המבקשים הם נאשמים בכתב אישום המייחס להם עבירות שונות, בין היתר עבירה של חבלה בכוונה מחמירה. על פי עובדות כתב האישום תקפו המבקשים נהג מונית על רקע של מחלוקת כספית, דקרו אותו וניסו לדרסו.
טענת המבקשים היא טענה של הגנה עצמית וכן טענות אחרות שנטענו בפני, בין היתר, במסגרת הדיון בבקשת המעצר.
בין עדי הראיה לאירוע היה קטין שהוא בן משפחתם. הקטין נחקר על ידי חוקרת ילדים וחקירתו הוקלטה. חוקרת הילדים החליטה שלא להעיד את הקטין ואף קבעה כי אינה יכולה לאמוד את מהימנותו.
הסניגורים הגישו בקשה זו ובה הם עותרים לקבל לידיהם את הקלטת וזאת מאחר וסבורים הם כי בנסיבות העניין הצפיה בקלטת נחוצה להם לצרכי הכנת הגנתם.
יובהר מיד כי הפרקליטות אינה מתנגדת לאפשר לסניגורים לצפות בקלטת במשרדי הפרקליטות. המחלוקת היא בבקשת הסניגור לקבל לידיו עותק של הקלטת.
בנוסף לכתוב בבקשה ביקשו בפני הסניגורים לקבל לידיהם את המרשם הפלילי של המתלונן. מרשם זה נמסר לידיהם וממנו למדו כי המתלונן בתיק זה היה נאשם והורשע בתיק פ.ח. 1058/04 של ביהמ"ש המחוזי בחיפה. הסניגורים ביקשו לעיין בפסק הדין וזה לא ניתן להם מאחר ומדובר בדיון שהתקיים בדלתיים סגורות. בהתאם מבקשים הם גם כי ביהמ"ש יורה לאפשר להם לעיין בתיק הנ"ל. אדון להלן במחלוקות.
סוגיית העתקת קלטת החקירה של הילד:
החוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) חל במקרה זה מאחר ומדובר בילד שעבירה על פי סעיף 329(א)(1) נעברה בנוכחותו (ראה סעיף ו' לתוספת לחוק).
סעיף 5ב' לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו-1955 :
"
5ב. דרכי העיון בהקלטה [תיקון: תש"ס]
(א) הוראות סעיפים 74 ו-75 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 9 (להלן - חוק סדר הדין הפלילי), יחולו על קלטת חקירה ועל תמליל, בשינויים אלה:
(1) התובע יעביר לידי הנאשם את התמליל;
(2) הנאשם זכאי להאזין לקלטת החקירה, לצפות בה, ולהשוות את תוכנה לאמור בתמליל;
(3)
הנאשם אינו זכאי להעתיק את קלטת החקירה, להוציאה ממקום הימצאה הקבוע או לקבל לידיו את העתקה, אלא אם כן הורה בית משפט אחרת, מטעמים מיוחדים שיפרט; הורה בית משפט כאמור, חייב הנאשם להחזיר את קלטת החקירה וכל העתק שלה, וכן את התמליל, לתיק בית המשפט, בתום ההליך המשפטי, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר להחזרתם כאמור.
(ב) לענין סעיף זה, "הנאשם" - לרבות מי שפועל מטעמו כמפורט בסעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי".
ביהמ"ש העליון פירש לאחרונה את מטרת הסעיף בבש"פ 19/06
פלוני ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1), 1084 ,עמ' 1088:
"
הסדר זה משקף את הצורך באיזון ראוי בין זכות הנאשם למשפט הוגן כחלק מזכותו החוקתית לחירות אישית (השווה בש"פ 2043/05 מדינת ישראל נ' זאבי, פסקה 12)
לבין ערך ההגנה על שלומו הנפשי של הילד הנחקר מפני פגיעה צפויה בו העלולה להסב לו נזק רב. על רקע איזון זה, מתח המחוקק אבחנה בין תמליל ההקלטה, וכן עצם הצפייה וההאזנה לה, הנתונים לנאשם כדי להכין את הגנתו, לבין העברת תעתיק הקלטת לידיו, שהיא בדרך כלל אסורה. הטעם באבחנה זו נועד, מצד אחד, ללכת כברת דרך משמעותית בהגנה על זכותו הדיונית של הנאשם, אך מנגד,
דרך זו נעצרת בנקודה שבה עלול להיגרם נזק בלתי הפיך לילד הנחקר באם הקלטת עצמה תפורסם ברבים. עוצמתה של הקלטה חזותית או קולית שבה ילד מעיד היא ניכרת, ולפיכך היא גם טומנת בחובה סיכון מפני שימוש לרעה העלול לפגוע בקטין;
למניעת סכנה זו נועדה ההגנה הניתנת בחוק. מן העבר האחר, הפגיעה הנגרמת לזכות העיון של הנאשם, בשל חוסר יכולתו לקבל לידיו את העתקי הקלטות גופן, היא על פי רוב שולית, ואינה נוגעת בשורשה המהותי של זכות זו, בהנחה שמעמידים לנאשם ולבא כוחו, ובמידת הצורך לאנשים נוספים מטעמו, תנאי צפייה מתאימים בקלטות במיתחם הפרקליטות. בנסיבות אלה, הצרתה של זכות העיון הנתונה לנאשם נוגעת, על פי רוב, למישור הנוחות, ואינה מגעת כדי פגיעה במהותה של הזכות (בש"פ 6022/96 מדינת ישראל נ' מני מזור, פד"י נ(3) 686, 688).
12.
החוק הותיר פתח, בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים, להעביר העתק של קלטת החקירה לידיו של הנאשם. הוא לא פירט מה הן אותן נסיבות מיוחדות, אולם על רקע מכלול האינטרסים והערכים המוגנים בהסדר הכולל כולו, ונוכח האיזונים שהוחלו בהסדר שנקבע, ההנחה המתבקשת היא כי נסיבות מיוחדות כאמור מתרחשות מקום שמניעת מסירתם של העתקי קלטות לנאשם עלול לפגוע פגיעה מהותית בהגנתו. זכות הנאשם להליך הוגן הינה זכות יסוד במשפט הפלילי והחוקתי, ומכאן שהמבחן הראוי לענין זה הוא, באיזו מידה אי העברת הקלטות עצמן לידי הנאשם, מעלה חשש סביר לפגיעה מהותית ביכולתו לנהל את הגנתו (השוו: בש"פ 2043/05 הנ"ל, פסקה 13). לצורך כך, על הפגיעה הנטענת להיות מהותית לניהול ההגנה, ואין די בפגיעה במישור הנוחות בלבד.
פגיעה מהותית כזו עלולה להתרחש מקום שמדובר בהיקף חומר חריג שבלא מסירתו לידי הנאשם תקופח יכולתו להכין את משפטו, או כאשר צפייה בקלטות לאור טיבן אינה יכולה להתקיים באופן ראוי במשרדי התביעה הכללית, מטעם זה או אחר".
בענייננו, סבור אני כי יש לבחון את הבקשה על רקע של תכלית החקיקה, דהיינו, ההגנה על הקטין. הקטין במקרה זה אינו מתלונן ולא היה מעורב בביצוע העבירה, בין אם כנפגע עבירה או כמבצעה. עדותו אף אינה מסבכת בהכרח את המבקשים. על זאת יש להוסיף כי חוקרת הילדים התקשתה לגבש לגביו הערכה בדבר מהימנות. מדובר בבן משפחה שמעיד ובנסיבות אלו אינני סבור כי בעצם העתקת הקלטת לסניגורים ומסירתה להם, בתנאים שיפורטו, יש כדי לפגוע או לסכן בצורה כלשהי את הקטין.