החלטה בעניין חיוב צד ג' בחוב הפסוק

לפני סיכומי צד ג' בבקשת זוכה לחיוב צד ג' בחוב הפסוק .

 א. רקע:
1.הזוכה הטיל עיקול על זכויות החייב אצל ---- (להלן: "צד ג' ").
2. צו העיקול ניתן ביום 16.3.2017.

3. צד ג' השיב לצו העיקול כי במועד קבלת צו העיקול לא היו כספים של החייב המוחזקים בידו.

ב. להלן יובאו בקליפת האגוז טענות הצדדים:
טענות הזוכה:
1. צד ג' נהג בחוסר תום לב, כאשר נמנע מלמסור הודעה על יתרת זכות בחשבון של החייב.
2. מעיון בדף פעילות חשבון שהעביר צד ג'  עולה כי הייתה יתרת זכות בחשבון החייב ואף על פי כן לא עוקלו כספי החייב.
3. הזוכה הבהיר בדיון אשר התקיים ביום 5.11.2017  כי צד ג' הסתיר קיומו של פיקדון בחשבון החייב , לצורך פירעון תשלומים עתידיים של הלוואה.
 4. לתמיכת תשובת צד ג' לצו העיקול לא צורף כל מסמך היוצר זכות קיזוז כלפי החייב וצד ג' בחקירתו אף הפנה לחוק שאינו קיים. צורפו אך ורק שני דפים בהם ניתן לראות נתונים לגבי ההלוואה. הועמדה הלוואה לצורך פריסת התחייבות לפני קבלת צו העיקול . מנתוני צד ג עולה כי לכיסוי ההלוואה נותרו 21 תשלומים בסך 2000 ש"ח.

5. הזוכה מציין כי חשבון החייב זוכה עקב החזרי מס הכנסה בסך של 11,603 ₪ ועל כן עמד החשבון ביתרת זכות של 7,770 ש"ח . ביום 1.6.2017 נמשכו 2,138 ש"ח וביום 8.6.2017 נמשכו 200 ש"ח.
6. לטענת הזוכה בסוף שלושת החודשים מצו העיקול , התקבלו לחשבון החייב כספים ממערכת בתי המשפט , שהעמידו את החייב ביתרת זכות של מעל ל 6,000 ש"ח, אך צד ג' לא התייחס לכספים אלו.
   7. צד ג' בחר להעדיף את עצמו וללא כל צידוק שריין לעצמו כספים לצורך ביצוע תשלומים עתידיים על חשבון פירעון הלוואה שנטל החייב, למרות שעד לאותו מועד אשת החייב הפקידה מדי חודש את הסכומים הנדרשים לפירעון ההלוואה ולא היה כל יסוד להניח שההלוואה לא תיפרע במועד.
   8. צד ג' אינו עומד במבחן ההתנהגות התקינה המקובלת של אדם מן הישוב , צד ג' החזיק בנכסים ברי עיקול ומנע דיווח אודותם כמתחייב על פי דין.