החלטה בעניין הגשת בקשה לצירוף צד

מבוא

1. מקרה המתמקד באופן ובעיתוי הגשת "בקשה לצירוף צד" על ידי נתבעת אשר מבהיר כיצד היעדר פעולה מראש, כמצוות התקנות עלול להכביד על המבקש בעצמו, על הצד שכנגד, ואף עלול להאריך ולהכביד על ההליך ובכך לפגוע באינטרס הציבורי. כמפורט להלן, הנתבעת פעלה באופן שאינו מתיישב עם סדרי הדין בתקנות מהתשמ"ד וקל וחומר שאינו מתיישב עם התקנות הנוכחיות.
2. לפני בקשת נתבעת לצירוף צד (כנתבע), שהוגשה ביום 14.12.20. זאת, למרות שכתב ההגנה הוגש כבר ב - 5.11.20 במטרה להתגונן מפני תביעה שהוגשה כבר ב - 7.20. במצורף לכתב ההגנה לא הוגשה בקשת רשות למשלוח הודעה לצד שלישי, במועד שבדין (שהיה  לפי התקנות מהתשמ"ד  עם הגשת כתב הגנה). ממילא, גם לא צורפה הודעה לצד שלישי ערוכה לפי התקנות כנדרש בדין.
3. התובעת, התנגדה בנחרצות, לצירוף הנתבע הנוסף, כעולה משתי תגובות שהגישה. התגובה הראשונה, הוגשה ביום 14.12.20 והתגובה השנייה לבקשת הנתבעת לצירוף נתבע הוגשה ביום 30.12.20. אגב, לא ברור הצורך בהגשת שתי תגובות זהות בפער זמנים כזה.
4. כבר ביום 6.1.21, הורתה כב' הרשמת לנתבעת להשיב להתנגדות התובעת לצירוף צד כנתבע עד ליום 10.1.21 וצינה שהעדר תשובה ייחשב כויתור על הבקשה .
5. רק ביום 28.1.21, הנתבעת הגישה את המסמך שסווג כתגובה.  במסמך  הזה, לא הופיעה הכותרת "בקשה". ולמרות זאת, בגוף המסמך ובמובלע (בסעיף 4) הנתבעת ביקשה,  לראשונה את הרשות להגשת הודעה לצד שלישי כנגד אותו צד נוסף. לא ראיתי, בקשה נפרדת לרשות לצירוף צד שלישי ולא ראיתי שצורפה ההודעה הערוכה עם הצרופות כדרישת התקנות.
6. ביום 4.2.21 , בחרה הנתבעת להגיש מסמך שתואר כ"בקשה למתן החלטה" המתייחס לכאורה לתגובה מיום 28.1.21. בהחלטה מיום 9.2.21 נכתב שיש לוודא המצאת המסמך לצד שכנגד.
7. התובעת הגיבה ביום 10.2.21 לתגובת התובעת כשלבסוף הובהר שאינה מתנגדת למשלוח הודעת צד ג'.

 ההחלטה

8. לאחר עיון במסמכים שלפני מצאתי להורות כדלהלן:
   • א. הבקשה לצירוף צד בשלב זה, נדחית.
   • ב. לא די במצוי בפני להתיר, בשלב זה, הודעה לצד שלישי, שלא צורף עותק ממנה ומצרופותיה, כדין. לא ראיתי בשלב זה די במצוי לפני, כדי לכפות על תובע את צירוף הנתבע.

תמצית הנימוקים  להחלטה

המסגרת הנורמטיבית

9. המסגרת הנורמטיבית החקוקה – החלה במישרין, על הבקשה דנן מעוגנת, כיום בראש וראשונה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות החדשות"), המשקפות "רפורמה" לעומת התקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות מהתשמ"ד"). אולם, כפי שנאמר זה מכבר "משבי הרוח שנושבת בעוצמה בתקנות החדשות, החלו ובפסיקה ובספרות שגיבשה, בהדרגתיות, נוכח צורכי המתדיינים, עקרונות ושיקולים שלא נס ליחם לאחר הרפורמה". השוו ת"א 41124-08-17 ח. נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 29.12.2020) (להלן: "עניין מנורה"). על שלבי החלת התקנות החדשות חלה תקנה 180. הואיל וההליך נפתח, לפני 1.1.21, וקדם המשפט קבוע לאחר 1.3.21 חלה בראש וראשונה תקנה 180 (ג)(1) המחילה על ההליך דנן, כעל כל הליך שנפתח לפני 1.1.21 בראש וראשונה את עקרונות היסוד שבחלק א'. אולם על ההליך דנן חלה, גם תקנה 180(ג)(3) הקובעת כי   "על הליכים שנקבעה לגביהם ישיבת קדם-משפט במועד המאוחר בשישים ימים מיום התחילה יחולו נוסף על האמור בפסקה (1) פרקים ח', י' וי"ג."  במילים אחרות  חלות גם ההוראות הנוגעות לבקשות ולרשימת הבקשות בפרק  ח'. במקרה דנן  הואיל ומדובר בהליך מהיר שהוא חריג לרגיל, חלות הוראות מיוחדות בפרק י"ב המוחל מכוח סעיף 180(ג)(1) .

דרישות החלות על הגשת הודעה לצד שלישי בפרט בהליך מהיר בראי התקנות החדשות

10. על רקע המסגרת הנורמטיבית לעיל ראיתי להפנות את הנתבעת, לעיתוי ולאופן הנדרש, מבקשת הרשות לצירוף צד שלישי בהליך מהיר.
11. נתבעת,  בהליך מהיר, הסבורה  שעליה  לבקש צירוף צד נוסף , מהטעמים המצדיקים הודעה לצד שלישי  חייבת  להקדים לבקש רשות לצרף הודעה לצד שלישי, כדי שאם תותר ההודעה היא  תוגש במועד הקבוע להגשת כתב ההגנה, שהוא בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע. זאת כעולה מהוראות מיוחדות המצויות בסעיף 80. סעיף 80(ב) מחייב לבקש רשות ומגדיר עיתוי להגשת הודעה עם הגשת כתב  ההגנה כשנקבע בגדרו  "(ב) נתבע במסלול דיון מהיר רשאי עם הגשת כתב ההגנה לתת הודעה לצד שלישי לפי תקנה 22 ו-23, אם ניתנה לכך רשות בית המשפט".
12. המועד להגשת כתב הגנה בהליך מהיר הוא "בתוך ארבעים וחמישה ימים ממועד המצאת כתב התביעה לידי הנתבע "כקבוע בתקנה  80(א)