1. המבקשים הם קבוצה של 31 גימלאי חברת החשמל (להלן:
קבוצת הגימלאים) ועמותה למען גימלאי החברה שהוקמה בראשית שנת 2010. המבקשים פנו לבית הדין האזורי במהלך חודש מרץ 2010, בתובענה ובקשה למתן סעדים זמניים, שעיקרן, עתירה לאסור על חברת החשמל לחתום על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות הכללית, בעניין שינוי שיטת הצמדת הפנסייה התקציבית בחברה. הבקשה למתן סעדים זמניים נדחתה בהחלטה מיום 13.4.2010 (השופטת אביטל רימון-קפלן ונציגי הציבור מר אילן פלטי ומר רון יאיר; ס"ע 31826-03-10), מושא בקשת רשות הערעור שלפני.
תמצית רקע הדברים
2. מזה תקופה ארוכה, מתנהל משא ומתן בין ההסתדרות, חברת החשמל ומדינת ישראל, במטרה להסדיר את סוגיית חריגות השכר והגימלה של עובדי חברת החשמל וגימלאיה. ברקע משא ומתן זה, עומדות החלטות הממונה על השכר במשרד האוצר מיום 12.11.2006, מיום 10.6.2009 ומיום 3.2.2010, במסגרתן נדרשה חברת החשמל ליישם הפחתות בשכר העובדים והגימלאים, ולהגיש תביעות להשבת סכומים חורגים ששולמו לעובדי החברה וגימלאיה. במרוצת השנה האחרונה, גובשו הבנות בין הצדדים, לפיהן תיכרך סוגיית חריגות השכר והגימלה בחברה, בסוגיית שינוי שיטת הצמדת הגימלה, ושתי הסוגיות תוסדרנה בהסכם אחד. על פי ההסכמות המתגבשות, הפנסייה התקציבית בחברת החשמל לא תוצמד עוד לשכר העובדים הפעילים, אלא למדד המחירים לצרכן, תוך שישולם פיצוי לגימלאים קיימים בשיעור 8%-12%. לטענת ההסתדרות, עיגון ההסכמות המתגבשות בסוגיות אלה בהסכם קיבוצי, מהווה תנאי לכניסה למשא ומתן בעניין השינוי המבני בחברה.
יש לציין, כי ההסכמות המתגבשות בין ההסתדרות לבין חברת החשמל, בעניין שינוי שיטת הצמדת הפנסיה התקציבית בחברה, הן חלק ממהלך ארצי כולל, של שינוי שיטת הצמדת גימלאות עובדי השירות הציבורי, בדרך של מעבר להצמדה למדד המחירים לצרכן. כך, ביום 17.4.2008 נחתם הסכם קיבוצי (מסגרת) בין המדינה ומעסיקים נוספים במגזר הציבורי, לבין ההסתדרות, במסגרתו הוסכם על שינוי מנגנון עדכון המשכורת הקובעת לקצבה עבור גימלאים קיימים ועתידיים בפנסיה תקציבית, כך שייעשה על פי מדד המחירים לצרכן. הוראות ההסכם קיבלו ביטוי ב
תיקון מס' 50 לחוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב], התש"ל-1970. שינוי שיטת עדכון הגימלה כפי שסוכם עליו בהסכם המסגרת, אומץ אצל מעסיקים נוספים, דוגמת רשות שדות התעופה ונמלי הים, בדרך של חתימה על הסכמים קיבוציים מיוחדים.
3. מכתבי בי-דין שהוגשו במסגרת הליך זה הוברר, כי בראשית הדרך, סמכה קבוצת הגימלאים מושא דיוננו ידיה על ההסתדרות הכללית והעומד בראשה בכל הנוגע לניהול משא ומתן בעניין חריגות הגימלה ושינוי שיטת עדכונה, ונציגי הגימלאים ועודכנו במהלכי המשא ומתן. זאת, עד אשר בשלהי שנת 2009 הגישה קבוצת הגימלאים תביעה לרשות השיפוט בהסתדרות הכללית, במסגרתה עתרה למתן סעדים זמניים שיאסרו על ההסתדרות הכללית לנהל משא ומתן ולחתום על הסכם קיבוצי בעניין שינוי שיטת הצמדת הגימלה, ללא שיתוף נציגיהם. לאחר דין ודברים בין הצדדים, נמחק ההליך לפני רשות השיפוט בהסכמה, והמשא ומתן בעניין שינוי שיטת הצמדת הגימלה נמשך. או אז, עתרה קבוצת הגימלאים לבית הדין האזורי לעבודה בתובענה ובקשה למתן סעדים זמניים, שיאסרו על החברה לחתום על הסכם קיבוצי בעניין שינוי שיטת הצמדת הפנסיה התקציבית בחברה. בית הדין האזורי דחה את הבקשה למתן סעדים זמניים, תוך שקבע: כי מדובר בבקשה "מוקדמת", מאחר וההסכם הקיבוצי טרם נחתם; כי המבקשים לא הוכיחו שההסכם המתגבש צפוי לפגוע בזכויותיהם; וכי מדובר בסכסוך "פנים ארגוני" שיש לבררו לפני רשות השיפוט בהסתדרות.
הכרעה
4. שקלתי את טיעוני הצדדים בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ובאתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, מטעמים אלה:
[א] הלכה פסוקה היא, כי ערכאת הערעור אינה ממהרת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בעניין מתן סעד זמני, אלא אם ההחלטה מופרכת על פניה (דב"ע נה/247-3
מנהל המרכז הרפואי שערי צדק - ד"ר אורלי פרט, פד"ע כט 244). נחה דעתי כי המקרה שלפני אינו ממין עניינים אלה.
[ב] המבוקש בבקשת רשות הערעור, הוא מתן סעד למניעת חתימה על הסכם קיבוצי בין צדדים ליחסי עבודה קיבוציים. נוכח האוטונומיה הנתונה לצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים באשר לחתימה על הסכם קיבוצי ובאשר לתוכנו (ראו למשל: ע"ע 1308/04
שרגא קריגל ו - 13 אחרים - רשות הנמלים והרכבות, 11.7.2006), מדובר בסעד ממין אלה שבית הדין לעבודה לא ימהר לתיתו, אלא בנסיבות בהן מתקיימים טעמים כבדי משקל, דוגמת פגיעה בזכויות מוקנות או בזכויות חוקתיות.
[ג] כפי שקבע בית הדין האזורי, טענתם של הגימלאים כי ההסכם המתגבש צפוי לפגוע בזכויותיהם נטענה בעלמא ולא נתמכה בראיות. לעומת זאת, המשיבים הבהירו בטיעוניהם כי ההסכמות המתגבשות בעניין שינוי שיטת הצמדת הגימלה של גימלאי חברת החשמל, צפויות להיטיב עם גימלאי החברה. זאת, נוכח השחיקה בגימלה בשיעור 1.54% לשנה - כפי שדווחה בדו"חות הכספיים של החברה - שמקורה, כפי הנראה, בעובדה שמרבית הגימלאים הגיעו לדרגת השיא והם נעדרי אופק קידום (לעניין סמכותו של ארגון עובדים לפעול לשיפור זכויותיהם של גימלאים השוו: עס"ק 1029/00
ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת בר אילן - אוניברסיטת בר אילן, פד"ע לז 769).
[ד] על פני הדברים, קבוצת הגימלאים לפנינו אינה מוסמכת לייצג את כלל גימלאי החברה המקבלים פנסיה תקציבית, שמספרם עומד כיום על כ - 5,500. זאת בעוד אשר, מתן צו למניעת חתימה על הסכם קיבוצי בעניין שינוי שיטת הצמדת הגימלה, יהא בעל השפעה על
כלל גימלאי חברת החשמל המקבלים פנסייה תקציבית, בכמה היביטים: ראשית, ההסכמות בין ההסתדרות, חברת החשמל והממונה על השכר, כורכות יחדיו את נושא שינוי שיטת הצמדת הגימלה, בנושא חריגות השכר והגימלה, כך שמתן סעד כנגד חתימת ההסכם, יהא כפי הנראה בעל השלכה על ביצוע החלטות הממונה על השכר מיום 21.8.2006, מיום 10.6.2009 ומיום 3.2.2010, בעניין הפחתת רכיבי שכר וגימלה ובעניין הגשת תביעות השבה כנגד עובדים וגימלאים. שנית, מתן צו כאמור, יפגע בכלל הגימלאים אף בדרך של המשך שחיקת גימלתם.
[ה] כפי שקבע בית הדין האזורי, מדובר בבקשה "מוקדמת" למניעת דבר שלא בא לעולם. ככל שייחתם הסכם קיבוצי לעניין שינוי שיטת הצמדת הגימלה, הוא יהיה כפוף לביקורת שיפוטית כדין וכמקובל.
5. טרם חתימה אוסיף, כי במסגרת בקשת רשות הערעור עולות לדיון שאלות משפטיות חשובות, בעניין מעמדה ומקומה של אוכלוסיית הגימלאים במערך יחסי העבודה הקיבוציים, וייצוגה בפני המעסיק. עם זאת, לאור הטעמים האמורים לעיל, נסיבותיה של הבקשה לפני אינן מהוות מסגרת מתאימה לדיון בשאלות נכבדות אלה, והן תתבררנה ככל הנדרש במסגרת ההליך העיקרי לפני בית הדין האזורי.
סוף דבר
- הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ה אב תש"ע (05 אוגוסט 2010) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
ורדה וירט-ליבנה, שופטת