בר"ע
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
339-08
03/08/2009
|
בפני השופט:
משה דרורי
|
- נגד - |
התובע:
פלוני עו"ד אלי כץ
|
הנתבע:
אלמוני עו"ד אליהו יחזקאל עו"ד לאה אליאב-קליין
|
פסק-דין |
כללי
1. צו מניעה זמני הוגש על אב נגד בנו, ביחס לתפעול עסק, שבו עבדו יחדיו.
2. בית המשפט לענייני משפחה, לא נענה לבקשת האב, והורה כי צווים קודמים שניתנו - בטלים, ונתן הוראות נוספות בדבר יחסי הצדדים.
3. האב לא השלים עם ההחלטה, והגיש בר"ע לבית המשפט המחוזי, בשיבתו כערכאת ערעור על בית המשפט לענייני משפחה.
4. נעשו על ידי ניסיונות להביא את הצדדים להסכמות ולהבנות, אך ללא הצלחה.
5. עתה, אין מנוס ממתן פסק דין.
רקע
6. המבקש (להלן - "האב"), הינו כבן 70 שנה, ובנו המשיב (להלן גם - "הבן") הינו כבן 35 שנים.
7. המבקש ניהל עסקים בתחום השיפוצים, האינסטלציה והמצבות, כאשר המחלוקת בין הצדדים היא ביחס לעסק הקרוי בשם
"מצבות ... [שם היישוב]
" (להלן - "העסק"), הנמצא בבית הקברות בעיר ביישוב הנ"ל, בשטח שבו אין למי מהצדדים זכויות קנייניות (אפילו לא במעמד של בר רשות). העסק נמצא על מקרקעין של מינהל מקרקעי ישראל, הרואה במפעילי העסק כפולשים.
בנוסף לכך, הוגש כתב אישום על שימוש חורג.
8. המשיב נכנס לעבוד בעסק, סמוך למועד שחרורו מצה"ל, והוא עובד במקום כ-15 שנים.
9. המבקש, האב, היה בסטאטוס של "לקוח מוגבל". לכן, החשבונות של העסק נוהלו דרך חשבון בנק של הבן, המשיב, שמדי פעם העביר כספים לאביו, המבקש, כאשר חשבונו של האחרון היה במשיכות יתר, והבנק דרש ל"כסות" אותם.
10. ההליכים נפתחו על ידי האב, בבקשה לצו מניעה זמני, נגד הבן.
ההחלטה נשוא הבר"ע ניתנה בבש"א שמספרה ... (תמ"ש שמספרו ... ) בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט פיליפ מרכוס), ביום י"ב טבת תשס"ח (21.12.07)(להלן - "ההחלטה").
ההחלטה
11. כאמור, בית משפט קמא דחה את הבקשה של האב למתן צו המניעה הזמני נגד בנו, כאשר בעתירה, כפי שנוסחה בהחלטה, התבקש
"צו האוסר על המשיב להתקרב לעסק הנקרא 'מצבות [שם היישוב]
' בבית העלמין ב[ביישוב הנ"ל]
להיכנס לעסק וליטול סחורה מהעסק" (פיסקה 12(א)-(ב) להחלטה; העתירה בתיק העיקרי, הינה למתן צו מניעה קבוע, באותו נוסח; ראה: פיסקה 2(א) להחלטה).
12. בית משפט קמא סוקר הליכי ביניים שהיו בפניו, וצווי ביניים דביניים:
האחד, האוסר על המשיב לקחת ציוד או סחורה מהעסק (פיסקה 2(ה) להחלטה);
והשני, האוסר על המשיב להיכנס לבית העסק, שלא לצורך מעבר בדרך אל הלוויה או ממנה (סעיף 2(ז) להחלטה), וזאת בעקבות טענות המבקש, כי החליף מנעולים בעסק, אך המשיב פרץ לעסק, העלים מנעולים וגנב מנעולים נוספים, ואיים שאם המבקש יתקין מנעולים חדשים, המשיב יפרוץ אותם (פיסקה 2(ו) להחלטה).