החלטה בתיק א 46047/07

בת.א. 30121/07 הגישה חברת מנגו תביעה כנגד הנתבעים 1-2 לתשלום הסכום של 25,240 ש"ח, וזאת בגין יתרת חובה בכרטסת הנהלת החשבונות, תכונה להלן: "תביעה ליתרת חוב".

בת.א. 46047/07 הגיש התובע, מר ניסים יפה, תביעה כנגד הנתבעים 2-3 לתשלום 500,000 ש"ח בגין הסכם הפצה, תכונה להלן: "תביעה בגין הסכם ההפצה".

התביעות הוגשו בסדר דין מקוצר, הנתבעים 1-2 הגישו בר"ל והתקיים דיון מאוחד בשתי התביעות, הנתבע מס' 3 הגיש בר"ל שלא נחתם על ידו וצרף תצהיר שלא כדין, לא חתום, לא מאושר, ולא מפרט את העובדות אלה מפנה לבקשה עצמה, אך נכח בדיון וביהמ"ש שמע את טענותיו.

במסגרת הדיון נחקרה הנתבעת מס' 2, ובאי כוח הצדדים סיכומי טענותיהם בעל פה.

מבוא:

אין מחלוקת כי בין הצדדים נכרת הסכם הפצה ביום 9.7.06, על פיו התחייבו הנתבעים 2-3 לשמש כמפיצים של נעליים מבית היוצר של התובע.

אין מחלוקת כי הנתבעים 2-3 קיבלו במסגרת הסכם ההפצה את הזכות להפצה בלעדית של נעליים ואביזרי אופנה בחו"ל.

טענות הנתבעים 1-2:

ביחס לתביעה בגין יתרת החוב.

תביעה זו עניינה בתשלום חשבוניות בגין מוצרים שלכאורה נרכשו על פי הטענה על ידי הנתבעת מס' 1.

הדרישה מהנתבעת מס' 1 הינה על יסוד כרטיס הנהלת חשבונות ובצידו חשבוניות ותעודות משלוח.

הדרישה מהנתבעת 2 הינה על יסוד שיק שמסרה ואשר חתום על ידי באופן אישי.

הנתבעים טוענים כי הנתבעת מס' 1 מעולם לא הייתה צד להתקשרות וכי הוצאת החשבוניות על שמה מהווה פעולה על דעת התובעים בלבד, ולא על פי המוסכם ולכן יש למחוק את הנתבעת מס' 1 מכתב התביעה.

ביחס לחוב נטען, כי יתרת החוב מקורה בחיוב בגין דוגמאות, אשר מקובל שלא לחייב, המדובר היה בדוגמאות כלומר, נעל יחידה ללא בת זוגה ולכן לא ניתן לעשות בה שימוש במובן של מכירת הדוגמא לצרכן, ולכן כל החיוב מקורו בחטא.

מעבר לכך, השיק שניתן על ידי הנתבעת מס' 2 ניתן כבטוחה להחזרת הדוגמאות וכי הדוגמאות נותרו אצל המשווק הקנדי, אבל בכל פעם  שהנתבעים ביקשו להחזיר את הדוגמאות לתובעים הללו סרבו ולכן יש לדחות את התביעה.

הנתבעים טוענים כי הדוגמאות היו באיכות ירודה וכי בשל האיכות הירודה לא הצליחו למכור את הנעלים בחו"ל.

בטענות ביחס להסכם ההפצה;

נטען כי הנתבעת מס' 2 לא הייתה מודעת לתוצאות המשפטיות הנובעות מחתימתה על הסכם ההפצה.

הנתבעת מס' 2, (להלן: "הנתבעת"), טוענת כי  לאחר החתימה על הסכם ההפצה נסעה עם בנו של התובע לתערוכת נעליים בלאס וגאס, אך מכירות הנעלים לא צלחו בשל המחיר הגבוה שנדרש על ידי התובעים ובשל הגימור הירוד של הנעליים.