החלטה בתיק א 58756/04

1.       השאלה הניצבת בהחלטה זו היא - האם תביעה שעילתה הסדר כובל על פי חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח- 1988; ועוולת התערבות לא הוגנת כמשמעה בחוק עוולות מסחריות תשנ"ט- 1999: כמו גם צו מניעה קבוע למניעת התקשרות בהסכם או ביצוע פעולה, ללא שווי סכום מוערך הם עניינים שבסמכותו של בית משפט השלום.

          סמכות בית המשפט נקבעת  על פי האמור בכתב התביעה. י. זוסמן סדר הדין האזרחי מהדורה שביעית בעריכת ש. לוין 1995 בעמוד 161.  תקנה  9(6) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984 מחייבת את התובע לכלול בכתב התביעה את העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתביעה. מכאן שהמקור היחיד לבדיקת סמכותו העניינית של בית המשפט הוא כתב התביעה המכיל את עילות התביעה כלשון תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין, דהיינו- "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה ואימתי נולדה".  בנוסף לכך מופיע בסיום כתב התביעה הסעד המבוקש ואף זאת יש לכלול בכתב התביעה כמצוות תקנה 9(7) לתקנות סדר הדין.  פסיקת בית המשפט העליון קובעת כי כאשר נדרש בית המשפט לבחון את סוגיית הסמכות, יש להתבונן בסעד המבוקש ולא במהות הסכסוך ראה: דעת הרוב בע.א. 22/77 טובי נ' רפאלי פד"י לא (3) 561.

1א.     גישה זו מבוססת, בין היתר, על כך כי כאשר הסעד המבוקש מצוי, דרך משל בסמכות ייחודית של בית משפט השלום, רשאי בית משפט השלום לדון גם בנושאים המצויים בסמכותו של בית המשפט המחוזי, וזאת מכח סמכות שבגררא כקבוע בסעיף 76 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד- 1984.

אציג להלן את כתב התביעה והסעדים המבוקשים בו.

2.       אקדים ואומר- נושא מכירתם ושירותי אחזקתם של מונים למוניות מוסדר בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (רכישת מונים למוניות, התקנתם, ושירותי אחזקתם), התשמ"ד- 1984.

3.       התובעת וחברת מוניטקס בע"מ, הינן שתי החברות היחידות בישראל המורשות לפעול כמוכר מוסמך וכנותן שירות מוסמך, בשוק המונים למוניות בארץ והמונה כ- 18,000 מוניות. השוק נחלק בין התובעת לחברת מוניטקס בע"מ, ששתיהן מספקות מונים למוניות.

4.       הן התובעת והן חברת מוניטקס בע"מ- המתחרה - מחויבות במתן שירותי אחזקה וחלפים למונים , לתקופה של 10 שנים מיום התקנת המונה החדש, על פי דרישת משרד התחבורה. בהתאם חייב כל בעל מונה בתשלום שנתי בגין שירותי האחזקה הניתנים במהלך כל שנת שירות.

5.       השכר השנתי בגין שירות אחזקה אותו מחויב לשלם כל בעל מונה מדי שנה, מהווה את עיקר הכנסתה של התובעת כמו גם של מוניטקס. הכנסה נוספת משתלמת מהתקנת המונה שסיפקה המשיבה לנהג מונית בעת שזה מחליף את הרכב בו מותקן המונה  במונית אחרת.

6.       תחנת המוניות הדר- לוד - המשיבה 1 זכתה במכרז שפרסמה רשות שדות התעופה למתן שירות של הסעת נוסעים במוניות בנסיעות מיוחדות מנמל התעופה הבינלאומי על שם בן גוריון לכל חלקי הארץ .

7.       תחנת המוניות המשיבה 1 כוללת כ- 450 מוניות כאשר ברובן מותקנים מונים שסיפקה התובעת, המשיבה. ועוד מאות מוניות שבעליהן אינם בעלי מניות במשיבה.

8.       על פי דרישה של רשות שדות התעופה במכרז, היה על תחנת המוניות המבקשת 1 כמי שזכתה במכרז, להציע מערכת שתאפשר לרשות שדות התעופה לעקוב אחר מועדי כניסה ויציאה של כל מונית לנתב"ג ולקבוע תור בין המוניות הנמצאות בנתב"ג, ולגבות סך של 5 ש"ח מכל מונית הנכנסת לנתב"ג.

          כוונת רשות שדות התעופה היתה לבצע דרישות אלה באמצעות מערכת ממוחשבת המבוססת על קשר רדיו בין השער שבפתח השדה לבין מכשיר המותקן בכל מונית.

9.       לטענת התובעת - כי המשיבה 1 לא אפשרה לתובעת להציג לרשות שדות התעופה מערכת אלטרנטיבית בעלות נמוכה ללא צורך בהחלפת המונים הקיימים, ובמקום זאת - נקשרו תחנת המוניות - המשיבה 1 וחברת מוניטקס בע"מ בהסכם לפיו הוצעה לרשות שדות התעופה ע"י חברת מוניטקס המתחרה מערכת אשר חייבה החלפתם של כלל המונים המותקנים בכ-450 מוניות של תחנת המוניות  המשיבה 1, ובלא מתן הזדמנות שווה לתובעת. עובדה זו חייבה את רוב נהגי התחנה המשיבה 1 המחזיקים  במונה שסופק ע"י התובעת וקשורים עמה בהסכמי שירות לרכוש מאת מוניטקס בע"מ מונה חדש, בעלות של 5,000 ש"ח לכל נהג.

10.     טוענת התובעת כי חיובן של המוניות העובדות בשירותה של המשיבה 1 - תחנת המוניות ואשר מותקן בהן מונה מתוצרת התובעת להחליפן במונה של מוניטקס והפעולות שבוצעו ע"י המשיבה 1 לצורך מימוש מטרה זו, עולות כדי:

*        עוולת התערבות לא הוגנת כמשמעה בחוק עוולות מסחריות תשנ"ט- 1999.

*        עוולות הסדר כובל כמשמעה בחוק ההגבלים העסקיים תשמ"ח - 1988.

*        כי המשיבים - הנתבעים 2, 3 כמי שביצעו עבורה ובשמה של הנתבעת את הפעולות המתוארות, חבים אישית כלפי התובעת בגין העוולות המתוארות:

*        עוד טוענת התובעת כי העובדות המיוחסות לנתבע 4 עולות כדי עוולת גרם הפרת חוזה .

*        כן טוענת התובעת כי במכתב המשיבה 1 נספח "ה" יש משום פרסום לשון הרע, כאמור בחוק איסור לשון הרע תשכ"ה- 1965.