החלטה בגין העברת משמורת

1. ביום 21.2.2019 ניתנה על ידי החלטה שעסקה בשני נושאים: בקשת הנתבעת לביטול המינוי שניתן לד"ר ------ והגב' ------ כמומחיות בתיק; ודיון בטענות הצדדים ביחס להליך הטיפולי שתכליתו חידוש הקשר בין התובע לבנו א'. באותה החלטה דחיתי את הבקשה לביטול מינוי המומחיות, ניתנו הוראות בעניין המשך הפעולות אשר יש לבצע לצורך חידוש הקשר בין התובע לא', וכן נקבע דיון המשך.

2. ביום 28.2.2019 הגישה ד"ר ------ עדכון לבית המשפט ובמסגרתו נקבעה תכנית התערבות לתקופה של חודש וחצי, אשר כללה את המרכיבים הבאים: אחת לשבועיים, מפגש של שני ההורים עם הד"ר ------, מפגשים בין התובע לא' מדי יום א' אחר הצהריים אצל הגב' ------ ומפגשים בין התובע לא' מדי יום ו' בין השעות 10:00-13:00 בבית האב ב------. בהחלטה מיום 10.3.2019 ניתן תוקף לתכנית ההתערבות המוצעת.

3. ביום 28.3.2019 הגישה הגב' ------ עדכון, לגבי המפגשים אשר נערכו. לגבי המפגש שהתקיים ביום א', 10.3.2019, מתואר כי א' הגיע לפגישה באיחור של חצי שעה, נכנס לקליניקה והתיישב. בשלב מסוים פרץ החוצה וברח ולאחר שיחה עם האם, הגיעה ואספה את א'. לא התקיים מפגש משמעותי. המפגש השני שהתקיים ביום ו' 15.3.2019 לא התקיים. האם הגיעה אך לא הכניסה את א' לביתו של האב וחזרה עימו ל------. המפגש השלישי מיום א' 17.3.2019 החל כאשר האם הכניסה את א' לקליניקה ויצאה. מיד לאחר שנכנס האב והתיישב ברח א' מהקליניקה. סופו של דבר, לאחר כשעה, הגיע הסב ואסף את א'. בשלב מאוחר יותר, הגיעו למקום שוטרים, והתברר כי הוגש דיווח למשטרה על כך שא' נעלם. המפגש הרביעי מיום ו' 22.3.2019, החל כאשר א' משתולל, צורח, זורק חפצים, ובשלב מסוים בורח לגינה הציבורית וממתין. בשעה 13:00 עלה על רכבו של האב ונסע עימו ל------. המפגש החמישי מיום א' 24.3.2019, החל כאשר א' מסרב לתקשר, צועק ובורח. משך כל אותה תקופה לא התקיים כל מפגש משמעותי בין א' לאביו.

4. ביום 1.4.2019 הגישה האפוטרופא לדין עדכון. לדבריה, התקיים מפגש עם א', אשר שיתף אותה ביחס לפעילותו בבית הספר ובחוגים. כאשר החל השיח לעבור לקשר עם האב, הפסיק שיתוף הפעולה, כאשר א' נראה מנותק, קפוא, בוהה ומדבר על כך ש: "אבא מרביץ לי". כאשר התבקש א' לספק פרטים על האירועים, לא ידע לתת הסבר. האפוטרופא לדין סבורה ללא שינוי משמעותי של הוצאה מהסביבה הפוגענית שבה א' נמצא, יהיה קשה מאוד לסייע לו והנזק הנפשי וההתפתחותי עלול להיות בלתי הפיך.

5. הצדדים הגישו התייחסויותיהם. לדברי האב, אין מנוס אלא להוציא את הבן מהסביבה הפוגענית (האם ומשפחתה) כדי להציל את נפשו. תגובת האם, אשר משתרעת על פני 21 עמודים (כולל נספחים), ממשיכה ומטילה את האחריות להיעדר הקשר לפתחו של האב, המומחיות והאפוטרופא לדין, תוך העלאת טענות שונות וקשות כלפי כלל גורמי הטיפול, ותוך הכחשה גורפת והתעלמות מוחלטת מחלקה של האם במצבו הקשה של א'.

6. בהחלטה מיום 11.4.2019 הוריתי כי המפגשים בין האב לא' ימשיכו להתקיים כסדרם, תוך הטלת איסור, על הגעתו של א' למפגשים עם מכשיר טלפון נייד או כל מכשיר אלקטרוני אחר. עוד נקבע כי בדיון הקובע יישמעו טענות הצדדים ביחס למשמורת הקטינים, וכן בסוגיית הטלת סנקציות. המומחיות התבקשו להגיש דיווח משלים.

7. ביום 16.4.2019 הגישה הד"ר ------ עדכון משלים. במסגרתו, מתארת כי במפגשיה עם ההורים, אין כל שינוי בעמדותיה של האם כלפי תהליך חידוש הקשר. האם מגיעה למפגשים תוקפנית, חסרת ויסות, מייחסת לאב ולאנשי הטיפול כוונות זדון, שבה וטוענת כי האב מסוכן לבנו. לכאורה, האם תומכת בהליך חידוש הקשר, ואולם אין כל קשר בין אמירותיה לאפקט הזועם, המתנגד והשלישי כלפי התהליך. הד"ר ------ סבורה כי יש מקום להתחיל עבור א' טיפול פרטני באמצעות מומחה בשיטת CBT, מר ------. להתרשמותה של ד"ר ------, האם מפגינה חוסר אמון מוחלט באנשי המקצוע ובהחלטות בית המשפט. מצבו הרגשי של הבן התדרדר, והוא אינו מצליח להפיק תהליך התאוששות. האם משתמשת באסטרטגיות ניכור בולטות, וזאת בין היתר באמצעות הבעות פנים וסימנים לא ורבאליים וכן העדר אכיפת סמכות. הד"ר ------ סבורה כי מצבו של א' עלול להחריף בשל העומס הרב לרצות את אמו, ובשל ההזדהות עמה. לאור החשש הכבד יש מקום לשלב עו"ס חוק נוער על מנת לזמן ועדה דחופה לתכנון טיפול לרבות לצורך בחינת האפשרות להוצאתו של א' למסגרת חוץ ביתית מוגנת. במצב הנוכחי, אין היתכנות לטיפול בניכור, כאשר א' מצוי בסיכון למצבו הנפשי וקיימת דחיפות להוצאתו מבית האם ללא קשר לסוגיית הניכור.

8. ביום 1.5.2019 הגישה עו"ס חוק נוער הודעה, ממנה עולה כי בהמשך לעמדת הד"ר ------, סבורה עו"ס חוק נוער כי יש מקום לזמן ועדת תכנון טיפול בהקדם האפשרי, כולל השתתפות מפקחות משרד הרווחה.

9. ביום 2.5.2019 התקיים בפניי דיון ובו נשמעו טענות הצדדים בהרחבה וכן נשמעו דברי המומחיות הד"ר ------ והגב' ------, האפוטרופא לדין הגב' -------ועו"ס חוק נוער. לדברי עו"ס חוק נוער, ועדת תכנון טיפול תכונס עד לסוף חודש מאי. יש לציין כי הנתבעת הופיעה לדיון כאשר אינה מיוצגת, ולפיכך קיבלה אפשרות להגיש השלמת טיעון בכתב, אשר הוגש ואוחז 18 עמודים.

10. להתרשמותי, למרבה הצער, לא חל כל שינוי באופן התנהלות האם אשר עודנה פועלת, בין במישרין ובין בעקיפין, להחלשה, פגיעה ועד לניתוק ממש של הקשר שבין האב לבן שלושת הילדים. מדובר בניכור הורי חריף, בעוצמה גבוהה ביותר, אשר מבוצע באופן שיטתי, על פני זמן רב, וללא כל מודעות לפגיעה הקשה הנגרמת לנפשם של הקטינים.  למען הסר ספק אציין כי במשך כל התקופה שבה נשמע התיק לפניי (מחודש אוקטובר 2016 לערך), כאשר התקיימו למעלה מעשרה דיונים, ובהם שמעתי את הצדדים באופן ישיר ובלתי אמצעי, וכן הובאו לפניי על ידי שני הצדדים, מסמכים, הקלטות והסרטות, הרי שלמעט טענות בעלמא שנטענות מצד האם, לא התקבלה כל אינדיקציה ממשית לאלימות שהופעלה מצד האב כלפי מי מהקטינים או כלפי כל גורם אחר או לכל פעולה אחרת אשר יש כדי להצביע על כך שהאב אינו טוב ומיטיב לילדיו וההיפך הוא. להתרשמותי, מדובר באב טוב ומיטיב לילדיו, שעושה כל שבאפשרותו על מנת לספק לילדיו סביבת מיטבית, והנתק שנכפה עליו מבנו א', גורם לו צער רב, וחמור מכך, לנזק כבד וקשה לא'.  אין לי כל ספק כי טובתו של א' כמו גם טובת הבנות ג' וב' לקשר רחב עם האב.   אמנם נכון כי הבנות ב' וג' נפגשות עם האב, ואולם לאחר ששמעתי את דברי הצדדים והמומחים, להתרשמותי, ככל שלא יחול שינוי ממשי במצב הדברים כפי שהוא היום, קיים חשש ממשי להתדרדרות במצב ופגיעה בקשר שבין האב לבנות.  

11. החל מתחילת ההליכים, טרם ניתנה החלטה למשמורת זמנית, וזאת בעיקר לנוכח העובדה כי מצד אחד מדובר בילדים צעירים מאוד בגיל, אך מצד שני, לנוכח העובדה כי כבר מתחילת ההליכים ניתן היה לזהות בהתנהגותה של האם קווים המעידים על סירובה להכיר בחשיבות הקשר שבין האב לילדיו. דומני כי הגיעה העת, ובפניי כלל הנתונים הדרושים, לצורך קביעת משמורת זמנית ומתן החלטות דרושות בעניין זה.

12. סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 [להלן: "חוק הכשרות"], שכותרתו "תפקידי ההורים" קובע כדלקמן:

אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו.

13. סעיפים  24 ו- 25 לחוק הכשרות מתייחס להורים החיים בנפרד, ובהם נקבע כדלקמן:

24. היו הורי הקטין חיים בנפרד – בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט.

25. לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.

14. תחילה אשוב ואדגיש את עקרון העל, לפיו בבואו להכריע בכל סוגיה בה מעורבים קטינים, על בית המשפט להביא בראש ובראשונה את טובתו של הקטין הספציפי הניצב בפניו. כדברי כבוד השופטת ארבל בעניין בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית, [פורסם במאגרים המקוונים]: "עקרון על הוא זה והוא ניצב כעיקרון מנחה בודד בסוגיות משמורת ילדים, מבלי שיישקלו לצדו באופן עצמאי שיקולים אחרים"  שיקול טובת הקטין הנו:  "עמוד האש ההולך לפנינו, על פי צו המחוקק וצו המצפון, היא טובת הקטין." [ראה רע"א 1841/08 מפי כבוד השופט א. רובינשטיין [פורסם במאגרים המקוונים]] [וראה גם בג"צ 5227/97 דוד נ' ביה"ד הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נה(1) 413 (1998)].

15. בעניין בע"מ 1858/14 פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים], חזר והדגיש בית המשפט העליון כי "חזקת הגיל הרך", הקבועה בסיפא לסעיף 25 לחוק הכשרות, ניצבת בעינה, זאת למרות הקולות הקוראים לשינוי החזקה, לרבות דו"ח ועדת שניט. באותו עניין דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור, בעיקר מהטעם שלא נמצאו אותן ראיות כבדות משקל הדרושות לצורך סתירת חזקת הגיל הרך, וכדברי כבוד השופט רובינשטיין:

ואולם, אנו אין לנו אלא החוק כמות שהוא, ולפיו חלה בענייננו, בקטין שטרם מלאו לו שש, חזקת הגיל הרך. לסתירת חזקה זו מסיבות מיוחדות, על פי סיפת סעיף 25 לחוק, יש צורך בראיות כבדות משקל, מטבע הדברים. כאלה אינן מתקיימות דיין בענייננו.

16. במקרה זה, דומני כי עלה בידי התובע לסתור את החזקה הקבועה, באופן שבו יש להורות על קביעת משמורתן הזמנית של הבנות ב' וג' בידי האב. כפי שנקבע לעיל וגם בהחלטות קודמות שניתנו, ולמרות מספר רב של הזדמנויות, והתראות שניתנו לאם, אינני סבור כי חל שינוי כלשהו באופן התנהלות האם. כפי שנקבע בעבר, גם על ידי וגם על ידי אחרים, תפקידו העיקרי של ההורה המשמורן הינו לוודא קיומו של קשר תקין בין הילדים לבין ההורה האחר. בהעדר צידוק כבד משקל להעדר קשר, ספק רב אם אותו הורה מתאים לשמש כהורה משמורן (ראה למשל, דברי כב' השופט ארז השני בתיק תלה"מ 27267-07-18). במקרה זה, הוכיחה האם במעשיה ובמחדליה, כי היא אינה מסוגלת לדאוג לקיומו של קשר כאמור. מנגד, לא התרשמתי כי קיים קושי כלשהו בקשר שבין הקטינים לאם, או כי האב פועל בדרך כלשהי כדי לפגוע או לסכל קשר זה. מאז תחילת ההליכים בפניי, לא נמצא כל מקרה שבו סירבו הקטינים להיפגש עם האם.  יש להביא בחשבון כי אנו מצויים לקראת סיום שנת הלימודים, והחלטה בעניין זה נכון שתתקבל מוקדם ככל האפשר על מנת שניתן יהיה לערוך כלל הסידורים הדרושים לקראת תחילת שנת הלימודים הקרובה.

17. לפיכך, וכפי שיפורט להלן, דומני כי יש מקום לקבוע את משמורתן הזמנית של הבנות ב' וג' בידי האב בהתאם להוראות שיינתנו להלן.   כמו כן, מקובלת עליי קביעת גורמי הטיפול, אשר תואמת את התרשמותי, לפיה המשך שהיית הקטינים בסביבת האם ובני משפחתה עלולה להמשיך ולחבל בקשר שבין הבנות לבין האב, לפיכך סבור אני כי יש מקום לצמצם, במידה מסוימת, את מסגרת המפגשים שבין הבנות לבין האם.

18. מצבו של א' אכן קשה מאוד, עד כדי כך שגורמי הטיפול נאלצו, בשלב זה, להרים ידיים ולאפשר בחינת אלטרנטיבות נוספות. בכל הקשור להמשך הטיפול בקשר שבין א' לאביו, לרבות בחינת הצורך בהכרזתו כקטין נזקק, ואף האפשרות להורות על הוצאתו למסגרת חוץ ביתית, על מנת להגן עליו, דומני כי יש להמתין עד לאחר כינוס ועדת תכנון טיפול אשר תבוא בהמלצות, תוך מתן החלטה משלימה במידת הצורך לאחר מכן, גם בסוגיית המשמורת, כולל קביעת תכנית המשך לחידוש הקשר.   מבלי לפגוע באמור, דומני כי יש מקום למתן טיפול פרטני לבן א', כפי שיפורט להלן.

19. אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

א.         משמורתן הזמנית של הבנות ב' וג' תהא בידי האב.

ב.         על האב לדאוג לעריכת הסידורים הדרושים לצורך רישום הבנות למסגרות החינוך בסמוך למקום מגוריו לקראת שנת הלימודים הקרובה. בתוך 15 יום מהיום, יגיש האב דיווח אודות הפעולות שבוצעו בעניין זה.

ג.          המפגשים בין הבנות ב' וג' לבין האם יתקיימו במועדים כדלקמן:

            בימים א' ו-ג', תאסוף האם את הבנות מהמסגרות החינוכיות ותחזיר אותן ישירות למסגרות החינוכיות למחרת בבוקר.

            בסופי שבוע לסירוגין, תאסוף האם את הבנות מהמסגרות החינוכיות ביום ו', ותחזיר אותן למסגרות החינוכיות ביום א' בבוקר.

            תשומת לב האם, כי במידה ויובאו בפניי נתונים נוספים המעידים על פגיעה בקשר שבין הבנות לבין האב, אשקול להורות על צמצום נוסף של מסגרת המפגשים.

ד.         עו"ס חוק נוער מתבקשת להגיש עדכון לבית המשפט לאחר שתתכנס ועדת תכנון טיפול, ולא יאוחר מיום 15.6.19, וכן לבוא בהמלצות כפי שתמצא לנכון.

ה.         לצורך קביעת גורם טיפולי אשר ימונה לצורך מתן טיפול פרטני לבן א' אני מורה כי בתוך 10 ימים מהיום, רשאים שני ההורים להגיש לבית המשפט רשימה של שלושה שמות של מומחים מטפלים לצורך מתן טיפול פרטני לבן א'. להודעה שתוגש, על ההורים לצרף את הסכמתם של המומחים הטיפוליים המוצעים על ידם.

ו.          נקבע לשמיעת ראיות הצדדים בסוגיית המשמורת וחלוקת הזמן ההורי ליום 27.2.2020 בשעה 11:00.

לקראת ישיבת ההוכחות יגישו הצדדים תיק מוצגים, אליו יצורפו המסמכים כדלקמן:

            רשימת כל העדים אשר יעידו מטעמם, בצירוף כתובתו ותמצית עדותו של כל אחד מהעדים.

העתקים צילומים של כל מסמך נוסף שכל צד מבקש להגיש.

            התובע יגיש תיק המוצגים מטעמו זאת עד ליום 1.11.19, עם העתק ישירות לצד שכנגד, אשר יגיש תיק המוצגים מטעמו זאת עד ליום 1.12.19.

            ככל שבמניין הימים נכללת פגרת בתי המשפט, יבואו ימי הפגרה במניין הימים בהחלטה זו.

            תיק מוצגים העולה על 10 עמודים (כולל נספחים), יוגש לביהמ"ש בשני העתקים, עותק שיוגש ויסרק במועד שקצבתי ועותק נוסף [השני], שלא ייסרק, יימסר למזכירות לכל המאוחר 7 ימים טרם המועד הקבוע, כאשר הוא כרוך והנספחים מסומנים בחוצצים בצבעים שונים [או בדגלונים].

            הצדדים יעבירו אחד למשנהו את תיקי המוצגים והמסמכים עם הגשתם לתיק בית המשפט.

            למועד שנקבע להוכחות ידאגו הצדדים להתייצבות כל עד מטעמם.

            בהתאם לתקנה 160 לתקסד"א יסכמו הצדדים טענותיהם בע"פ בישיבה הקבועה להוכחות - הסיכומים לא יעלו על 20 דקות כל צד.

            תשומת ליבם של הצדדים כי לא תיקבענה ישיבות הוכחות נוספות אלא עקב סיבות חריגות שלא ניתן היה לצפותם מראש או למנען בשקידה סבירה.  

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים, לעו"ס חוק נוער, למומחיות, ד"ר ------ והגב' ------ וכן לאפוטרופא לדין.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ט, 15 מאי 2019, בהעדר הצדדים.