1. כיצד יש לקבוע את שיעור הריבית המתווספת על קרן החוב הנקובה בשטר, המוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, בהתאם להוראות סעיף 81א לחוק
ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן -
"חוק ההוצל"פ"). זו השאלה שבפני.
סוגיה זו בעלת חשיבות רבה, שכן, כפי שיובהר להלן, אופן החישוב הנהוג בתיקי ההוצאה לפועל, אשר נפתחו לשם ביצוע שטרות, אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין ומוטה לרעת החייבים.
האמור נכון לגבי חלק ניכר מתיקי ההוצאה לפועל, אשר נפתחו מאז יום 1.4.2003, שאז הוחלו הוראות תיקון מס' 8 לחוק
פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א - 1961 (להלן -
"חוק הריבית") ותקנות
פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), תשס"ג - 2003 (להלן -
"תקנות הריבית").
2. מנתונים אותם מפרסמת הנהלת בתי המשפט עולה, כי במהלך השנים האחרונות שיעור תיקי ההוצאה לפועל, הנפתח לשם ביצוע שטרות, הינו כמחצית מכלל תיקי ההוצאה לפועל הנפתחים מידי שנה בשנה. מכך יש ללמוד על היקפה הנרחב של הבעיה.
טענות הצדדים
3. החייב טוען, כי לקרן חובו נוספו הפרשי ריבית והצמדה, אשר לא היה מקום להוסיפם. לאור האמור מבקש החייב, כי אורה על ביטול התוספות האמורות.
הזוכה השיב לבקשת החייב וטען, כי הסתמך על חישובי לשכת ההוצאה לפועל והחוב הרשום היום בתיק הינו בהתאם לחישובי מחשב ההוצאה לפועל.
העובדות
4. התיק דנן נפתח לשם ביצוע המחאה, אשר מועד הפירעון הנקוב בה הוא יום 27.5.2004. בעת הגשת ההמחאה לביצוע, ביום 29.11.2004, הוזן מחשב ההוצאה לפועל בסכום ההמחאה ובמועד הפירעון הנקוב בה.
בהתאם לכללי החישוב הנהוגים בלשכות ההוצאה לפועל חושבו הפרשי ההצמדה והריבית המתווספים לקרן החוב בהתאם לכלל חישוב הידוע, במחשב ההוצאה לפועל, ככלל חישוב מספר 3. זאת החל מיום 27.5.2004, הוא כאמור, מועד הפירעון הנקוב בהמחאה.
כלל חישוב מספר 3 הוא אופן חישוב על פיו מתווספים לקרן החוב הנקובה בשטר הפרשי הצמדה וריבית בשיעור הקבוע לפי סעיף 4(א) לחוק הריבית (להלן -
"ריבית והצמדה") וכן ריבית פיגורים כמשמעותה בסעיף 5(ב) לחוק הריבית (להלן -
"ריבית פיגורים").
להשלמת הדברים יאמר, כי עד ליום 28.2.2005, הוא המועד בו חלף פרק הזמן הקבוע בדין לשם הגשת התנגדות לביצוע שטר, לא התנגד החייב לביצוע השטר.
דיון
5. לשון סעיף 81א(א) לחוק ההוצאה לפועל הינה כדלקמן:
"שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט; הסכום הנקוב בשטר ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית או - לפי בקשתו של הזוכה - בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961 (להלן בסעיף זה - החוק), הכל החל במועד פרעונו של השטר, ואם לא נקבע בו מועד - החל ביום הצגת השטר לפרעון; בקשתו של הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה. בסעיף זה, "הפרשי הצמדה וריבית" - כמשמעותם בחוק".
מהאמור עולה איפוא, כי יש להוסיף לקרן החוב הנקובה בשטר ריבית והצמדה - הא ותו לא. אין כל עיגון בלשון הסעיף להוספת רכיב ריבית הפיגורים.
נמצא, כי אין להוסיף לקרן החוב הנקובה בשטר את רכיב ריבית הפיגורים, החל ממועד הפירעון הנקוב בשטר, או ממועד הגשתו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, לפי העניין, ואין להחיל את כלל חישוב מספר 3 החל מהמועדים האמורים.
אציין, כי למיטב הבנתי מקור החישוב השגוי הוא, אי עדכון מחשב ההוצאה לפועל בתיקונים שחלו בחוק ההוצל"פ ובחוק הריבית, לאור תיקון מס' 8 לחוק הריבית.
6. לשם הבהרת נפקותו הכלכלית של אופן החישוב השגוי יאמר, כי סעיף 4(א) לחוק הריבית קובע, שהריבית תהא:
" ...
בשיעורים ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת ..".ואילו תקנה 3 לתקנות הריבית קובעת, כי:
"שיעור הריבית לפי סעיף 4 לחוק, לענין סעיפים 2 ו-3 לחוק, יהיה, לכל רבעון, בשיעור הריבית השקלית המשתנה, בתוספת 2 נקודות אחוז". שיעור זה מפורסם על ידי החשב הכללי, בין היתר, באתר האינטרנט של משרד האוצר, מידי שלושה חודשים.
עיון בפרסומי החשב הכללי מלמד, כי שיעורי הריבית וההצמדה, מאז תחולת תיקון 8 לחוק הריבית ועד היום, נעו בין 3 אחוזים לשנה לבין 6.3 אחוזים לשנה, כאשר השיעור במועד כתיבת החלטתי זו הינו 4 אחוזים לשנה.
מתקנה 5 לתקנות הריבית נלמד, כי שיעור ריבית הפיגורים קבוע ועומד על:
"
שש וחצי נקודות אחוז".