות של שווי הנכסים, ניתן צו לרישום הנכס ב XX על שם המבקשת ולאחר שבא כוחו החדש של המשיב ביקש לשמש ככונס נכסים יחד עם ב"כ המבקשת, במקום באת כוחו הקודמת של המשיב.
6.13המשיב גם הודה שלאחר שהתקבלו הערכות השמאי מטעם ביהמ"ש, הוסכם בין הצדדים, שהצדדים ישבו ויסכמו ביניהם על דרך הליכי הפירוק , אם בדרך חלוקה בעין או בדרך אחרת, כשלטענתו המבקשת פעלה בניגוד להסכמות ביניהם ופרסמה את הדירות למכירה.
6.14בד בבד עם הגשת תביעתו של המשיב לביטול ההסכם הגיש המשיב בקשה דחופה למתן עיכוב ביצוע של הליכי כינוס הנכסים, כשהרושם שנוצר הוא שהתכלית האמיתית של התביעה לביטול אינה אלא רצון לעכב או למנוע את הליכי הכינוס, מתוך רצון להתיש את המבקשת בהליך נוסף על מנת לאלצה להסכים לתכתיביו.
6.14התנהלות זו של המשיב הינה חסרת תום לב ועומדת בניגוד גמור לתקנה 3 א' לעקרונות היסוד שבתקנות החדשות, המחייבת את בעלי הדין ובאי כוחם לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית.
6.15התנהלות זו אף עומדת בסתירה גמורה לאמור בתקנה 4 לתקנות החדשות הקובעת:
"לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו".
7.טענת העושק והכפייה
7.1למעלה מן הצורך ובלי לפגוע בכל האמור לעיל, טענת המשיב, שההסכם נעשה תחת עושק וכפייה, כשהינו מנסה לבסס טענה זו על גובה דמי המזונות שנקבעו בהסכם ועל העובדה שהעביר בהסכם שלושה נכסים למבקשת, נסתרת כבר בהחלטתו של כב' הש' מוטי לוי מיום 14.6.16 בקביעת המזונות הזמניים שנקבעו על סך של 30,000 ₪ לחודש, כשבהסכם הסכימה המבקשת על תשלום מזונות בסך 15,000 ₪ ותומך בטענת המבקשת ששווי מחצית מהרכוש המשותף עלה בשעור ניכר על שווי שלושת הנכסים שהועברו להעלותה..
7.2וכך נפסק על ידי השופט מוטי לוי בהחלטתו:
"22.הנתבע לא צירף כל ראיה לתמוך בטענותיו בכתב ההגנה. כך למשל העלים הנתבע את קיומו של חשבון בנק בXX, העלים חשבון על שמו בבנק XX והעלה קיומו של חשבון אשי בבנק XX (?!). הנתבע אישר את קיומם של חשבונות אלו (ראו למשל: פרוטוקול עמ' 33 ש' 24 לגבי החשבון בXX, ופרוטוקול מיום 6/6/16 בתמ"ש 31225-03-16 עמ' 46 ש' 4 וש' 8) כך, אישר הנתבע העברות כספים מ XXלישראל, הנתבע לא צירף מאזנים ודוחות של החברה שהודה שהי בבעלותו ולא תמך טענות פרקליטו ש "לבעל חברה אחת בשלבי גסיסה, החברה תיסגר בסוף השנה..." (פרוטוקול עמ' 47 ש' 9).
נראה שחובת הגילוי המוגברת בבית משפט לענייני משחה אינה זקוקה עוד להרחבה דיונית.
26.לא יהא זה למעלה מן הצורך להדגיש שעמדתו זו של הנתבע מקבלת חיזוק מטיוטת הסכם שצורפה לתיק ביום 31/3/16 שכנטען ע"י התובעת נחתמה על ידי הנתבע בה העמיד הוא עצמו בחתימת ידו את דמי המזונות של כל קטין על סך של 7,500 ₪. אמנם בתגובה מיום 13/4/16 של הנתבע טען הוא שמדובר בחתימה מזויפת כך עשה בשלב חקירתה הנגדית של התובעת בה הוטח בפניה שהחתימה של הנתבע על גבי הטיוטה זויפה (פרוטוקול עמ' 21 ש' 12 עד עמוד 22 ש' 3).
27.לאור האמור לעיל מבלי לקבוע מסמרות, על פי אומדנה, לאור דברי הנתבע עצמו ולאור המועד הקבוע לדיון לחודש 09/16 אני מעמיד את חובת המזונות של הנתבע לתובעים על סך של 30,000 ₪ לחודש וזאת בקיזוז הסכומים המתקבלים אצל האם מהמל"ל כקצבת ילדים". ( הדגשה שלי א.ז.ר.).
7.סיכום
7.1לאור כל האמור לעיל התביעה לביטול ההסכם תימחק על הסף.
7.2הבקשה לעיכוב הליכי הביצוע תידחה.
7.3המשיב ישלם למבקשת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪.
7.4העתק ההחלטה תישלח לצדדים.
ניתנה היום, י"ז אב תשפ"ב, 14 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.
