1. מונחת לפני בקשתם של התובעת והנתבעת שכנגד להזמנת מר אריה אינשטיין, כאשר הנתבעים שכנגד מוסיפים כי הם מבקשים לחקור אותו חקירה שכנגד. אציין כי מר אריה אינשטיין, שהוא הנתבע והתובע שכנגד, לא הגיש תצהיר בתיק זה ומסתפק בתצהירה של הגב' סימה אליהו, אשר עפ"י תצהירה, הינה בת זוגו וכל העובדות המפורטות בתצהירה ידועות לה מידיעתה האישית, כאשר את כל ההתנהלות בין הצדדים היא מכירה והיתה מעורבת בה.
2. עוד ביום 11.5.04 בדיון ק.מ. בפני כב' השופטת נועה גרוסמן, עלתה שאלת הזמנתו של מר אריה אינשטיין כעד, וניתנה החלטה של כב' השופטת גרוסמן ולפיה מסכת העובדות, על פני הדברים, שלמה, גם ללא עדות מר אינשטיין ולפיכך לא מצאה לנכון כב' השופטת גרוסמן להזמין את מר אינשטיין לעדות, כאשר ציינה כי הצדדים רשאים להתייחס לסוגיה זו בסיכומיהם.
3. על החלטה זו של כב' השופטת גרוסמן, הוגש ערעור לביהמ"ש המחוזי וכב' השופטת שרה דותן ביום 7.12.04 בבר"ע 2132/04 קבעה כך: "ההחלטה לפיה אין לזמן את הנתבע והתובע שכנגד לעדות מתבטלת. יחד עם זאת, אין בכך כדי לקבוע את סדר הבאת הראיות. ביהמ"ש אשר דן בתיק יקבע את המועד לזימונו של העד עפ"י התקדמות התיק וסדרי הדין".
4. משכך, שבו הצדדים לפני כב' השופטת גרוסמן ביום 9.1.05 והתדיינו ארוכות (על פני כ-7 עמודי פרוטוקול) בסוגיה האם יחקר מר אינשטיין אם לאו. בהחלטה של כב' השופטת גרוסמן מאותו יום נקבע: "חצי שעה של דיון בשאלה האם העד אריק אינשטיין יגיש תצהיר עדות ראשית או יוזמן להחקר ללא תצהיר - לא הביאה לתוצאות. החלטתי כאן אינה עצמאית, והיא מושתתת על אדני החלטה שניתנה בבר"ע, כאשר כל צד מפרש אחרת את עמדת ביהמ"ש המחוזי הנכבד בבר"ע. על כן, אם הצדדים לא יגיעו להבנה דיונית ביניהם, לא ישימו עצמם פרשני ביהמ"ש המחוזי הנכבד ויפנו אליו לקבלת הוראות במסגרת הבר"ע. אני קובעת לתזכורת פנימית בעוד 30 יום - 9.2.05 על מנת לקבל את עמדות הצדדים או הודעתם כי פנו לביהמ"ש המחוזי הנכבד לקבלת הבהרה".
5. ביום 9.2.05, מסרה התובעת והנתבעים שכנגד הודעה לביהמ"ש באמצעות עו"ד דוד שטיין ובו הודיעו כי הם מתכבדים להודיע לביהמ"ש הנכבד בהתאם לפרוטוקול הדיון מיום 9.1.05, כדלקמן: "כב' ביהמ"ש הנכבד מתבקש לקבוע מועד להוכחות בתיק זה. בהתאם להחלטה בבר"ע 2132/04 בביהמ"ש המחוזי בת"א,
הרי שבתוך 21 ימים מקבלת ההחלטה
על מועד ההוכחות יחליטו המודיעים
האם להשתמש בזכותם - בהתאם להחלטה בבר"ע - לזמן את הנתבע/התובע שכנגד לעדות" (ההדגשה הוספה - ע.ר.).
6. ביום 14.2.05 נמסרה ע"י ב"כ הנתבע והתובע שכנגד תגובה להודעה לעיל ולפיה: "הנתבע והתובע שכנגד מוכן אף הוא שהתיק יקבע להוכחות.
עם זאת הנתבע והתובע שכנגד מתנגד לפרשנות שנתנו הנתבעים והתובעים שכנגד להחלטה בבר"ע 2132/04".
7. ביום 2.3.05 נקבע מועד ההוכחות ע"י כב' השופטת גרוסמן. מכאן, שמחד הצדדים לא הגיעו לכלל פרשנות מוסכמת בכל הנוגע להחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד, ומאידך לא פנו אליו לקבלת הבהרה.
8. ביום 23.3.05 חלפו 21 יום ממועד ההודעה, ובכל זאת לא הגישו התובעת והנתבעים שכנגד בקשה לזמן את הנתבע/התובע שכנגד לעדות, ולחילופין בקשת הבהרה לבית המשפט המחוזי. הם הגישו בקשה לזימון הנתבע/התובע שכנגד אך ורק ביום
19.6.05.
9. מכל האמור לעיל עולה, כי הצדדים לא פנו לביהמ"ש המחוזי, על מנת שיבהיר את החלטתו ומאידך רק כעת מבקשים התובעים והנתבעים שכנגד לזמן את הנתבע/התובע שכנגד לעדות בבקשה לקונית מיום 19.6.05, מבלי שהם טורחים לפרוס את הרקע ואת הנימוק לבקשתם המוגשת, בלא שקדמה לה הבהרה של ביהמ"ש המחוזי ובלא שעמדו בלוח הזמנים של 21 יום כאמור.
10. אין ספק כי אין בכוחם של התובע/הנתבעים שכנגד לקבוע לנתבע/התובע שכנגד אלו עדים להביא וזכותו אכן להסתפק בעדותה של הגב' סימה אליהו. אשר לזכותם של התובעת והנתבעים שכנגד לזמן את הנתבע/התובע שכנגד לעדות מטעמם, הרי שהיא לא נעשתה על פי ההחלטה שקבעה כב' השופטת גרוסמן, דהיינו הגעה לפרשנות מוסכמת או פנייה להבהרה. המבקשים, כאשר התעלמו מן ההחלטה, אשר קבעה כי עליהם לפנות לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום מיום החלטת כב' השופטת גרוסמן, איבדו את זכותם לזמן
כעת את העד כשבועיים לפני מועד ההוכחות ובלא הבהרת החלטת המחוזי. יש משמעות גם למועד של 21 יום ממועד ההחלטה על קביעת ההוכחות, שעד לאותו מועד הודיעו המבקשים עצמם, כי יודיעו על כוונתם.
11. בנסיבות אלה, לטעמי, אין מקום להיעתר לבקשה להזמין את הנתבע/התובע שכנגד בטרם קבלת הבהרה מכב' בית המשפט המחוזי. היה ותתקבל הבהרה שכזו, הרי שבמידת הצורך, יוזמן העד, לאחר שמיעת כל העדים האחרים ובמועד אחר שיקבע עם הצדדים.
12. מכאן, שאני דוחה את הבקשה לזמן את מר אריה אינשטיין לעדות בישיבת ההוכחות הקרובה.
13. אשר לתצהיר המשלים, הואיל ומדובר באירועים, שאירעו לאחר מתן התצהיר הראשון, ועל פניו נראה, כי יכולה להיות להם השלכה לסוגיות הנידונות בתיק, דהינו הבדיקה שנעשתה ע"י התובעת/הנתבעים שכנגד בענין תפוח וחברת המון הפקות בע"מ, הרי שאני מתירה את הגשת התצהיר המשלים.
14. הואיל והתובעת/הנתבעת שכנגד הגישה את בקשתה לזמן את מר אריה אינשטיין לדיון ההוכחות הקרוב כבקשה לקונית וללא כל התייחסות להחלטה בבר"ע בביהמ"ש המחוזי, להודעתה שלה מיום 2.3.05, ואף לא הזכירה את הדיונים הממושכים אצל כב' השופטת גרוסמן, אני מוצאת כי מן הראוי לחייב את התובעת בהוצאות בגין דרך זו של בקשה הלוקה בחוסר עובדות, בסך של 500 ש"ח, אשר ישולמו לנתבע, אשר פירט את הרקע לבקשה, בתגובתו.
15. לסיכום, הבקשה לזמן את מר אריה אינשטיין לעדות נדחית וכן מתקבל התצהיר המשלים של הגב' סימה אליהו.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום ט"ז בסיון, תשס"ה (23 ביוני 2005) בהיעדר הצדדים.