החלטה בתיק א 57475/05

בפני בקשה להורות למומחה לבדוק את התובעת בגין שני אירועים בהם נחשפה לפגיעה גופנית.

התובעת המבקשת נפגעה על פי הנטען בכתב התביעה ביום 20/3/05 שעה שהלכה ברחוב מזא"ה בתל אביב, ונפגעה על ידי רכב נהוג בידי הנתבעת 2 המבוטח אצל הנתבעת 1.

בכתב התביעה לאחר שהתובעת מגוללת את סיפור התאונה, הפגיעה, ההעברה לבית החולים, הטיפול הרפואי שקיבלה בשחרורה  והמשך טיפול רפואי ושיקומי בבית חולים רבקה ולאחר מכן בבית חולים רעות, טוענת בסעיף 9 בכתב התביעה  כי:

" 9- ביום 17/5/05 ובעוד התובעת מצויה בהליך שיקומי בבית חולים רעות, נפלה התובעת ממיטתה בשל רשלנות בית החולים ושברה את הירך השמאלית".

בסעיף 13 ד' - מבקשת התובעת מינוי מומחה רפואי בהתאם לסעיף 6 ולתקנה 2 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), כאשר הבקשה מתייחסת לנזקי הגוף שנגרמו לתובעת באירוע התאונה. בצירוף לכתב התביעה הגישה התובעת בקשה (מצוין כי הבקשה היא בהסכמה) למינוי מומחה אורטופדי כאשר בסעיף א' (1) בבקשה מצוין כי התובעת נפגעה ונגרם לה שבר בירך ימין כתוצאה מאירוע התאונה ובסעיף א' (2) מצוין כי בעת אשפוזה בבית חולים רעות נפלה התובעת ממיטתה ונגרם לה שבר בירך שמאל. בתגובתה של הנתבעת לבקשה למינוי מומחה ציינה שאין היא מתנגדת למינוי מומחה בתחום האורטופדיה תוך שמירה על טענותיה כמפורט בכתב ההגנה.

אם כי הסכמתה של הנתבעת למינוי המומחה לא סויגה למעט תוך שמירה על טענותיה כמפורט בכתב ההגנה, אך בכתב ההגנה ובסעיף 3 ד' כאשר הנתבעת מתייחסת לסעיפים 9,10 מציינת הנתבעת בפירוש כי אין היא נושאת בחבות או באחריות בשל רשלנות בית החולים ו/או בשל נפילת התובעת והנזק שנגרם בעטיה, שכן לטענת הנתבעת אין האירוע מהווה תאונת דרכים.

בהחלטתי מיום 15/1/06, החלטתי למנות את ד"ר אברהם ברוך בתחום הרפואה האורטופדית כדי שיבדוק את התובעת ויחווה את דעתו אם נותרה לה נכות אם לאו בגין הפגיעה בתאונה.

עתה מונחת בפניי בקשתה של התובעת ולפיה אורה למומחה לבדוק גם את הנזק ברגלה השמאלית של התובעת שנגרם כתוצאה מנפילתה ממיטתה כמעט חודשיים לאחר אירוע התאונה.

ב"כ התובעת מנמק את הבקשה בכך שהוא מסתמך על הוראות סעיף 76 (1) לפקודת הנזיקין תוך שהוא מרמז אך לא מפרש שיש לראות בנפילתה של התובעת מהמיטה בבית החולים כנזק צפוי העלול להיות מהלך טבעי של הנזק שנגרם בתאונת הדרכים.

ב"כ התובעת מסתמך על ההלכות הקובעות כי כל נזק שנגרם לנפגע תאונת דרכים במהלך טיפול רפואי בו בעקבות התאונה נחשב לחלק מהנזק שנגרם בתאונה גם אם הטיפול שניתן אינו בסטנדרט המקובל ואף עקב רשלנות במתן הטיפול הרפואי כל עוד הטיפול היה דרוש ונובע בדרך הטבע מהנזק שנגרם בתאונה.

ב"כ הנתבעים אינו מסכים לבקשה וטוען כי התובעת לא טענה בכתב התביעה את מה שהיא טוענת בנימוקי הבקשה ואף דאגה להפריד, בכתב התביעה בין הנזק שנגרם בתאונה לבין הנזק שנגרם בנפילה מהמיטה הן מבחינת מיקום ומהות הנזק והן מבחינת פרק הזמן שעבר בין התאונה לבין הנזק הנוסף.

ב"כ הנתבעים אינו מתנגד לכך שהתובעת תתקן את כתב תביעתה על ידי הוספת בית החולים רעות בגין הרשלנות הרפואית או האחרת שגרמה לנפילתה של התובעת מהמיטה וכן תוספת עילת התביעה כנגד בית החולים.

סבורני כי הדין עם ב"כ הנתבעים.

כתב התביעה מתייחס לנזק שנגרם בתאונה תוך כדי הפרדה ברורה בין השבר בירך ימין שנגרם בתאונה לבין השבר בירך שמאל הנגרם בנפילה ואין טענה בכתב התביעה כי נפילתה של התובעת מהמיטה בבית החולים הינה המשך טבעי ומתבקש מהטיפול שניתן לה עקב הפגיעה בתאונה.

ב"כ התובעת מצא לנכון להדגיש בסעיף 9 כי הנפילה מהמיטה הייתה בעטיה של רשלנות מצד בית החולים.

על כן, אינני יכול להורות למומחה להתייחס לנכות שנגרמה לתובעת גם בתאונת הנפילה, והדבר המתבקש הוא דווקא ההפך שהמומחה אמור להתעלם מהפגיעה בירכה השמאלית של התובעת כל עוד הגורם אליו מיוחסת הפגיעה בירך שמאל אינו צד למשפט. סבורני כדעת ב"כ הנתבעים שהדרך הנאותה היא תיקון כתב התביעה, צירוף הגורמים מבית החולים בו נפלה התובעת כצדדים למשפט וביסוס הטענה, אם תיטען שנפילתה של התובעת מהמיטה הינה אירוע שמהווה חלק אינטגרלי של הטיפול שניתן לה בעקבות התאונה.

ברור לי על סמך ההלכות בעניין, ושרוחן צוטטה למעלה כי אם יוכח כי הפגיעה בירך שמאל הינה חלק מהטיפול שניתן לתובעת בעקבות התאונה והפגיעה בירך ימין קיימת אפשרות כי לא תהיה עילה כנגד בית החולים, אך אין זה המקום ואין זה הזמן להחליט בשאלה העובדתית זו קרי האם יש קשר עובדתי ומשפטי בין הנפילה מהמיטה לטיפול שניתן עקב התאונה שאזי האחריות על שניהם, לכאורה, מוטלת על הנתבעים, או שאין הדבר כך וכי קיימת הפרדה מוחלטת עובדתית בין התאונה והטיפול שניתן בעקבותיה לבין הנפילה מהמיטה שאזי אין הנתבעים שבפניי, לכאורה, חבים כלפי התובעת בגין נזק זה.

הדבר הברור הוא שלא ניתן לדון באירוע של הנפילה בתביעה שמוגשת כנגד הנתבעים כל עוד לא נטען שהנפילה הינה חלק אינטגרלי והמשך טבעי של הטיפול שניתן בעקבות התאונה וכל עוד בית החולים, אליו מייחסים את הרשלנות בנפילה אינו צד למשפט.

בשלב זה, אני מורה למומחה הרפואי מטעמי שלא לבצע את הבדיקה ולא לסכם  את חוות דעתו ובמקביל ב"כ התובעת יודיע לבית המשפט אם בדעתו לתקן את כתב התביעה על ידי צירוף נתבעים חדשים ועילה חדשה אם לאו.